אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"חדר": חוויה עוצמתית שלא מרפה

ברי לארסון חולקת את המסך עם ג'ייקוב טרמבלי, ילד בן תשע. היא סופת כשרון ממגנטת והוא כובש ללא מאמץ - ויחד הם יוצרים סרט חכם, נוגע וסוחף, אך בעיקר לא פשוט לעיכול

תגובות

לוחץ במקומות כואבים ויודע מתי להרפות. ברי לארסון וג'ייקוב טרמבלי ב"חדר"יותר מדי מקרים אמיתיים של חטיפת וכליאת ילדות או ילדים במרתפים של פסיכופטים תועדו בחדשות בעידן הנוכחי. עולם הקולנוע מגיב בשנים האחרונות בכמה אופנים, חלקם ישירים למדי. דוגמאות טריות יחסית להתעסקות בנושא כוללות את "מיכאל" האוסטרי שהציג את הזווית של הפדופיל, או "3096 ימים" שהנציח את סיפורה של נטשה קמפוש, צעירה שהייתה כלואה שמונה שנים בביתו של שובה מתעלל. השנה זוכה הנושא המזוויע לטיפול שאינו פולשני או חוגג את הסבל, אלא דווקא את ההיאחזות בחיים. זה קורה ב"חדר", שאינו מבוסס על מקרה אמיתי, תודה לאל, כי אם על ספר בדיוני מאת אמה דונוהיו, שגם עיבדה אותו בעצמה לתסריט.» חדר - איפה ומתי אפשר לראות?» אוסקר 2016 - כל מה שצריך לדעת» טקס לבן, מנחה שחור - הסערה באוסקר» מי זכה בגילדת המפיקים?» ספוטלייט בדרך לאוסקר?» כריסטיאן בייל מקבל פרס ונשיקה» המירוץ לפסלון: המועמדים לאוסקר 2016גיבור הסרט הוא ילדון בן 5 העונה לשם ג'ק (ג'ייקוב טרמבלי), שנולד וגדל כל חייו בחדר קטן יותר מדירה ממוצעת בתל אביב. מי שמגדלת אותו היא ג'וי (ברי לארסון), שנחטפה ונכלאה כשהייתה בת עשרה בידי חולה נפש המחזיק, אותה ואת הילד שבא לעולם כתוצאה מאונס מתמשך. ג'וי עושה ככל שביכולתה כדי לשמור את שפיותם שלה ושל בנה, לא להרגיז את הסוהר הפסיכי שלהם, וגם לגדל את ג'ק להיות חזק מספיק כדי שיום אחד יוכלו לברוח מהסיוט שהוא חייהם. לאחר שאנו נחשפים באופן ממושך ומצמרר למה שהם מכנים שגרה, מרגישה האם כי זה הזמן הנכון לברוח. בהינתן חלון ההזדמנויות המתאים או התחבולה הנכונה, היא מאמינה שג'ק יצליח בכך אפילו בלעדיה. אבל איך יתמודדו, ביחד או לחוד, עם החיים שבחוץ?כשסיוט הופך למציאות. "חדר" - טריילר:

זוהי רק אחת השאלות שמעלה לדיון הסרט המאוד חכם הזה, שמקדים ומודיע לצופיו שהחיים שאחרי השבי שווים סיפור לא פחות מזמן הכליאה עצמו. בראש ובראשונה זהו סרט על התמודדות לא רק עם החיים בשבי, אלא עם כל מצב חדש כישן שבו נמצאות הדמויות. הסרט נע סביב משמעות ההרגשה של להיות נתון בידיו של מישהו אחר או לא להיות מסוגל לצאת החוצה לעולם. לדוגמה, כאשר מגיעים ג'ק ואמו אל חדר בית חולים, הם מוחזקים בבידוד ממשפחתם שנמצאת בחוץ. משם הם נסים ומתחבאים בבית הוריה של הגיבורה, ללא היכולת לצאת החוצה בשל התקשורת האורבת להם. שוב ושוב נשלל חופש התנועה שלהם, המרחב סוגר עליהם, והמחשבות הכלואות בראש מאיימות להתפרץ החוצה בהתקפי זעם, או חמור מכך – מופנות פנימה.

הבמאי לני אברמסון ("פרנק"), יודע מתי ללחוץ ומתי להרפות, וגם אם הוא לוחץ חזק מדי, בעיקר בשילוב של מוזיקה שמאפיינת רק את שיאי הסרט ונעדרת משאר החלקים, זה לחלוטין מוצדק והגיוני. "חדר" לא רק מתאר חוויות עוצמתיות עד כדי טראומה, אלא גם מסופר מנקודת מבטו של הילד, וזהו ילד רך בשנים שגם חווה המון דברים בפעם הראשונה, כאלה שכל ילד נורמלי מתוודע אליהם הרבה יותר מוקדם. הסרט משתמש היטב בחלל הראשי - החדר - בעזרת משחקי צילום הוא נראה גדול כמו העולם כולו, כפי שג'ק מתאר, או דחוק כבית הכלא שאמו מדמיינת שקירותיו סוגרים. המפגש הראשון שלו עם העולם נעשה באמצעות מוטיב שחוזר על עצמו בחדר, שמואר דרך צוהר הגג.לג'ק, שגדל  בחדר עם חלון גג המופנה אל על אין מושג כיצד נראה העולם שסביבו, אלא רק השמיים. החלון ה"אופקי" היחיד שלו הוא הטלוויזיה, שלא ממש נותנת מושג ופרספקטיבה נכונים עבורו לגבי העולם. לכן, הדבר הראשון שהוא פוגש בחוץ הם שוב השמיים, שאותם הוא מכיר והם אלה שמחברים אותו להוויה המציאותית. כל זה קורה בעיצומה של חוויה שהיא ודאי המכוננת ביותר בחייו – לידה מחודשת, בה הוא מגיח אל העולם הגדול.שחקן קטן שהולך להיות גדול, תשננו את השם. ג'ייקוב טרמבלי ב"חדר"

השחקן הראשי אמנם צעיר עד מאוד, אבל כבר הספיק לצבור ותק לא מבוטל בתעשיית הסרטים ("להתעורר מפחד", תפקיד דיבוב ב"הדרדסים 2" ועוד). טרמבלי מקבל המון תשבחות על הופעתו בעונת הפרסים הנוכחית. כולן מוצדקות, אבל את רובן הוא צריך לחלוק עם הבמאי ועם העורך הקבוע שלו, נייתן ניוג'נט. אין לזלזל ביכולת של ילד שטרם מלאו לו עשר שנים להחזיק מסך או להביע את הרגש המדויק שנדרש ממנו, אבל חלק גדול מההופעה שלו נבנית בעריכה. הוא כמעט ואינו נדרש "לשחק" מול המצלמה באופן רציף, אלא רק להגיב לסביבה או להשמיע את דבריו כשאינו נוכח על המסך, בין אם בקריינות מתוקף היותו המספר או משום שהוא נחתך בעריכה מאית שנייה לפני שפתח את הפה. הדמות שנוצרת היא של ילד נבון ומבין, בעל אינטליגנציה רגשית יוצאת מגדר הרגיל.

זו הייתה יכולה להיות הצגת יחיד של טרמבלי, אבל מי שמתחלקת איתו במחמאות היא ברי לארסון, ששבה ומדגימה את היותה סופת כשרון ממגנטת. השחקנית הלא מספיק מוערכת בדרך כלל נדרשת לעבור למצבים רגשיים קיצוניים ומצליחה לברוא דמות שהיא מנחמת ומרתיעה בו זמנית, דמות שלמה ועגולה. היא אם שפועלת על פי האינסטינקט המגונן ביותר בטבע, כמו לביאה השומרת על הגור שלה, אך מצליחה גם להיות מחנכת ומענישה כשצריך. על אף היעדר פרטיות בחדר בו היו כלואים, היא בכל זאת מצליחה להסתיר ממנו את רוב הזוועות שמרכיבות את חייהם, אבל גם נשברת מול בנה הפעוט ומתנהגת בעצמה בילדותיות לעיתים. זאת משום שגם היא אישה צעירה שנחטפה מהעולם כשהייתה צעירה אף יותר, אבל היא מוכרחה להתעשת ולהיות המבוגרת האחראית בכל פעם שהמצב דורש זאת. לארסון ראויה למועמדות שלה לאוסקר כשחקנית ראשית, והיא גם הסיכוי הכי טוב שלו לזכות מבין ארבע המועמדויות שלו (בימוי, תסריט מעובד והסרט הטוב ביותר). בין אם תזכה ובין אם לא, הסרט עצמו שווה צפייה בזכותה, למי שמוכן לעבור חוויה לא פשוטה אך לגמרי מזככת.» חדר - איפה ומתי אפשר לראות?

*#