נדב הולנדר
נדב הולנדר

היה היה קוף בשם נים, וסיפור חייו היה מר וקשה. מצדו האחד של נים עמד פרופסור מפוקפק, שהחליט לשחק בחייו את תפקיד האלוהים, והועיד לו בכך גורל אכזרי. מצדו השני ניצבה שורה של אנשים טובים שהתאהבו בו וניסו להמתיק את גורלו. אלו וגם אלו מככבים בסרט תיעודי חדש, שעוסק לכאורה בניסוי חברתי שבוצע על קוף אחד, אך למעשה מעיד על פניו המגוונים של המין האנושי.

הרברט טראס היה חוקר באוניברסיטת קולומביה, שהחליט בתחילת שנות ה-70 להפריך את קביעתו של חוקר הלשון נועם חומסקי, שלפיה בני האדם הם היחידים על פני כדור הארץ שיש להם היכולת להשתמש בשפה. טראס החליט לקחת שימפנזה ולגדל אותו כבן אנוש מגיל אפס, בתוך תא משפחתי נורמלי, ולברר אם בבוא העת יפתח הקוף כישורי תקשורת כמו-אנושיים.

מתוך "פרויקט נים". אחד הסרטים המדוברים שיצאו לאחרונה

לצורך הניסוי גייס טראס את שפת הסימנים האנגלית, בהנחה שהשימפנזה המאומץ יצליח מקץ זמן מה לרכוש מספיק תנועות כדי לנהל שיחה בסיסית (למעשה שיחזר טראס ניסוי שביצעו זוג אמריקאים כמה שנים קודם לכן, אלן וביאטריס גארדנר, שגידלו את וואשו, השימפנזה שלהם, כבת משפחה לכל דבר). טראס חיפש משפחה אוהבת שתאמץ את השימפנזה, ומצא סטודנטית (ומאהבת) לשעבר, שחיה כעת עם משורר, כמה ילדים וכלב. האישה נראתה לו אמהית מספיק למשימה והוא הפקיד בידיה את השימפנזה, שקיבל את השם הפרטי נים ואת שם המשפחה צ'ימפסקי, פרודיה על שמו של חומסקי (צ'ומסקי), שאת משנתו ביקש לסתור.

סיפורו של השימפנזה המאומץ עומד במרכז הסרט "פרויקט נים" שיצא בארצות הברית בשנה שעברה והגיע בימים האחרונים לספריות הדי-וי-די בארץ. השבוע התברר, להפתעתם של רבים, כי הסרט אינו מועמד לפרס האוסקר. זהו אחד הסרטים התיעודיים המדוברים ביותר שיצאו לאחרונה, בין היתר בזכות העובדה שיוצריו, ובראשם הבמאי ג'יימס מארש, אחראים גם לדוקומנטרי המהולל "איש על חבל" מ-2008 שזכה בפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר. "איש על חבל" עסק בלוליין הצרפתי פיליפ פטי, שמתח על דעת עצמו כבל בין שני מגדלי התאומים וצעד ביניהם בתחילת שנות ה-70. כשמארש ואנשיו התאוששו מההצלחה האדירה של הדוקומנטרי ההוא, הם חיפשו סיפור חדש שסביבו יוכלו לטוות סרט תיעודי בעל אופי עלילתי כמיטב המסורת של סגנונם הקולנועי, המשלב עדויות ישירות עם שחזורים מדויקים.

סיפורו של נים נגע ללבם לא בגלל הצורה שבה התחיל אלא בעיקר בגלל האופן שבו התפתח. ימיו של נים בחיק המשפחה המאמצת הראשונה היו קצרים, והוא החל להתגלגל ממקום למקום. טראס עצמו, שמתראיין בסרט בכנות ראויה להערכה, לא בדיוק ניהל את האקספרימנט הזה במיטב החריצות המדעית. די מהר הוא החל לפקפק בניסוי שהוא עצמו יזם, בילה מעט מאוד זמן עם השימפנזה והעדיף להעביר את ימיו עם אחת הסטודנטיות שאותן גייס לגדל את נים. הנפגע העיקרי של התעניינותו המצומצמת בניסוי היה כמובן נים עצמו.

מתוך "פרויקט נים"

כמו ילד אומנה שנזרק שלא באשמתו מכמה פנימיות, נים החל להתגלגל ממקום למקום, הושלך ממשפחה אחת למוסד אחד ומשם סיפורו רק הלך והידרדר. טראס הסתפק בלהצטלם אתו מפעם לפעם, והסיר מעצמו אחריות לגורלו. אך בשעה שחייו של נים הידרדרו מהפח אל הפחת, הגורל הפגיש אותו עם קבוצת אנשים שהתאהבה בו וניסתה לחלץ אותו מהגורל האכזרי. כמעט כל מטפל שגויס לעזור לשימפנזה במהלך חייו, נשבה בקסמו ויצר עמו מערכת יחסים חמה.

הסרט "פרויקט נים" מתעד את שני צדיו של הניסוי: את צדו של הפרופסור, שצרות האופקים שלו השכיחה ממנו במהירות מדאיגה את העובדה שבקצה השני של הניסוי מצוי בעל חיים שראוי להגנה; ואת צדם של המטפלים, שחלקם ראויים להערצה ממש, שפגשו את נים לאורך חייו האומללים ועטפו אותו באהבה אינסופית. הם, כפי שמתברר בסרט, ניהלו עם הקוף תקשורת הרבה יותר מעמיקה ומורכבת מזו שפרופ' טראס דמיין כשהחל בניסוי. *

"פרויקט נים", האוזן השלישית

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ