אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"ספוטלייט": האם יש סיכוי לאוסקר?

הסיפור שהסעיר את אמריקה מתגלה בפועל כדרמה יבשה ולא קורקטית - כדי להוסיף חטא על פשע, רייצ'ל מקאדמס ומארק רופאלו עוד עלולים לזכות בפסלון בעקבות ההופעה הזו

תגובות

העיתונות ככלב השמירה של החברה. מתוך "ספוטלייט"בתקופה האחרונה נדמה כאילו לסרט אין הצדקה להיות מוצג בקולנוע אם הוא לא מבוסס על סיפור אמיתי. "ספוטלייט", המועמד לשישה פרסי אוסקר ונחשב למוביל במירוץ לפסלון, מצטרף לטרנד - אבל שונה במקור ההשראה שלו. הסרט מתבסס על כתבת תחקיר שהתפרסמה בעיתון ה"בוסטון גלוב" ב-2001, שחשפה פרשת התעללויות מיניות בילדים מצד כמרים בכנסייה הקתולית. הנושא המחריד ודאי לא זר גם למי שלא קרא את הכתבה, אבל נדמה שהסרט מייתר את הצורך לעשות זאת בכל מקרה - הוא קורקטי ויבש לפחות כמו כתבת תחקיר. למרות זאת, כתבה מעמיקה הכתובה היטב יכולה לסחוף פנימה ללא קשר להתעניינות הקורא בנושא, ואף מסוגלת להוציא אותו מתעניין כפליים בסוף הקריאה. "ספוטלייט" אפילו לא מנסה לעשות את זה, הוא רק מציג את הדברים כמו שהם, כאילו היה סרט דוקומנטרי עם שחקנים.» ספוטלייט – מתי ואיפה אפשר לראות?» ספוטלייט בדרך לאוסקר?» מה חשבנו על "האיש שנולד מחדש"? - ביקורת?» איזה סרט שווה יציאה מהבית? - סרטים חדשים לסופ"ש» טקס לבן, מנחה שחור - מה הרגיז את הקהילה השחורה באמריקה?» אוסקר 2016 - הזוכים, המועמדים והכתבותאחרי שני פרולוגים די מיותרים, מגיע עורך ראשי חדש לעיתון (לייב שרייבר). הוא זר בבוסטון, ואפילו יהודי, השם ישמור, בעיר בעלת אופי נוצרי-קתולי. הבוס החדש מבקש כתבת המשך לטור שפורסם בעיתון, אודות כומר שלכאורה התעלל מינית באופן שיטתי בילדים שמגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. המשימה נופלת על צוות ספוטלייט (מילה שקל מאוד לתרגם ל"זרקור"), מחלקה במערכת העיתון שאחראית לכתבות תחקיר רחבות היקף המתפרסמות בערך פעם בשנה. ראש הצוות (מייקל קיטון) מבשר זאת לעובדיו (מארק רופאלו, רייצ'ל מקאדמס ובריאן דארסי ג'יימס) שמתחילים מיד בעבודה ונתקלים בחוסר שיתוף פעולה מצד כל המעורבים בעניין. לא צריך חושים עיתונאיים מפותחים כדי לדעת שהם עלו על משהו גדול, ובעזרת לחץ על גורמים כמו עורך דין ממולח (סטנלי טוצ'י), המתמחה בייצוג קורבנות של פדופיליה בין כתלי הכנסייה, הם מנסים להרכיב תמונה מקיפה ככל האפשר. עם הזמן הם מגלים שלא רק מדובר במספר רב של כמרים מתעללים ממה שחשבו, אלא שקיימת מערכת שלמה של טיוח והסתרת עובדות מטרידות מצד כל מיני גורמים בעיר, דתיים וחילוניים כאחד.נושא חשוב, ביצוע מאכזב. "ספוטלייט" - טריילר:

במאי הסרט הוא טום מקארתי, שהספיק לבסס עצמו כיוצר יציב של דרמות קטנות ומרגשות בדרכן ("אנשי התחנה", "האורח" ועוד). מקארתי נעזר במלאכת כתיבת התסריט בג'וש סינגר, שחתום על "הרשות החמישית" - סרט נוסף העוסק במידע והסתרתו או חשיפתו. שניהם מועמדים לאוסקר יחד על התסריט, מקארתי מועמד גם על הבימוי, טום מקארדל מועמד על העריכה המאוד קלאסית שלו והסרט עצמו מועמד לפרס הגדול כמובן. בגזרת המשחק, מועמדים רופאלו ומקאדמס, המספקים דווקא את שתי ההופעות החלשות ביותר - הוא משחק בסגנון שמתאים יותר לרחוב סומסום, והיא כנראה השחקנית הראשונה שמועמדת לאוסקר על להקשיב ולהנהן.מניפולציות זולות  כל הדמויות בסרט לא מתיימרות להיות אנשים של ממש, רק ייצוגים של כאלה. הרי גם כשהסרט עוקב אחריהם לבתיהם, הם כמעט ריקים, למרות שנאמר לנו שחלקם אנשי משפחה. לפיכך, המצטיינים בגזרת המשחק הם שרייבר, טוצ'י ודארסי ג'יימס, ואפילו קיטון לא מפריע יותר מדי ויודע מתי להתבלט ומתי להיבלע ברקע. מצד שני, הרקע של הסרט לא כל כך יודע להישאר כרקע בלבד בעצמו - כנסיות עתיקות כאילו מטילות את אימתן ברוב צילומי החוץ, ובכל פעם ששכחנו שמדובר בילדים, המצלמה מתעכבת על הורה שדוחף נדנדה. העניין הוא שכל בחירה סגנונית כזאת של הסרט היא לא רק מנומקת, אלא גם מוצהרת. כלומר, אם לא שמנו לב בעצמנו לשתי המניפולציות האלה ברקע, אחת הדמויות ממש אומרת זאת בקול רם. "ספוטלייט" מגיש אפילו את האווירה שלו באופן ישיר ולא מתחכם, מה שאמור לנטרל את המניפולטיביות של בחירות אלה.במקום דרמה ופיתוח שלה - יש בסרט רק עוד ועוד מידע. הוא מתחיל באמת רק אחרי למעלה מחצי שעה, וקונפליקט מוחצן ראשון מגיע רק משהו כמו חצי שעה לסיום. אין עלילות משנה רומנטיות, אין סודות אפלים מעברן של הדמויות, ואם יש כאלה - הסרט מתייחס אליהם באותו אופן אנטי-קליימטי בו הוא פותר כל רגע של משבר או מכשול. הסיפור מועבר באופן ישיר וסכמתי, נטול הומור כמעט לחלוטין. כל זה לא נאמר בהכרח לשלילה, אבל חשוב לתאם ציפיות ולדעת לאן נכנסים. מדובר בסרט המדמה את עבודת התחקיר העיתונאית שהוא מפנה אליה זרקור - יש כאן האדרה של העיתונאי מהסוג הישן והאפור, המטפל באופן נטול זוהר גם בסנסציות גדולות שעשויות למוטט את אחד מעמודי התווך של הקהילה אליה הוא שייך ואותה הוא משרת בדרכו - הכנסייה הקתולית.

בהקשבה ובהנהון - הדרך המהירה לאוסקר. רייצ'ל מקאדמס ב"ספוטלייט""ספוטלייט" מעלה לדיון קולנועי את תפקיד העיתונות ככלב השמירה של החברה, לעומת הרצון של אותה חברה לטאטא מתחת לשטיח את כל מה שלא נורמלי - במקום לטפל בו מהשורש. זה יפה וצודק אבל ממש לא חדש או מעניין, והדבר נכון כפל כפליים לגבי האשמת הכנסייה כנותנת חסות לפדופיליה שיטתית וסדרתית מצד הכמרים שלה. הבדיחה על האב ונער המזבח ישנה הרבה יותר ממועד התרחשות עלילת הסרט, ואם אנחנו כבר אחרי השלב שבו מותר לצחוק על נושא כה מחליא וכואב, זה רק מדגיש עוד יותר את הוותק שלו בשיח הציבורי. אין ספק שממדי התופעה עדיין מזעזעים, כמו גם עצם קיומה. אבל זהו זעזוע מהסוג שמספקות כותרות בעיתון, או עוד סרט דוקומנטרי שמעורר אי נחת רק לרגע, לפני שכל אחד מאיתנו ישוב לשגרתו. האם זה מספיק בשביל לזכות באוסקר? נחכה ונראה. אבל בהסתמך על העת האחרונה, בה סרטים מדורגים על פי חשיבות הנושא בו הם עוסקים ובהתעלם מאיכותם הקולנועית, "ספוטלייט" בהחלט בולט לטובה, למרות שהוא אפילו לא מנסה להבריק, או אולי דווקא בזכות זה.» ספוטלייט – מתי ואיפה אפשר לראות?» ההפתעות וההחמצות בדרך לאוסקר» אוסקר 2016 - הזוכים, המועמדים והכתבות

*#