בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

"באפילה": נשארים בחושך

למרות חריגות הסיטואציה המרכזית שלו, סרטה של אגניישקה הולנד מורכב מסצינות שראינו כבר ביותר מדי סרטים אחרים על זיכרון השואה

6תגובות

ייתכן שטעיתי בכך שצפיתי ב"באפילה", סרטה של הבמאית הפולנייה אגניישקה הולנד, במוצאי יום הזיכרון לשואה, אחרי 24 שעות שבהם צפיתי בכמה "סרטי שואה", עלילתיים ותיעודיים; וערב קודם לכן צפיתי שוב, ולא בפעם השנייה או השלישית, ב"הפסנתרן" של רומן פולנסקי שעדיין מציב את הרף בנוגע לערכו, תבונתו, הגינותו ותוקפו של סרט עלילתי העוסק בזיכרון השואה.

אולי אז הייתי מודע פחות למגבלות סרטה של הולנד, שכבר נגעה בזיכרון השואה בשני סרטים טובים בהרבה: "קציר הזעם" ב-1985 ובעיקר "אירופה, אירופה" ב-1990 על נער בגרמניה הנאצית שכדי להסתיר את יהדותו מצטרף לנוער ההיטלראי.

"באפילה", שהיה מועמד השנה לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר, מספר את סיפורם האמיתי של כתריסר יהודים בלבוב. הם שרדו את השואה כששהו במשך 14 חודשים בתעלות הביוב של עירם. כדי לשרוד הם נעזרים בפולני ששמו לאופולד סוחה (רוברט וייצ'ביץ'). הוא עובד בתעלות הביוב ובזמנו הפנוי בוזז את בתי הגטו היהודי שתושביהם גורשו למחנות. הוא מגלה במקרה את דבר שהותם של היהודים בביוב. הוא עוזר להם תחילה מתוך תאוות בצע שמתחלפת בהדרגה באמפתיה מלווה בתעוזה. לאופולד הוא גיבור הסרט והסתירות המאפיינות את דמותו מעוצבות ביעילות בעזרת התסריט והשחקן שמגלם את דמותו.

 

הסיטואציה המרכזית של הסרט חזקה מבחינה דרמטית ואף חזותית. גיבוריו היהודים חיים במשך יותר משנה בצואה ובחושך. אילו סגנונה של הולנד היה חמור יותר, אפשר היה ליצור על בסיס הסיטואציה הזאת סרט קשה ומרשים; אבל הולנד אינה משתמשת בסיטואציה הזאת בצורה מספקת, גם אם חלקים גדולים של הסרט מתרחשים באותן תעלות ביוב שבהן הפליטים מכונסים בצפיפות.

בזמן הצפייה בסרט עלה בזיכרון "קאנאל" מ-1957, הפרק האמצעי בטרילוגיה המופתית של הבמאי אנדז'יי ויידה, שתיארה אף היא סיטואציה דומה (הטרילוגיה החלה עם "דור" והסתיימה עם "פנינים ואפר"). ויידה עשה את מה שהולנד חששה או אינה יודעת לעשות: להיצמד בעקשנות לדימוי המרכזי של הסרט, גם אם בעקבות זאת הסרט יהיה פחות נגיש לצפייה בידורית.

סרטים על זיכרון השואה נהפכו לשכיחים כל כך ולכן קשה לחדש בהם. סרטה של הולנד, למרות חריגות הסיטואציה המרכזית שלו, נדמה כמורכב כל כולו מסצינות שהיו כבר ביותר מדי סרטים. הדבר גורם ניכור גם בשיאיו הדרמטיים ביותר של הסרט. הניכור הזה, שהיה יכול להיות יעיל מבחינה רגשית לו הוא היה מכוון, נובע גם מכך שפרט ללאופולד כל הדמויות בסרט, בעיקר היהודים בביוב, מעוצבות ברישול ולכן אי אפשר להכיר אותן ולהיות מעורבים בגורלן.

לרגעים נדמה "באפילה" כמו סרט אסונות, שבמקום ספינה טרופה, מטוס בצרות או גורד שחקים בוער, כונסו בו בביוב, בציפייה שהמלחמה תיגמר, זוג אמיד, בעל בוגדני שנטש את אשתו, יהודי חרדי, שני ילדים ואשה שמסתירה את הריונה (וגם אם לא ידוע שיש בקבוצה אשה בהריון, ברור שיהיו לידה וצרות עם התינוק).

אף שהייתי מעדיף שהולנד תיצמד לחיים בתעלות הביוב, בכל פעם שהסרט יוצא החוצה אפשר לנשום לרווחה. אף שהצופים יכולים לדמיין לעצמם את הזוועה שבחיים בתעלות הביוב, הולנד אינה מצליחה לשדר את הממשות הפיסית של ההוויה. הצופים יכולים לדמיין את הריח, אבל אינם מריחים דבר. באופן משונה יש בסרט מידה של התייפייפות, גם כשהוא חודר מתחת לאדמה, ועולה תחושה שהולנד לא רצתה להקשות על הצופים.

הולנד מתמרנת באופן מכני בין סצינות קשות לקלות יותר. צריך להשוות בין סוף סרטה לסוף סרטו של פולנסקי כדי להבין כיצד כשלה במטרתה. פרט לכך שהוא מנציח סיפור נוסף מתקופת השואה, סרטה אינו מוסיף דבר לשיח הקולנועי המשמעותי כל כך העוסק בזיכרון השואה.

"באפילה". בימוי: אגניישקה הולנד; תסריט: דייוויד פ' שאמון, על פי ספר מאת רוברט מארשל; צילום: יולנטה דילווסקה; מוסיקה: אנטוני קומאסה-לזארקארקייביץ'; שחקנים: רוברט וייצ'ביץ', בנו פורמן, מיכאל זוראבסקי, קינגה פרייס

הסרטים המומלצים של אורי קליין>>>



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו