אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הקומונה": סדקים בערכי האהבה החופשית

הדמויות מצוינות, הרקע האוטוביוגרפי מסקרן והליהוקים מדויקים - הסרט הדני החדש עושה דרמה מכל דבר, אך מצטיין בעיקר ברגעיו השקטים

תגובות

כדאי לשמוח שהיא כאן. מתוך "הקומונה" (צילום: יח"צ)

תומאס וינטרברג היה כוכב עוד בימיו כסטודנט הצעיר ביותר בבית הספר לקולנוע בדנמרק, ונדמה שמאז שנות ה-90 הוא רק משדרג את מעמדו. גם אם לחלק מהקהל ייקח רגע להבין על מי מדובר בהסתמך על שמו בלבד, אנשי השיווק בדרך כלל עושים את העבודה קלה כשכותבים בסוגריים את "החגיגה" כעבודתו המייצגת ביותר. בעשור הנוכחי ניתן להוסיף את "ניצוד" המצוין לרשימה, ועם בואו של "הקומונה" בכלל ניתן לחשוב שכל סרט חדש של וינטרברג מגיע אוטומטית לישראל. אלא שמבט בפילמוגרפיה שלו מזכיר שבשנה שעברה ביים עיבוד דובר אנגלית לספרו של תומאס הארדי "הרחק מהמון מתהולל", ומאז 1990 הספיק לביים תשעה סרטי קולנוע באורך מלא (העשירי בדרך), לצד מספר לא מבוטל של סרטים קצרים וסרטי טלוויזיה באורכים שונים. קשה להצביע על חוקיות בהפצת סרטיו של הבמאי הדני, אבל אפשר ורצוי לשמוח ש"הקומונה" הגיע אל מסכינו בזריזות, אחרי שהוקרן בחורף האחרון במולדתו של הבמאי ובפסטיבל ברלין.

» הקומונה - איפה ומתי אפשר לראות?» כל הסרטים החדשים בקולנוע» סרטים לכל המשפחה בפסח 2016» רוצים כרטיסים במתנה לסרט "הקומונה"?

הקומונה שנתנה את שמה לסרט נוצרת כשאריק (אולריך תומסן) שירש בית גדול בפאתי קופנהגן, רוצה להיפטר ממנו בשל זכרונות ילדות מכבידים. הוא מסתיר את העובדה הזאת מאשתו ופונה אל טעמים פרקטיים, במסגרתם טוען ששלוש הנפשות הנמנות על המשפחה בוודאי ילכו לאיבוד בבית הגדול. לעומתו, אשתו אנה (טרינה דירהולם) לא רק מתלהבת מהרעיון של בית גדול להם ולבתם המתבגרת פרייה (מרתה סופי וולסטרום האנסן), אלא גם מפנטזת למלא אותו בחבריהם המשותפים. אריק חולה השליטה מוותר לזוגתו שמבקשת שינוי, והקומונה מתמלאת בסוגים שונים של אנשים - מרווקים מושבעים ומשפחה עם ילד בעל מום בלב, ועד מהגר בשם אלון (פארז פארז הלבנוני-שבדי), שלא מצוין מהיכן הגיע אבל שמו עשוי להסגיר זאת. כולם חולקים את רוח ההיפים וחזון האהבה החופשית, אבל כשאריק פוצח ברומן עם סטודנטית שלו, אמה (הלנה ריינגארד ניומן), התא המשפחתי שמחזיק את כל הקומונה עומד במבחן מכריע.

מאפיינים אוטוביוגרפיים מובהקים. מתוך "הקומונה" (צילום: יח"צ)

סרטיו של וינטרברג הם מעניינים, אך ההגדרה של "הקומונה" כאוטוביוגרפיה יצרה לפני הצפייה גם מימד של סקרנות. קשה להסכים לחלוטין עם הקביעה הזו, שכן הסרט מתרחש בקופנהגן של סוף שנות ה-70, כלומר אמצע העשור הראשון לחייו של הבמאי. אפילו מי שהתקבל ללימודי קולנוע בגיל 19 יתקשה לכתוב אוטוביוגרפיה לפני שלמד לכתוב או החל את חייו הבוגרים, ולכן יהיה מדוייק יותר להגיד כי הסרט הוא בעל מאפיינים אוטוביוגרפיים מובהקים. עובדה היא שהיוצר אכן בילה את ילדותו לא רק עם הוריו, אלא גם עם חבריהם האינטלקטואליים בבית גדול עם גבולות גמישים, מגיל 7 ועד שעזב את הבית ללימודים. ההגדרה "אוטוביוגרפיה" נזילה מסיבה נוספת, והיא שאין בסרט יצוג מובהק לדמות הבמאי, שכאילו חצה את עצמו לשתי דמויות - וילאס הקטן והחולני ופרייה המתבגרת. בנוסף, כיוון שיכולת כתיבת הדמויות של וינטרברג מתרכזת כאן דווקא במבוגרים שבחבורה, ניתן לסכם כי הוא נתן חלק מעצמו לכל דמות בסרט, כפי שכל יוצרי הקולנוע נוהגים לעשות.

דמויות מצוינות. "הקומונה" - טריילר:

הסרט מעמיד את הדמויות הכתובות היטב בסיטואציות קיצוניות, הנובעות הן מבחינת גבולות מתמדת בתוך הבית והן מהחיבה היתרה של הבמאי ליצור דרמה מכל דבר. הוא זקוק לשחקניו במיטבם בכל רגע ורגע, ולמזלו נסמך על ליהוקים מדוייקים ומשחק משובח ברוב המוחץ של הפעמים. הקרדיט מתחלק שווה בשווה בין היוצר לבין הקאסט, שכן הם אמנם חתומים על ההופעות לטוב ולרע, אבל ליד המכוונת יש משקל מכריע בסרט זה. הבחירה בריינגארד ניומן לגלם את המאהבת של האב מבריקה, משום שהיא נראית כמו גרסה צעירה של דירהולם בשינויים קלים, ואפילו שמות הדמויות דומים מספיק אך לא זהים (אנה ואמה). דירהולם גם מספקת לסרט את מירב העוצמה הדרמטית שלו, ולא בכדי זכתה בפרס על משחקה בפסטיבל ברלין לפני כחודשיים. לצידה, תומסן הוותיק נע בהצלחה פחותה בין איפוק להתפרצויות, ומצטיין יותר ברגעים השקטים של הדמות. הכניסה מלאת האשמה שלו אל בית מלא אנשים ואהבה אחרי הפעם הראשונה בה בגד באשתו היא מופת של העברת תחושות פנימיות בלי לומר הרבה. עם זאת, ישנם רגעים מוגזמים יותר וזוהרים פחות בסרט בכל הקשור לדרמה, בעיקר בסיום.

טובה ברגעים השקטים. מתוך "הקומונה" (צילום: יח"צ)

"הקומונה" הוא סרט שמצטיין יותר בדמויות ופחות בעלילה. החלטות חיים הרות גורל נלקחות בקלות דעת, גם עבור דמויות שהן לכאורה ההיפך הגמור מהאפיון הזה. הסבר אפשרי הוא שהמשפחה הגרעינית בסרט - הדמויות הראשיות שעליהן אנו יודעים הכי הרבה ואחריהן אנו עוקבים רוב הזמן - מצויות כולן בסוג של נתק רגשי מעצמן ומצרכיהן, או לכל הפחות מתקשות לבטא זאת בפני הקרובים אליהן ביותר. בנוסף, פירוק התא המשפחתי הרי החל עוד בהחלטה לחיות בקומונה, אם לא קודם לכן, אך מגיע לכדי הבעה או אפילו מודעות אמיתית רק במערכה האחרונה. זהו הסבר אפשרי לחוסר האחידות הסגנוני של הסרט ולתחושה כי תחילתו וסופו חלשים יותר. בזכות רגעיו החזקים הוא נותר שוב בגדר סרט מעניין של תומאס וינטרברג, מה שלא לגמרי פותר את החידה מדוע דווקא הוא הגיע אלינו ואחרים לא.

הקומונה - איפה ומתי אפשר לראות?

*#