בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

"פרומתאוס": אש? על הפנים

סרטו של רידלי סקוט לא מצליח לשחזר את העומק של סדרת "הנוסע השמיני"

29תגובות

נשים ניצבו תמיד במרכז סדרת סרטי "הנוסע השמיני", שאת הראשון שבהם ביים רידלי סקוט ב‑1979. עובדה זאת סיפקה לזיכרון הקולקטיבי את דמותה של ריפלי המרשימה, בגילומה של סיגורני ויוור, וממנה נבעה התעסקותה של סדרת סרטי המדע הבדיוני הזאת בשאלות של מוצא האדם, והתמלאה בדימויים, לרוב מטרידים ביותר, של הריון ולידה. גם כאשר הסדרה מעדה, הרי בכללותה היא מעניינת יותר מכל סדרות המדע הבדיוני הנוספות שהופקו בעשורים האחרונים, כגון "מלחמת הכוכבים" או "מסע בין כוכבים".

כך זה גם ב"פרומתאוס" שבו סקוט יוצר מעין "פריקוול", כלומר יצירה מקדימה, ל"נוסע השמיני". ב"פרומתאוס" יש שתי נשים מרכזיות, אולם המשמעותית שבין השתיים, וזו שעוברת בסרט את אחת החוויות הקולנועיות המצמררות ביותר שראיתי אי פעם בקולנוע, היא מדענית ושמה אליזבת שו (נעמי ראפאס, שכיכבה במקור השוודי של סרטי "טרילוגיית המילניום").

יחד עם בן זוגה צ'ארלי (לוגן מארשל-גרין), מדען אף הוא, היא יוצאת בסמוך לסוף המאה הנוכחית למסע בעקבות תגלית שלה המוכיחה, לטענתה, שהיה גזע של יצורים שהינדס אותנו ולאחר מכן ניסה להרוס אותנו. אליזבת, שהיא מדענית דתייה (שילוב מעניין, שחבל שהתסריט של ג'ון ספייטס ודיימון לינדלוף אינו עושה עמו מספיק) רוצה להבין מה מקומו של האלוהים בתהליך הזה, האם תגליתה סותרת את התיאוריות בדבר מוצא האדם ואם אמנם טענתה נכונה, מה גרם לאותם יצורים לשמש לנו תחילה כ"מהנדסים" (כך הם מכונים בסרט) ואחר כך כמחסלים. זה נשמע מעניין; חבל שזה לא ממש כך.

את ספינת החלל שבה אליזבת וצ'ארלי מוסעים ליעדם מנהיג יאנק (אידריס אלבה), שתפקידו בסרט פונקציונלי אך לא משמעותי, ומפקדת עליה מרדית ויקרס, כנראה נציגה של תאגיד שמממן את המסע. את מרדית מגלמת שארליז תרון עם פנים קפואות, שמבען אינו משתנה, ושיער אסוף בחומרה. היא מתהלכת בהיכלי ספינת החלל, שמעוצבת כמו כל ספינות החלל שראינו אי פעם בקולנוע (האם לא יהיו ספינות חלל עם עיצובים שונים?) כאילו שהיא עדיין מצולמת לאותה פרסומת של "דיור" (רק בלי להשיל את בגדיה, להשליך את שרשרת הפנינים שהיא עונדת וללחוש "adore'J" במין וריאציה לא לגמרי משכנעת על פרובוקציה מינית).

מרדית היא דמות נשית חד ממדית ולא מעניינת, שתפקידה היחידי בסרט כאשת קריירה צוננת הוא להפגין את ההבדל בינה לבין אליזבת, שהיא אמנם אנושית ולבבית הרבה יותר ממנה, אך גם היא לא דמות מעניינת במיוחד (ודאי בהשוואה לריפלי בגילומה של ויוור). הקריירה של רידלי סקוט עד עתה הייתה בלתי אחידה באופן חריג. בצד סרטים כגון "הנוסע השמיני", "בלייד ראנר" ו"תלמה ולואיז", שהיו לחלק מהתודעה העכשווית הקולקטיבית, וגם סרטים בעלי נפח מרשים כגון "גלדיאטור" (שזכה באוסקר), "בלק הוק דאון" ו"אמריקן גנגסטר", ביים סקוט גם סרטים נחותים הרבה יותר מבחינת תוקפם ועוצמתם העלילתית והרעיונית.

"פרומתאוס" משלב את שני הקטבים האלה ביצירתו של סקוט. מצד אחד זהו סרט שמעוצב היטב ויש בו כמה סצינות שמותירות רושם; מצד שני, עלילתו והדמויות שמאכלסות אותו מעוצבות די ברישול, ודי קשה לשמר בו עניין לאורך כל הצפייה בו. הדמות המעניינת ביותר בסרט, בזכות הממד האמביוולנטי שלה, היא זו של אנדרואיד ושמו דיוויד (מייקל פאסבנדר), שמסוגל לעשות הכל מלבד להביע רגש, למרות שגם זה לא לגמרי ברור כי ישנם רגעים בסרט שבהם פעולותיו ותגובותיו כוללות מרכיב רגשי, תלוי איך מגדירים מרכיבים שכאלה.

ראינו כבר דמויות שכאלה בסרטי מדע בדיוני קודמים. סרטו של סקוט אינו מחדש הרבה בכל מה שנוגע לתיאור תפקודם והתנהלותם המוסרית של רובוטים, וגם בנקודה הזאת הסרט מאכזב; אך מצילה את דמותו של דיוויד הופעתו המשועשעת של מייקל פאסבנדר, שמתייצב יותר ויותר כאחד מכוכבי הקולנוע הבולטים של התקופה.

"פרומתאוס" נדמה רוב הזמן כמו סרט הרפתקאות מדע בדיוני עם יסודות של אימה שפוזרו בו רעיונות פילוסופיים ותיאולוגיים "גדולים", שאף אחד מהם אינו זוכה לפיתוח מעמיק של ממש. אימה יש בסרט, במיוחד בסצינה שבה אליזבת עוברת עינוי גופני שבאמת מצליח להזוויע; אך מרבית סצינות האימה נדמות כמתייחסות לסצינות שראינו כבר בסרטי "הנוסע השמיני" הקודמים, או בסרטים שהושפעו מהם, וכוח ההלם, לפיכך, ניטל מהן.

כל סרטי "הנוסע השמיני" עסקו בפחד מפני מוצאו והתפתחותו של המין האנושי ובתוך ההקשר הזה הם עסקו גם בפחד, המעורב בהערצה, מפני תפקידה של האשה בתהליכים הרי הגורל האלה (גם סדרות סרטים מדע בדיוניים אחרים, כגון סדרת סרטי "פארק היורה", נגעו בסוגיות האלה).

"פרומתאוס" עוסק אף הוא הוא בנושאים האלה, אך עושה זאת בדרך הרבה יותר מכאנית והרבה פחות מורכבת מאשר סדרת סרטי "הנוסע השמיני". שם נארגו הסוגיות האלה אל תוך הסרטים בעוד ש"פרומתאוס" מפיל אותן על העלילה ביד כבדה. סרטו של סקוט הוא לפיכך מוצר אפרפר בנוף סרטי הקיץ העכשווי; מופע ראווה בעל יומרה שאינה ממומשת בצורה מספקת והוא מותיר מאחוריו תחושה של שיממון ואכזבה.

"פרומתאוס". בימוי: רידלי סקוט; תסריט: ג'ון ספייטס, דיימון לינדלוף; צילום: דאריוש וולסקי; מוסיקה: מארק סטרייטנפלד; שחקנים: נעמי ראפאס, מייקל פאסבנדר, שארליז תרון, אידריס אלבה, לוגן מארשל-גרין, גאי פירס, פטריק וילסון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו