בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

די-וי-די

טבלואיד: האמת היא לא הדבר החשוב

פרשיית מין אפופת מסתורין, שהסעירה את הצהובונים הבריטיים בשנות ה-70, מתועדת בצורה מבריקה בסרטו של ארול מוריס "טבלואיד"

4תגובות

ג'ויס מקיני, גיבורת סרטו התיעודי האחרון של ארול מוריס "טבלואיד", היתה בתחילת שנות ה-70 צעירה נאה, מיס וויומינג בדימוס, שחיפשה לעצמה חתן. אחרי שיטוטים רבים מצאה לעצמה גבר בשם קירק אנדרסון, צעיר ממושקף עם הליכה מסורבלת, שהצטייר בעיניה כנסיך אמיתי. איתרע מזלה וקירק נולד למשפחה מורמונית שיעדה את עתידו לכנסייה. אבל ג'ויס התעקשה, קירק השתכנע, והשניים התכוונו להינשא.

יום אחד קירק נעלם. ג'ויס המודאגת עשתה כל מה שבחורה הגיונית היתה עושה: שכרה בלש, טייס פרטי וכמה שומרי ראש והטיסה את כולם לאנגליה, שם על פי החשד נחטף בחיר לבה על ידי הכנסייה המורמונית. היא הגיעה למרכז הדתי שבו שהה, אחרי שמוחו כבר הספיק להישטף לגמרי ותחתוניו הוחלפו בלבנים טהורים שעליהם נרקמו סמלי דת - מגע עם נשים נאסר לחלוטין על אנשי הדת הצעירים. ג'ויס חטפה אותו בחזרה לזרועותיה והסיעה אותו לווילה כפרית שנשכרה מראש, שם אירגנה לו סוף שבוע פרוע של סקס, אוכל ורומנטיקה, שילמדו המורמונים עם מי יש להם עסק.

(בשלב זה כדאי לציין כי בסרט הזה עדיף לצפות בלי לדעת עליו הרבה מראש. מי שטרם השתכנע, יקרא את הפסקאות הבאות במחיר של פגיעה מסוימת באלמנט ההפתעה).

מסע העינוגים של ג'ויס הצליח, וכעבור יומיים קירק שוב היה מוכן להינשא לה, אך לפתע הוא שוב נעלם. מתברר שהכנסייה הכריזה עליו כחטוף והאשימה את ג'ויס בפיתוי ובאונס. כשנעצרה, טענה להגנתה כי קירק עשה הכל מרצונו החופשי, וכי לאנוס גבר זה כמו לדחוף מרשמלו לחריץ מטבעות. גרסתה נמסרה לציבור באמצעות פתק שהוחבא באבריה המוצנעים, רגע לפני שברחה מאנגליה מחופשת לנזירה; לא פלא שפרשת מקיני-אנדרסון הבעירה ב-1977 אש מטורפת בשדה הקוצים של הטבלואידים, הצהובונים הבריטיים הידועים לשמצה, ונהפכה עילה להתגוששות מטונפת בין ה"דיילי מייל" ל"דיילי מירור".

מוריס עצמו נתקל בסיפור הזה רק לפני כמה שנים, כאשר קרא בעיתון על גברת אחרת לגמרי ששמה ג'ויס מקיני, ששילמה עשרות אלפי דולרים למדען מפוקפק מקוריאה כדי שישכפל את הכלב המת שלה. היא שילמה, הוא שיכפל (פי חמישה) ושמה של האישה המבוגרת פורסם ברחבי העולם. למרות הדמיון הפיסי לגיבורת אותה פרשייה בריטית ישנה, מקיני החדשה הכחישה כל קשר למקיני ההיא והתעקשה שהיא אישה אחרת. אבל הצהובונים שוב עבדו שעות נוספות ולבסוף הודתה מקיני של הכלבים כי היא אכן מקיני של המורמונים.

לצורך צילומי "טבלואיד" שלף מוריס את האינטרוטרון, ההמצאה החדשנית שבה השתמש במרבית היצירות שהפכו אותו לאחד מבכירי הדוקומנטריסטים בעולם ("הקו הכחול הדק", "ערפל מלחמה", "שגרה מבצעית"); מעין טלפרומפטר שניצב בקדמת המצלמה, עליו מוקרנים פניו של הבמאי. כך יושב המרואיין ומדבר ישירות למוריס, ולמעשה מישיר מבטו אל המצלמה. סרטיו של מוריס עסקו בשלל נושאים - מנבירה מחודשת בפרשיית רצח סבוכה ועד הנוכחות האמריקאית בעיראק ("טבלואיד" הוא אחד מסרטיו הקלילים ביותר) - אבל בכולם בלט מרכיב מהותי של בחינת האמת על כל צדדיה ורבדיה.

מהי האמת במקרה של פרשת מקיני-אנדרסון? ככל שהסרט חושף פרטים על עברה המעורפל של הגיבורה, הדברים מפסיקים להיות ברורים (מקיני עצמה תבעה לפני כחודשיים את מוריס על שהפר את האמון שנתנה בו והציג את סיפורה בצורה מסולפת). אבל האמת היא שהאמת אינה הדבר החשוב ביותר ב"טבלואיד", שבאמצעות רצף של ראיונות ודימויים ויזואליים משעשעים מוצא דרך מבריקה לספר את סיפורה של הפרשה המסועפת הזאת, והאישה המסועפת שבמרכזה, ומתגלגל לכדי סיפור על משהו גדול יותר: על תקשורת, על הצורך של אנשים להתפרסם, על הצורך של אנשים לדעת.

אגב, בשנים האחרונות כיכבה מקיני בפרשה נוספת: היא נעצרה בחשד ששלחה ילד לפרוץ לווילה כדי לגנוב כסף שיעזור לה לממן רגל תותבת לסוס האהוב שלה, סוס בן שלוש רגליים; אבל זה כנראה כבר היה יותר מדי בשביל מוריס, שבחר להשאיר את הסיפור הזאת מחוץ לסרט.

האמת כמושג ניצבת במרכז "טבלואיד" אבל לא מתגלה אף פעם, וספק אם אי פעם תתגלה; כל מסמך שהיה עשוי לשפוך אור על הצדדים השונים בפרשה - וכאלו רק הולכים ומתרבים ככל שהעלילה מתפתחת - נעלם או נגנב. רוב השאלות נותרות פתוחות ומה שנותר בסופו של דבר הוא, כפי שאומר בסרט אחד המרואיינים, "סקס קינקי, אנשי דת, מלכת יופי, חטיפה באיומי אקדח, כבילה בשרשראות ברגליים פשוקות, מיסיונרים מורמונים. יש בזה משהו לכל אחד. האין זה הסיפור המושלם לטבלואיד?" *

"טבלואיד", האוזן השלישית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו