אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"דדפול": מודעות עצמית זה לא מגניב

הוא היה צריך להיות מקורי ושונה מכל סרטי גיבורי העל המוכרים, אך בסופו של דבר קיבלנו סרט מתחנף עם אפס יצירתיות שנכנע לתבנית ההוליוודית המקובלת

תגובות

גיבור על שנוי במחלוקת. ראיין ריינולדס ומורנה בקארין ב"דדפול"שנת 2016 בקושי החלה וכבר מגיע אל בתי הקולנוע סרט הקומיקס הראשון מתוך המבול הצפוי. בדרך כלל מחכים בעלי כוחות העל ולובשי הטייטס לפחות עד אחרי האוסקר כדי להשתלט על השיח ועל קופות הכרטיסים, אבל השנה נדמה שהקיץ הגיע כבר באמצע פברואר. אלא ש"דדפול", הדמות שעל שמה קרוי הסרט, מצהיר מספר פעמים שאינו גיבור על, פשוט יש לו כוחות. "ספיידרמן" לימד אותנו שעם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה, אבל כל זה לא מעניין את דדפול, שהדבר המשותף היחידי בינו ובין איש העכביש הוא צבע החליפה. דדפול מפורסם בזכות התנהגותו הבלתי מוסרית, כלומר בכך שהוא פשוט הורג את החבר'ה הרעים ולא ממש שונה מהם. עוד סימני היכר בולטים של הלוחם המטורלל הם יכולת ריפוי עצמי על-אנושית, פה מטונף וחוש הומור ביזארי שמתבטא גם בפנייה ישירה אל הקהל שלו. תכונות אלה היו אמורות להפוך את "דדפול" לסרט קומיקס אידיאלי, שיכול לספק הפסקה מבורכת משאר גיבורי העל הכבדים והרציניים מדי. אבל משהו בכל זאת השתבש בדרך, או שאולי דווקא הכל הלך יותר מדי לפי התוכנית והתבנית.» דדפול – מתי ואיפה אפשר לראות?» מה חשבנו על "ארץ פצועה"? ביקורת» מדוע "קרול" הוא סרט לסבי חשוב? » הזוכים הגדולים של הסאג» אוסקר 2016 - כל מה שצריך לדעת» טקס לבן, מנחה שחור - הסערה באוסקר» המירוץ לפסלון: המועמדים לאוסקר 2016הסרט פועל כ"אוריג'ן סטורי", כלומר סיפור מקור עבור הדמות, שמטרתו להכיר את דדפול לפני שהשתחל לחליפה וקיבל כוחות מיוחדים. בשלב זה עוד קוראים לו ווייד ווילסון (ראיין ריינולדס), שכיר חרב חסר מצפון שעולמו משתנה כשהוא פוגש את ונסה (מורנה בקארין). היא זו שמספקת לו סיבה להילחם במחלה קשה שהתגלתה אצלו, והוא מחליט להמר על טיפול מחתרתי שלא רק ירפא אותו, אלא גם יעניק לו כוחות. אלא שהטיפול הוא לא בדיוק מה שהובטח לו, וכעת המשימה שלו היא לנקום במי שאחראי למצבו החדש (אד סקרין). ווייד מאמץ את הזהות הסודית של דדפול ויוצא לעשות בלאגן, בזמן ששני חברי "אקס-מן", קולוסוס (סטפן קפיצ'יץ') ונגסוניק טינאייג' וורהד (בריאנה הילדברנד), מנסים לעורר את מצפונו ולהציע לו להילחם לצידם.העולם שייך לגיקים. "דדפול" - טריילר:

"דדפול" מתרחש ביקום של סרטי "אקס-מן" ולא של "הנוקמים", למרות ששניהם שייכים למארוול קומיקס. או במילים פשוטות – העולם שלנו שייך לגיקים, לאלה שעוד מצליחים לעקוב ולהבין מי יכול להילחם במי באיזה סרט ולמה. כתוצאה מהפיכת מעריצי הקומיקס על כל גווניו לקהל מבוקש עבור הוליווד, הסרטים החדשים שנוצרים מעוצבים בראש ובראשונה כדי להשביע את דרישותיהם. ואם בקומיקס דדפול מקלל, מחסל ומדבר ישירות עם הקהל שלו, אז גם הסרט חייב להיות נאמן לאותו עיקרון. לשם כך זכה "דדפול" לדירוג R, המאפשר ניבולי פה ושפריצים של דם לרוב, מה שאמור להבדיל אותו משאר סרטי הז'אנר (המדורגים PG-13). אבל אל תטעו לחשוב ש"דדפול" הוא סרט בוגר, או שבהכרח מיועד לקהל מבוגר, רק מפני שמותר לו כמעט הכל. למעשה, ההיפך הוא הנכון – הכותבים כאילו ערכו רשימה של כל מה שאסור לעשות בסרט לכל המשפחה או בני נוער, ופשוט סימנו "וי" לידו. כלומר, שוב אפס יצירתיות, מקוריות או אפילו סתם חשיבה מחוץ לנוסחה.

הצוות שנבחר למשימה בהחלט היה אמור לספק את הסחורה. שני התסריטאים הם רט ריס ופול וורניק ("זומבילנד"), שהצליחו בעיקר לייצר דמות של גיבור שאינו חכם כפי שהוא חושב, ואפילו הצ'ארם של ריינולדס מציל אותו רק לפעמים ממיאוס. מולו ניצב נבל מאוד חיוור וכולם כלואים בעלילה שהיא סתם תירוץ, רק שלא ברור מה היא באה לתרץ. היא אפילו לא מגובה במספיק קטעי פעולה מרהיבים, שכן הם מועטים, קצרצרים, קטועים ואפילו קצת מרתיעים בחיבה שלהם לסבל. מי שאחראי לפן הזה הוא טים מילר, איש אפקטים במקצועו שמביים כאן לראשונה. אפשר להגיד שהבחירה בו הולידה ניסיון לברוא עולם מלוכלך מהרגיל, ולבטח פחות צבעוני, אבל אי אפשר לא לדמיין מה במאי בעל שיעור קומה היה עושה עם סרט שבאמת מרשה לעצמו, במקום סתם לרצות ולהתחנף.

משתדל יותר מדי להיות מגניב. ראיין ריינולדס ובריאנה הילדברנד ב"דדפול"

מה שבאמת מונע מהסרט לנוע בחופשיות הוא אם כל הרעות החולות של המאה ה-21, המכונה באירוניה "מודעות עצמית". דדפול לא רק יודע שהוא הגיבור של סרט קומיקס, אלא גם לועג לסרטים אחרים ולמוסכמות הז'אנר. הוא אפילו מקפיד להשתמש בכולן, עד האחרונה, מה שלא בדיוק הופך אותו לטוב יותר מאלה שהוא מקניט. סרט המודע להיותו גרוע או סתם בינוני לא מבטל המגרעות והבינוניות, אלא סתם מוסיף חטא על פשע בכך שהוא מסב את תשומת הלב של הצופים לכך. ישנן כמה בדיחות לא רעות, לצד כמה איומות ברמות הוולגריות והאינפנטיליות שלהן, אבל כולן מוקרבות על מזבח המודעות העצמית המעיקה. בנוסף, סגנון ההומור המאוד מסוים הזה, שהיה אמור להקנות לסרט הילת מגניבות, פשוט לא עובד והסרט מסריח ממאמץ להיות מגניב. אין שום דבר פחות מגניב מניסיון עיקש להוכיח מגניבות. אבל גם את זה דדפול אומר בעצמו - שורת המחץ הקבועה שלו בסרט היא "מאמץ מירבי". נדמה לי שזה מסכם לא רע בכלל את כל הבעייתיות של הסרט, וכולי תקווה שלא יעיד על איכות חבריו לסוגה שיגיעו בהמשך השנה.» דדפול – מתי ואיפה אפשר לראות?

*#