בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

"חתולים על סירת פדלים": אימה מחושבת מדי

בקומדיית האימים "חתולים על סירת פדלים" יש הברקות מצוינות אבל הוא חסר מידה של פראות, שהיתה גורמת לו להמריא מעבר לגבולותיו המצומצמים למדי

9תגובות

"חתולים על סירת פדלים" הוא סרט עמוס בהברקות, חלקן מוצלחות מאוד, אך הוא לא מצטבר ליותר מזה. מה אין בסרט הזה? זוג אוהבים צעירים שאולי נענש על שהוא מתכנן לקיים לראשונה יחסי מין (הפחד מאובדן הבתולים, בצירוף העונש על קיום סקס מוקדם היווה מרכיב בהרבה מסרטי האימים שהופקו בשנות ה‑80), פסיכופט, חיה שמשנה את אופיה ואפילו משכפלת את עצמה כתוצאה ממגע עם חומר רעיל (מרכיב זה של העלילה מתייחס לסרטי אימים רבים שהופקו בשנות ה‑50 כתגובה לחרדה מפני שואה גרעינית ותיארו כיצד תופעה טבעית נהפכת למפלצתית) ועוד.

כמו "כלבת", קומדיית האימים של אהרון קשלס ונבות פפשדו (2010), שגם הופק באמצעים עצמאיים דלים (מדוע את הסרטים האלה מביימים כמה במאים יחד? האם זה קשור לז'אנר?) גם סרטם של יובל מנדלסון ונדב הולנדר (עמיתי ב"מוסף גלריה") ממקם את מקור האימה בנוף הישראלי.

זו בדיחה שעבדה טוב יותר ב"כלבת", כיוון שיוצריו העניקו לנוף הישראלי נפח מופשט. ב"חתולים על סירת פדלים", לעומת זאת, עלילת הזוועה ממוקמת בנחל הירקון, וכיוון שהנחל כבר נוקה, התסריטאים (מנדלסון ויהונתן בר אילן) ממקמים את הסיפור ב‑1994, מועד שאינו ממלא תפקיד של ממש בעלילה.

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

במרכז הסרט צמד תלמידי תיכון, נועם (מיכאל מושונוב) ומילי (דנה פרידר), היוצאים לשיט על הירקון בסירת פדלים כדי לחגוג חצי שנה לקשר ביניהם. בסופו של יום הם מתכוננים לשכב לראשונה. מילי מצרפת לשיט את החתול שלה, דיקסי, שנופל למי הירקון ונעלם. מי הירקון מזוהמים בפסולת רדיואקטיווית ששפך לנחל בעל מתחם הסירות המכונה האדמירל (שמואל וילוז'ני), פסיכופט המעוטר בשפם עבות ומלאכותי במכוון (כמו דברים רבים בסרט).

בעלילה מעורבת גם רביעייה של צופי ים, ששמו של כל אחד מהם הוא וריאציה על השם דב. מנהיג אותם דב דב (העובדה ששמו מוכפל מעיד על מעמדו), שמגולם על ידי מיכאל הנגבי, שאחרי הופעתו ב"ד"ר פומרנץ" של אסי דיין מחזק כאן את מעמדו כקומיקאי אקסצנטרי מיומן.

לא אפרט יותר מדי מה קורה בסרט, כי חלק מהכיף של סרטים מהסוג הזה הוא לא לדעת מה עומד לקרות; אך חובה לציין כי הסיפור הזה נתון בסיפור מסגרת שבו ילד ושמו יותם (יוני גולדווסר) מספר את הסיפור הזה לסבו (שמואל וולף), כיוון שנמאס לו לשמוע את סבו מספר לו שוב ושוב אותם סיפורים. יותם מרכיב את הסיפור מדמויות שמעוצבות על פי דמויות שהוא נתקל בהן בתחילת הסרט (בעל מיני מרקט פסיכופט נהפך לאדמירל, ארבעה בריונים שמתעללים בו יהפכו לארבעת צופי הים, והנער והנערה המצילים אותו נהפכים לגיבורי הסרט).

התחבולה התסריטאית דומה לזו שהניעה את "הקוסם מארץ עוץ", שבו ההרפתקה של דורותי מורכבת מדמויות שהופיעו בפרולוג של הסרט, אלא שהשימוש ש"הקוסם מארץ עוץ" עושה בתחבולה הזאת עשיר הרבה יותר. חבל, למשל, שיוצרי הסרט לא העניקו לקשר בין הסבא לנכדו -­ שהסרט חוזר אליו מדי פעם -­ יותר רבדים.

יש בסרט הברקות מצוינות, שמרביתן קשורות לארבעת צופי הים ולמה שקורה להם במהלך הסרט. באחד המישורים שלו עוסק הסרט בגבריות ובגבורה נוסח ישראל, וההתייחסות לטקסי אבל והשימוש בשירו של נתן יהונתן "האיש ההוא" נועז ביותר.

כיוון שהסיפור נובע ממוחו של ילד, שכעס מסוים מניע אותו, אין לבוא בטענות למלאכותיות של האפקטים ולחוסר האמינות של הסיפור; זה חלק אינטגרלי מהעניין. יש הרבה דם וזוועה בסרט, אך שוב, כיוון שהדם והזוועה נובעים מדמיונו של ילד, יש בהם משהו ניטרלי, שיוצרי הסרט מתרפקים עליו במכוון ובצדק. אופיו של הסיפור אומר משהו על משיכתם של ילדים לסיפורי אימה וזוועה, והשילוב בין תמימות לאכזריות שמאפיין את הסיפור שיותם ממציא, נושא אמירה בעלת תוקף; אלא שהסרט חסר מידה של פראות, שהיתה גורמת לו להמריא מעבר לגבולותיו המצומצמים למדי. למרות הדם והזוועות יש בו משהו מאופק, כאילו שהאינטליגנציה של יוצריו, שניכרת בסרט, עצרה אותם וניווטה אותם לעשייה מחושבת מדי שאינה נותנת פורקן של ממש לעצמה או לצופים בה.

עם זאת, יש משהו מהנה בצפייה ב"חתולים על סירת פדלים". האם הייתי רוצה שמנדלסון, הולנדר ובר אילן ייצרו סרט טוב יותר, אפילו סרט אימים טוב יותר? כן. האם "חתולים על סירת פדלים", למרות מגבלותיו, הוא נקודת התחלה אפשרית למימוש השאיפה הזאת? גם התשובה לזה היא כן.

"חתולים על סירת פדלים". בימוי: יובל מנדלסון, נדב הולנדר; תסריט: יובל מנדלסון, יהונתן בר אילן; צילום: אוהד עוז; מוסיקה: נדב הולנדר, יובל מנדלסון, מיכאל כהן, עמית קורח; שחקנים: מיכאל מושונוב, דנה פרידר, שמואל וילוז'ני, מיכאל הנגבי, יוני גולדווסר, שמואל וולף, גיתאי דגן

המומלצים של אורי קליין>>>



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו