בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסרט "מורה מחליף" נלכד בקלישאות פילוסופיות

"מורה מחליף" של הבמאי המוערך טוני קיי מבקר את מערכת החינוך אך עניינו האמיתי הוא פילוסופי, וכאן הוא הולך לאיבוד בין אמירות מעורפלות וכיוונים בלתי מתחברים. גם קאמי לא מציל את המצב

2תגובות

ריאליזם, אקזיסטנציאליזם ותחבולות חזותיות שונות מנסים להשתלב ב"מורה מחליף" של הבמאי הבריטי טוני קיי, שיצא לאקרנים ב–2011 ורק עכשיו עלה על מסכינו. לאור הזמן הממושך שלקח לסרטו של קיי – שהוא גם יוצר הסרט "אמריקה X" ב–1998, אף שהתנער מגרסתו הסופית, ושביים עוד סרטים עלילתיים, תיעודיים וגם וידיאו־קליפים מוערכים — להגיע אלינו, הייתי שמח לבשר שהציפייה היתה כדאית. אך למרות כמה מעלות, ובהן הופעתו של אדריאן ברודי בתפקיד הראשי, הסרט הוא יצירה שמקרטעת בין כמה כיוונים מבלי להגיע לאיזו אחדות.

סרטו של קיי מבקש לתקוף את מערכת החינוך האמריקאית. במרכזו מורה מחונן שייעודו החינוכי חשוב לו, והוא מייצג לא רק את מקצועו, המבוצע בתנאים בלתי אפשריים, אלא גם את הווייתו הקיומית כאדם תלוש שאינו מוצא משמעות לחייו גם מעבר למצוקתו המקצועית. אבל הניסיון של הסרט להפוך את גיבורו למורה שהוא גם דמות אקזיסטנציאליסטית אינו עובד, ומשרה תחושה של יומרה שהולכת ומאבדת כיסוי.

ברודי, בעל החזות האקספרסיבית העגמומית ביותר בקולנוע העכשווי, מגלם בסרט את דמותו של הנרי בארת (שם המשפחה מאוית בדיוק כמו זה של רולאן בארת. יומרה, אמרתי כבר?), שגר לבדו והדמות המרכזית בחייו היא סבו (לואיס זוריץ'), שלוקה בשיטיון. הוא אוהב להיות מורה אך מוכן אך ורק להיות מורה מחליף, והחלטתו זו שלא להישאר במקום אחד אלא לנדוד ממקום למקום אמורה לומר לנו משהו על האיש עצמו ועל ארעיותם של החיים, אך לא ברור לגמרי מה.

עבודתו המזדמנת הנוכחית של הנרי היא בבית ספר תיכון השרוי בסכנת קריסה וממוקם באזור עירוני מוזנח. מנהלת המוסד (מרשה גיי הארדן) עומדת להיות מסולקת ממנו בגלל רמת הלימודים הנמוכה, ואוסף המורים והיועצים שבו נדמים כאילו יצא מהקומדיה "מטורפים מטורפים המורים" של ארתור הילר מ–1984. רק אחד המורים, שאותו מגלם בחן ג'יימס קאן, נראה כאילו הוא שורד באמצעות הומור את המציאות הזאת. מורה אחר (טים בלייק נלסון) נתון בהתמוטטות עצבים והיועצת (לוסי לו) הגיעה למצב שבו היא תוקפת את התלמידים, שאיבדו מזמן את אמונם בלמידה. לחלק מהדמויות בסרט מעניק קיי גם חיים פרטיים, ואלה גרועים לא פחות מהצד המקצועי בחייהם.

נפתח בציטוט קיומי

את השיעור הראשון שלו כמורה מחליף באותו תיכון מתחיל בארת בציטטה מתוך "הזר" של אלבר קאמי, שאמורה להבטיח שנבין כי מדובר באלגוריה אקזיסטנציאליסטית. בסרט משלבים קיי והתסריטאי שלו, קרל לאנד — שהיה מורה בעצמו — עלילת־משנה ובה זונה צעירה בשם אריקה (סמי גייל), שהנרי אוסף לביתו במטרה להציל אותה אך מודיע לה מראש ששהותה תהיה זמנית. העלילה המשנית הזאת מאולצת, לוקה ברישול ובבנאליות ולא מתפתחת לשום מקום, וגם האמירה הכלולה בה מעורפלת עד כדי סתמיות. כבר עדיף היה שהסיפור הזה יתפתח באופן קלישאי סנטימנטאלי מאשר באופן הפרוץ שבו הוא מתקדם, שאמור כנראה להוסיף עוד נימה של פסימיות קיומית לבלילה הפילוסופית של הסרט.

עוד מופיעים כאן פלאשבקים הנוגעים באיזו טראומה מילדותו של הנרי, קלישאיים גם הם, וכן סצינות שבהן הנרי, הנראה מוזנח כמו בית הספר שבו הוא עובד כעת, פונה אלינו ישירות, ולצד אלה גם קטעי אנימציה ועוד תחבולות חזותיות שמסרבלות את הסרט.

כמו במרבית הסרטים על מורים בבית ספר קשה, חייב להתפתח קשר מיוחד בין הנרי לאחד מתלמידיו, והפעם זו מרדית (בטי קיי, בתו של הבמאי), תלמידה שחבריה מתעללים בה בשל משקלה והיא מגלה כישרון לצילום שאותו היא חושפת בפני הנרי, היחיד שמתעניין בה (גם הוריה מתנכרים לה). כצפוי, מרדית מפתחת תלות רומנטית בהנרי, והוא אינו יכול אלא לאכזב אותה כפי שהוא מאכזב גם את הזונה הצעירה אריקה. הטיפול הצפוי באגף זה של העלילה מחוויר בהשוואה, למשל, לאחת האפיזודות החזקות שאני זוכר מסרט אחר על מורים, "במעלה המדרגות היורדות" של רוברט מאליגן מ–1967, ובה תלמידה מבודדת שולחת מכתב אהבה למורה שלה, והוא מחזיר לה את המכתב לאחר שתיקן את שגיאות הכתיב שהיו בו.

לעומת סרטו של מאליגן, המצוקה החברתית והקיומית שבה עוטף קיי את סרטו נראית מכנית וסכמטית. דמותו של הנרי שופעת לכאורה חמלה, אך נדמה שלא רק הנרי אינו יודע לאן להוליך אותה, אלא גם הסרט עצמו, שמצביע על חדלונה של החמלה אך לא מבסס זאת באופן רגשי או רעיוני. וכך הסרט כולו, החל משמו המקורי, "Detachment" שרומז על תלישות ועד שאר המרכיבים שלו, מתפזר לכיוונים רבים מדי.

"מורה מחליף". במאי וצלם: טוני קיי; תסריט: קרל לאנד; מוסיקה: האחים ניוטון; שחקנים: אדריאן ברודי, סמי גייל, מרשה גיי הארדן, בטי קיי, ג'יימס קאן, לוסי לו, כריסטינה הנדריקס, טים בלייק נלסון, לואיס זוריץ', בליית דנר, ויליאם פטרסן, בריאן קרנסטון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו