"מאחורי הדלת": אלטרנטיבה לסרטי הקיץ - ביקורת סרטים - הארץ
ביקורת

"מאחורי הדלת": אלטרנטיבה לסרטי הקיץ

סרטו של הבמאי אישטוואן סאבו יכול להיות תחליף ראוי ועדין לסרטים עתירי אפקטים, גם אם אינו יצירה קולנועית גדולה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אורי קליין
אורי קליין

מאז "אבא", סרטו היפה מ-1966, ועד לסרטו החדש, "מאחורי הדלת", ביסס במאי הקולנוע אישטוואן סאבו בן ה-74 את מקומו כאחד מבכירי במאי הקולנוע של הונגריה, שרק לעתים רחוקות הגיח בסרטיו ממולדתו (כמו, למשל, ב"להיות ג'וליה", אחד מסרטיו האחרונים, בכיכובה של אנט בנינג, שהתרחש באנגליה). שיאה של הקריירה שלו, שהפכה אותו לאחד השמות המוכרים ביותר בנוף של הקולנוע האירופי האמנותי, היתה טרילוגיית בין שתי מלחמות העולם שלו, שעסקה בעמימות מוסרית ("מפיסטו" מ-1981, שזכה באוסקר לסרט הזר; "קולונל רדל" מ-1985; ו"האנוסן" מ-1988). סרטו החדש, שמבוים בסגנון אקדמי מוקפד, מחזיר אותו אל הונגריה של שנות ה-60, שנתונה עדיין תחת המשטר הקומוניסטי. הסרט רחוק מלהשתוות לסרטיו הטובים ביותר. אך במסגרת סגנונו המיושן מעט הוא עושה את עבודתו בתבונה ובהגינות האופייניות ליצירתו כולה. "מאחורי הדלת" איננו יצירה מעניינת במיוחד מבחינה קולנועית, אך בדרכה שלה היא יצירה מכובדת.

עיקר העלילה מתרחשת בכפר קטן שבו עוברת לגור סופרת בשם מגדה (השחקנית הגרמנייה מרטינה גדק, שמוכרת מסרטים כגון "המטבח של מרתה" ו"חיים של אחרים") ובעלה, טימור (קרולי אפרייס). סרטו של סאבו מתבסס על ספר מאת מגדה סאבו - לא קרובת משפחה של הבמאי - והוא כולל יסודות אוטוביוגרפיים. מגדה זקוקה למשרתת שתטפל בביתה ותבשל לה ולבעלה, ובחירתה נופלת על שכנתה אמרנק (הלן מירן), קשישה נרגנת, שמכוסה מכף רגל ועד ראש בבגדים שחורים ואפורים דמויי סחבות, והיא אינה מאפשרת לאיש להיכנס אל מאחורי דלת הכניסה של ביתה הדל. שתי הנשים שונות מאוד, אך מה שתורם להצלחת הסרט הוא ששתיהן דמויות שלמות, שמעוצבות היטב על מספר רב של רבדים. כצפוי, הסרט מתאר את הקשר שמתפתח בין שתי הנשים השונות האלה, ולזכותו של סאבו ייאמר שאף שאין לו אפשרות להימנע כליל מסנטימנטליות, רק מעט מאוד רגשנות נוטפת אל תוך הסרט, וכשזה קורה זה נדמה לגיטימי.

הסוד של הצלחת הקשר בין שתי הנשים נובע מהעובדה שאף שאמרנק היא אשה בוטה ותוקפנית לעתים קרובות ומגדה אשה אלגנטית ונעימה בהלכותיה עם סביבתה, שתי הנשים קשות בדרכן הן, סגורות בדרכן הן, וחשיפתן בפני הזולת ובפני עצמן אינה קלה להן. אמרנק היא אמנם בוטה ותוקפנית, ואינה יודעת להציב גבולות - היא, למשל, נכנסת לחדר השינה של זוג מעבידיה מבלי לדפוק קודם - אך גם רכה לפעמים, נדיבה, מצחיקה ומוכנה לרגעים לחשוף חלקים מחייה הלא קלים (שמוצגים בסרט בפלאשבקים בשחור לבן; תחבולה מיותרת, שמעיקה על הסרט ומעידה על סגנונו המיושן מעט). מגדה נדמית לעתים כאשה קרה וסגורה, שמתקשה להביע רגש גם כאשר ברור שרגשותיה סוערים בתוכה; איזשהו חיוך קטן משמש לה ככלי הגנה תמידי בפני המציאות שסובבת אותה.

מלבד לפרק של הסרט, שבו מגדה זוכה בפרס ממשלתי על הרומן האחרון שלה במציאות שבה מרבית היוצרים היו נתונים לפיקוחה של צנזורה מגבילה - המרכיב הזה של העלילה מבקש אולי לומר שמגדה יודעת כיצד להלך בין הטיפות בהונגריה של שנות ה-60 - הסרט כמעט ואינו מתייחס למצבה של הונגריה תחת השלטון הקומוניסטי. מה שיותר נוכח בסרט הוא איזשהו זיכרון של מלחמת העולם השנייה, שבא לידי ביטוי באופן מעט מלודרמטי.

"מאחורי הדלת" הוא מסוג הסרטים שמבקשים לומר שסודותיהם של אנשים לפעמים מגלים את צדדיהם הטובים דווקא, ולזכותו ייאמר שאין הוא פורס את האמירה הזאת בצורה דביקה מדי. מירן וגדק משקיעות בסרט את מיטב כישרונן; מירן את התיאטרליות שלה - שהיא קצת מוגזמת - וגדק את האיפוק שלה, שמצליח לאזן את התיאטרליות של מירן בסצנות המשותפות לשתי השחקניות האלה. הצרה היא שהסרט כולו דובר אנגלית, זהו המחיר כיום אם רוצים להפיק סרט במסגרת קופרודוקציה ולגייס לו כוכבות במעמדן של מירן וגדק, והעובדה הזאת עוטפת את הסרט במידה של מלאכותיות - במיוחד בסצנות בהן מעורבים תושבי הכפר שדוברים אנגלית משובחת - ומייצרת תחושה של ריחוק וניכור.

מתוך "מאחורי הדלת". הפקה מכובדת

"מאחורי הדלת" יכול היה להיות סרט סתמי לולא הסיפור הזה ניתן בידיו העדינות והמשכילות של אישטוואן סאבו, שגם כשהוא לא בשיאו, עדיין רצינותו כיוצר סרטים, המשתייך למסורת של הקולנוע האירופי האמנותי, ניכרת כמעט בכל סצנה בסרט.

אם רוצים לצפות בסרט המציע אלטרנטיבה לסרטי הקיץ עתירי האפקטים והממדים השוטפים את מסכינו, "מאחורי הדלת", גם אם אין מדובר ביצירה גדולה במיוחד, עשוי להיות בחירה ראויה.

"מאחורי הדלת". בימוי: אישטוואן סאבו; תסריט: אישטוואן סאבו, אנדראה וסזיטס; על פי ספר מאת מגדה סאבו; צילום: אלמר ראגאלי; שחקנים: הלן מירן, מרטינה גדק, קרולי אפרייס

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ