בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

התמוטטות: מצמרר ואפקטיבי

סרטו של ג'יי-סי צ'נדור, העוסק במשבר הכלכלי בארצות הברית, מצליח לעורר אצל הצופים מודעות לכך שחייהם נשלטים בידי כוחות עלומים

18תגובות

"התמוטטות", סרטו העלילתי הארוך הראשון של ג'יי-סי צ'נדור, מתנהל בעיקר באמצעות שיחות בין גיבוריו. אף על פי שהם מדברים רוב הזמן בשפה כלכלית שהיא עלומה לגבי (לא הצלחתי להבין אפילו את פירושו המדויק של המושג שהעניק לסרט את שמו המקורי, "Margin Call") - התוצאה בכל זאת הצליחה לרתק אותי. שכן, מעבר לעלילה הספציפית - המתרחשת ערב המשבר הכלכלי של 2008 ומתארת יום ולילה בחברת השקעות ניו-יורקית העומדת להתמוטט - הסרט מצליח לעצב מציאות של אי-שקט ואי-ודאות שאפשר להזדהות אתה. את המציאות הזאת הוא מאכלס בדמויות מעוצבות היטב, שמגלם צוות שחקנים מיומן.

באחת הסצינות האפקטיביות ביותר נוסעים שניים מעובדי החברה ברכב מפואר ברחובות ניו יורק ומביעים פליאה על כך שהאנשים ההולכים ברחוב אינם יודעים מה עומד לקרות להם. כוחה של הסצינה נובע מכך שהשניים דוברים מתוך תחושה של התנשאות, אך גם הם אינם יודעים מה עומד ליפול עליהם. סרטו של צ'נדור מלא באנשים שחושבים שיש להם שליטה על חייהם, אך הם מגלים שהמחשבה הזאת היא אשליה בלבד.

 

רק כאשר אנו מטפסים בסולם הדרגות בחברה ומגיעים אל ג'ון טאלד (ג'רמי איירונס), מנהלה האלגנטי של החברה, שטס לניו יורק במסוק שלו כדי להתמודד עם המשבר שבו החברה נתונה, אנו פוגשים במישהו שיש לו שליטה, שכן שיש לו מספיק כסף שיגן עליו מפני פגיעה אמיתית. שליטה זו גם מעניקה לו את היכולת לקבל החלטות לא מוסריות בעליל, שאין סיכוי שהוא יצטרך לשלם בעבורן. כל השאר - ישלמו.

החברה שבסרט שרויה בצרות כבר בתחילת העלילה: רבים מעובדיה נקראים לחדר הישיבות ומפוטרים. אחד המפוטרים הוא אריק דייל (סטנלי טוצ'י), שעבד במקום 19 שנים. לפני עזיבתו - עם אותו ארגז קרטון שנהפך לסמל לפיטורים במציאות הקפיטליסטית של אמריקה - הוא מעביר לפיטר סאליבן (זכארי קינטו), אחד האנליסטים הצעירים בחברה, מידע המלווה באזהרה. פיטר נשאר עד מאוחר במקום עבודתו כדי לבדוק את המידע הזה ומגלה שהחברה אמנם עומדת להתמוטט.

ממצאיו מטפסים עד המנהלים הבכירים ואלה מתכנסים כדי לדון במצב ולתכנן אסטרטגיה ההולמת את המשבר. נמנים אתם ויל אמרסון (פול בטאני), הממונה הישיר על פיטר; סם רוג'רס (קווין ספייסי), שדעתו מוסחת מכיוון שכלבו האהוב בדיוק גוסס מסרטן (זהו המרכיב החלש ביותר בעלילה, משום שהוא מתאמץ מדי להעיד בפנינו שסם הוא הדמות האנושית יותר בסרט); שרה רוברטסון (דמי מור), שהזהירה בעבר את עמיתיה כי המשבר עומד לקרות; וג'ארד כהן (סיימון בייקר), מנהלם הבכיר של כל אלה. את כולם אנו פוגשים עוד לפני שהמנהל העליון ג'ון טאלד נוחת בסרט במסוקו.

השאלה העומדת בפניהם עתה היא האם למכור במהירות וברמייה את נכסי החברה או להודות בעובדה שהנכסים האלה איבדו את ערכם. טאלד בעד למכור, רוג'רס נגד, כל השאר מהססים, ועל בסיס הוויכוח האידיאולוגי והמוסרי הזה מתפתחת עלילת הסרט. מוצגות בפנינו שתי אופציות להתנהלותה של השיטה הקפיטליסטית - האחת אכזרית והשנייה נאורה. ומכיוון שאנחנו יודעים כבר מה אירע ב-2008 ומאז, אנחנו יודעים איזו משתי האופציות האלה תנצח בסופו של דבר. ובכל זאת הידיעה הזאת אינה מפחיתה מהעניין שהצפייה בסרט מעוררת.

להזמנת כרטיסים בקולנוע לב>>>

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

צ'נדור הגדיר את סרטו כמותחן, ואף כי אפשר להתווכח עם ההגדרה הזאת, יש בה מידה מסוימת של דיוק; שכן העלילה מעוצבת ככדור שלג ההולך ומתגלגל, וככל שהוא מתגלגל כך אנו נעשים מודעים לחוסר היכולת של רוב הדמויות בסרט, בעלות עוצמה ככל שחשבו שהן, לשלוט בחייהן ובגורלן. הם חיילים על לוח השחמט של הקפיטליזם, ונפילתם היא רק עניין של זמן. אם סרטו של צ'נדור מצליח אמנם לעורר מידה של צמרמורת, הרי היא נובעת מהעובדה שאנחנו, כמו הדמויות בסרט, נעשים מודעים יותר ויותר לעובדה שאנו נתונים בשליטתם של כוחות שלעתים אנחנו אפילו לא מודעים לקיומם בחיינו.

רוב הסרט מתרחש בחדרי החדרים של החברה המתמוטטת, רובו מתרחש בלילה, ויש להעריך את תעוזתו של צ'נדור ליצור מין סרט קאמרי שכזה. ניו יורק, שאותה אנו רואים מפעם לפעם, לרוב מהגג של הבניין של החברה או דרך חלונותיו, מקבלת לפיכך נפח סימבולי מעט: היא המציאות האנושית שבחוץ, שעדיין אינה מודעת למשבר שלתוכו היא עומדת ליפול.

הופקו כבר כמה סרטי קולנוע וטלוויזיה על המשבר הכלכלי הזה שפרץ בארצות הברית ועל התמוטטותן של כמה מהחברות הגדולות. מבין כולם, "התמוטטות" הוא סרט שראוי במיוחד לצפות בו, גם אם לפעמים פרטיו העלילתיים חומקים כאמור ממי שאינו בקיא בכלכלה. הדיאלוגים כתובים בחריפות, שמזכירה לעתים את סגנונו של דייוויד מאמט, וכל השחקנים עושים עבודה טובה ביכולתם להעניק גם לדיאלוגים הקונקרטיים והיבשים ביותר איזה דחף דרמטי. *

"התמוטטות". תסריט ובימוי: ג'יי-סי צ'נדור; צילום: פרנק דמרקו; מוסיקה: נייתן לארסון; שחקנים: קווין ספייסי, פול בטאני, ג'רמי איירונס, זכארי קינטו, סטנלי טוצ'י, דמי מור, סיימון בייקר

התמוטטות - כל הפרטים והכתבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו