אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הנערה הדנית": צרות של מגדר

בשנה שעברה זכה אדי רדמיין באוסקר על תפקיד סוחט דמעות. נדמה שהוא הבין את הנוסחה המנצחת לאוסקר, אבל בחר לבכות כל הדרך לשם. למרות משחק נפלא של האיט גירל השוודית אליסיה ויקנדר, מדובר בחוויה קולנועית חמקמקה

תגובות

שנת 2015 שרק הסתיימה, הביאה למסכים ייצוגים של טרנסג'נדרים עם "מנדרינות" בקולנוע ו"טרנספרנט" בטלוויזיה. נדמה שהעיסוק במיניות ומגדר לא רק הגיע אל המיינסטרים, אלא גם הציג זהויות שמצד אחד מבלבלות חלק מהצופים, ומצד שני נמצאות בתהליך של השלמה וקבלה עצמית. החותם הסופי הוא "הנערה הדנית", סרט השייך לעונת הפרסים הנוכחית ומגיע ארצה באיחור קל בלבד, אך כזה שלכאורה הופך אותו לבן מחזור של 2016. האיחור מבטיח שהנושא לא ירד מהכותרות גם בתחילת השנה הנוכחית, במיוחד אם יזכה במועמדויות לאוסקר.

» הנערה הדנית – מתי ואיפה אפשר לראות?» חדש על המסך – לכל הכתבות, הביקורות והסרטים» אוסקר 2016 - לכל הכתבות, הזוכים והמועמדים» לכל ביקורות הקולנוע» הסרטים שמוצגים בבתי הקולנוע 

העלילה יוצאת לדרך בדנמרק של ראשית המאה הקודמת, ותקפץ בהמשך ליעדים נוספים באירופה. במרכזה ניצבות שתי דמויות שמתחילות את הסרט כבעל ואישה. איינר (אדי רדמיין) הוא צייר נופים המרגיש נבוך נוכח ההצלחה לה הוא זוכה, במיוחד כשהוא נדרש להופיע בציבור. גרטה (אליסיה ויקנדר) גם היא ציירת, אבל לא מצליחה כמו בעלה. היא מתמחה בדיוקנאות, מה שלא ממש מעורר אהדה בקרב סצנת האמנות של אותה התקופה, המחשיבה אותה למיושנת, או אולי מכשילה אותה בשל היותה אישה המבקשת לעצמה קריירה אמנותית בעולם גברי מובהק. השניים מנהלים זוגיות שוויונית מלאת תשוקה, שלא מושפעת מהשוני בחייהם המקצועיים. האיזון משתנה כשגרטה מבקשת מאיינר לנעול לרגע גרביונים ונעלי ריקוד כדי שתוכל להשלים ציור, מה שמוצא חן בעיניי בעלה, ואולי אפילו מאוד. בשל ההתנסות החטופה, הוא מוצא עצמו נמשך עוד ועוד לצד הנשי שבו, עד שהוא וחברה קרובה של אשתו, רקדנית נודעת (אמבר הרד), מחליטים להמציא עבורו את לילי, דמות נשית אליה יתחפש. בתוך דמותה של לילי איינר חש בנוח לצאת לציבור ואף לפלרטט עם בחור המחזר אחריו (בן ווישאו). גרטה מבינה שיש כאן הרבה יותר ממשחק עבור בעלה, ומחליטה ללוות אותו בתהליך ההפיכה לאישה. כאקט של קבלה היא הופכת אותו למוזה של ציוריה, ובהמשך מחוזרת אף היא בידי גבר נוסף (מתיאס שונארטס).

חוויה קולנועית מקוטעת. "הנערה הדנית" - טריילר:הסרט מבוסס על ספרו של דיוויד אברסהוף, שמושפע מיומניה האמיתיים של לילי/איינר, שהיה בין הראשונים לעבור ניתוח לשינוי מין. לוסינדה קוקסון ("מטרה פראית") עיבדה את הספר לתסריט, ומי שנבחר לביים הוא טום הופר ("נאום המלך", "עלובי החיים"). הופר אמנם זכה לאהדת הקהל בסרטיו וגם השיג תהילת אוסקר בזכותם, אבל הוא לא בדיוק הבמאי החכם ביותר וגם לא הכי מעודן. כהרגלו, הוא מטיח את הסרט בפרצופו של הצופה באופן שכמעט הופך אותו לנלעג, אילולא הסיפור האנושי שבמרכזו היה מחפה על כך. באופן אישי יש בי תחושת מיאוס מהקומפוזיציות של הבמאי, שנוטה שלא למרכז את הדמויות כמעין הצהרה. לדוגמה, בסצנה בה גרטה מרגישה כאישה קטנה וחלשה מול סוחר אמנות, היא מצולמת בצד התחתון של הפריים עם המון מקום לצידה וגם מעליה. לא בדיוק שיא התחכום לגמד את הדמות שלך על המסך כשהיא בכל מקרה מרגישה מונמכת. מה גם שמסרט שעוסק בשני ציירים מאוד שונים בסגנונם, צייר נוף וציירת דיוקנאות, היה אפשר לצפות לממד ויזואלי מרתק יותר לצפייה.זוגיות הדור הבא

את תשומת הלב משיגים בכל מקרה שני נכסיו העיקריים - הצמד בתפקידים הראשיים. אגב, מי שמגיע לקולנוע במטרה להציץ בעורם החשוף של הכוכבים, יקבל הרבה יותר ממה שביקש (או אולי בדיוק את זה). רדמיין הוא אחד השחקנים הכי אמיצים שיש באופן בו הוא ניגש לתפקידים. הוא קופץ ראש מבלי לבדוק אם יש קודם מים בבריכה, נוגס ביסים גדולים יותר משהוא יכול לבלוע, ובדרך כלל זה מצליח לו. הופעתו לא סתם חשופה, היא ממש חושפנית. רדמיין לא רק מציג את עורו לראווה אלא גם את מה שמתחת, את הלב והקרביים. אפשר ללעוג לסוג כזה של משחק ואפשר גם להריע.

אמיץ, חשוף וכובש. אדי רדמיין ב"נערה הדנית"בשנה שעברה הוליווד כיבדה אותו באוסקר על גילום מוחץ לבבות של סטיבן הוקינג בסרט "התיאוריה של הכל", והשנה היא מוכרחה לכל הפחות לכבד אותו במועמדות. בעוד איינר הוא גבר שמאס בשגרתו, לילי היא נשמה חדשה בעולם, שעדיין לא בטוחה מספיק בנשיות שלה. לכן יש בה משהו צעקני וחסר בטחון, המתבטא בהחצנה תמידית של רגשותיה - אפשר היה להציל את הכנרת עם כמות הדמעות שרדמיין שפך על הסט. יש בכך משהו מרתיע, אבל גם מעורר חמלה או אולי אפילו הזדהות עבור צופים מסוימים. ההזדהות בהחלט יכולה ללכת לכיוון של גרטה, הרבה בזכות השחקנית המבריקה שמגלמת אותה. ויקנדר הפכה לאחרונה לאיט גירל של הוליווד, ובצדק רב. השבדית הממגנטת נחטפה ממולדתה אחרי "סיפור מלכותי" ופרצה בענק אשתקד. היא הייתה הדבר הכי טוב ב"אקס-מאכינה" הבינוני להכעיס, גנבה את ההצגה לצמד הגברי של "שם קוד מ.ל.א.ך", והפציעה פה ושם במספר תפקידים קטנים נוספים ("משחק באש" לדוגמה). כאן היא מייצרת דמות עגולה יש מאין, הופכת לאישה שהייתה יכולה להיות קורבן לשליטה על גורלה. הרי התפקיד עצמו הוא תפקיד קלאסי של אישה שבעלה עזב אותה לטובת אישה אחרת, גם אם המקרה של הסרט מורכב יותר והאישה האחרת היא למעשה הבעל עצמו. גרטה נאבקת על הזכות להיות גם אישה וגם ציירת, כפי שמנסח הסרט, מפלסת את דרכה בעזרת כישרון וכוח התמדה בלבד, מקריבה מעצמה הכל לטובת האיש שהיא אוהבת, ועוד נותרת בה מספיק אנרגיה כדי לתמוך ולהרים אותו בכל פעם שהוא נופל. אם רדמיין יהיה מועמד לאוסקר, ראוי שגם ויקנדר תהיה שם לצידו.תפקיד ששווה לפחות מועמדות לאוסקר. אליסיה ויקנדר ב"נערה הדנית"

בכל הקשור לאופן פרישת הסיפור מעורר העניין של "הנערה הדנית", הסרט בעיקר עושה חשק לקרוא את הספר. זאת משום שהתהליך שעוברת הדמות הגברית נראה מזורז ולא אמין, אבל הסרט בנוי רגעים-רגעים שיש בהם המון כוח דרמטי. בספרים, מעצם רוחב היריעה שלהם, האירועים תופסים נפח גדול יותר ומקושרים בקטעי ביניים המעניקים תחושה של תהליך טבעי יותר. לכן יש לקוות שבספר ישנה תחושה של תהליך מתמשך, בעוד שהסרט מקוטע וממהר מדי להגיע לשיאים. חציו הראשון של הסרט בנוי ומחושב, אפילו מאופק ביחס לבמאי, אבל בחלקו השני הכל אימפולסיבי ומתפקע מרוב שיאים רגשיים - מלכודת אליה נופל הופר פעם אחר פעם. אם להיות שמרן ומיושן לרגע, יכול להיות שכל עוד איינר הגבר מוביל את הסיפור - גם הסרט כאילו שכלתני יותר, ואילו ברגע שהדמות הופכת לנשית, גם הסרט מתאים עצמו לדעה הסטריאוטיפית על נשיות הפועלת מהרגש ולא מהשכל. גם בלי להאמין בחלוקה הזו לגברי ונשי, יכול להיות שזהו הסבר אפשרי לבחירה המודעת של הסרט להתנהל באופן כה שונה בכל אחד מחצאיו. התוצאה היא חוויה מאוד לא אחידה, שאפשר רק לדמיין כיצד הייתה נראית בידי במאי נבון יותר, אבל יכולה להיות שווה את המאמץ בזכות השחקנים הנפלאים.» הנערה הדנית – מתי ואיפה אפשר לראות?

*#