בסרט "ארץ עיר" ילדי המהגרים חולמים על גינת לוינסקי

הסיפור על ילדיהם של מהגרי עבודה שנולדו בארץ ותקועים כעת בניגריה מובא ב"ארץ עיר". הבחירה להתמקד רק בהם מספקת אינטימיות ורגישות, אך היא גם חולשתו של הסרט

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ

גינת לוינסקי בתל אביב מרתיעה את רוב הישראלים. זהו מקום מפגש של פליטים ועובדים זרים ליד התחנה המרכזית. גינה רחבה באמצע צומת סואן, ויעד מועדף על צלמי חדשות עצלנים שמבקשים לייצג זרות ופליטות, עוני ומסכנות. לכן זה כל כך אפקטיבי לראות את הנערה אסתר עורגת דווקא לגינה הזו. מדברת על החצר האחורית של תל אביב כעל פסגת השאיפות. מקום מושלם, אך חלום רחוק בשבילה. "זו היתה התקופה הכי כיפית בחיים שלנו", היא אומרת בפתח הסרט "ארץ עיר". עד כדי כך מצבה עגום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ