אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"סופרג'יסטיות": חשוב עם ביצוע קולנועי מוגבל

אלימות מינית, מאבק נשי לקבלת זכות בחירה וגיחות קצרות של מריל סטריפ - הסרט עוסק בנושא חשוב ומדגים איך הוא עדיין רלוונטי למאה ה-21. רק חבל שהתוצר הקולנועי לא עומד בציפיות

תגובות

זמן מסך קצר מדי. מריל סטריפ מתוך הסרט "סופרג'יסטיות"אנחנו כל כך רגילים להתלונן על הפוליטיקה בישראל עד ששכחנו כמה זה מובן מאליו שיש לנו זכות להגיד מה שאנחנו רוצים. כמובן שלאור המאורעות האחרונים לא בטוח שהזכות הזו תישאר לנצח, במיוחד אם אנחנו מעמותות מסוימות. לכולנו ברור שיש לנו את זכות הבחירה, כל כך ברור עד שחלקנו בכלל לא ממשים אותה - בבחירות האחרונות 30 אחוז מבעלי זכות ההצבעה נשארו בבית ולא יצאו להשפיע. אבל זה לא תמיד היה ככה ובוודאי לא עבור נשים, שעדיין צריכות להילחם כדי לקבל את זכויותיהן. הרבה דם נשפך בדרך ולא בטוח שהמון השתנה מאז ועד היום. 

» סופרג'יסטיות – מתי ואיפה אפשר לראות?» הסרטים שמוצגים בבתי הקולנוע » חדש על המסך – לכל הכתבות, הביקורות והסרטים» לכל ביקורות הקולנוע"סופרג'יסטיות", סרטה של שרה גברון ("בריק ליין"), מספר את סיפורן של קבוצה אחת מתוך קבוצת הסופרג'יסיטיות - נשים בריטיות שנלחמו עבור זכות הבחירה לנשים באנגליה בתחילת המאה ה-20. מאבקן היה כלל ארצי, ואלים ולקח חלק ממה שמכונה היום - הגל הראשון של הפמיניזם. גיבורת הסרט היא מוד ווטס (קארי מוליגן, "דרייב", "בתוך לואין דיוויס"), כובסת במכבסה עירונית כל חייה, אמא לילד בן חמש ובת זוגו של סוני (בן ווישו, "ספקטר", "ענן אטלס"). ווטס, שסובלת מהתעללות מינית, רגשית ופיזית במקום עבודתה, מוצאת את עצמה מתלהבת מהמאבק ומצטרפת אליו. הסרט עוקב אחר ההתלבטויות והרצונות שלה, ומראה כיצד היא הופכת מכובסת חסרת אונים לחלק אינטגרלי מהמאבק, ואפילו לאחת מנציגותיו. בין הנשים שמגייסות אותה בולטת אדית' אלין (הלנה בונהם קרטר, "מועדון קרב", "צללים אפלים"), רופאה בעלת ניסיון רב שגם בילתה זמן רב בבית סוהר. ווטס מצטרפת לשתי הנשים הכי חשובות והמוכרות במאבק של הסופרג'יסטיות: אמילי דיוידסון (נטלי פרס, "דרך אדומה"), ואמלין פנקהרסט (מריל סטריפ), מנהיגת התנועה.הנשים ששינו את המציאות. "סופרג'יסטיות" - טריילר:אז נכון, הפוסטר של הסרט מטעה וזמן המסך של מריל סטריפ קצר להחריד. דמותה של פנקהרסט מופיעה רק מספר דקות מועט בסרט עצמו, אבל מדברים עליה לאורך כל הדרך. ובכל זאת, זוהי החלטה ליהוקית ותסריטאית מבריקה, מכמה סיבות. הראשונה – סטריפ היא ללא ספק אחת מהשחקניות הכי מצליחות שעובדות כיום בתעשייה. היא מועמדת כל כמה שניות לפרס אחר, ונדיר למצוא אנשים שלא מכירים אותה. יש כאלה שיגיעו לסרט רק בגלל שראו את שמה על הפוסטר, וזה מספיק על מנת לחשוף כמה שיותר קהל למאבק שלא הרבה מכירים. השנייה, השחקנית המוערכת פעילה בכל הנוגע לזכויות מעמד הנשים בתעשיית הקולנוע, ורק השנה דיברה לא מעט בנושא תסריטאיות ומעמדן של נשים מעל גיל 40. ללהק אותה בתור אחת הנשים החשובות ביותר במאבק זה להבין את חשיבותה של פנקהרסט אז והיום, ממש כמו חשיבותה של סטריפ היום. ההחלטה של אבי מורגן ("אשת הברזל", "בושה"), לכתוב סרט על הנשים השקופות ולהאיר את אלו שפחות מוכרות או מזוהות עם המאבק, הוא מבריק. פרספקטיבה נשית משחררת

כשנשים מביאות למסך סיפור של נשים יש לכך חשיבות עצומה. בייחוד בעולם שבו הן מהוות רק עשרה אחוז מתעשיית הקולנוע, ורוב הסיפורים מתווכים לקהל על ידי גברים, במאים ותסריטאים, שמספרים לנו, הנשים, סיפורים עלינו. כשהנשים מספרות את הסיפור אפשר לראות מיד את ההבדל, וגם אילו נושאים מקבלים תשומת לב בתוך הסיפור. במקרה של "סופרג'יסטיות" זוהי האלימות המינית, שנמצאת בכל מקום ובעיקר בעבודה. נשים נחשבות לחפצים, הן חסרות זכויות והגברים עושים בהן ככל שירצו, ואם הם לא, אז הם מקבלים ביקורת מהסביבה. בעל המכבסה אונס את הכפופות לו, לא משנה אם הן בנות 12 או 25, פשוט כי הוא יכול. זה מצמרר לראות בייחוד כי המצב לא השתנה גם היום. מאבק ששינה את חייהן של נשים בכל העולם. מוד ווטס מתוך הסרט "סופרג'יסטיות"אולי יש לנו זכות בחירה, אבל אנחנו עדיין סובלות מאלימות מינית ונראה שקבלת זכות הבחירה לא באמת שינתה הרבה מהבחינה הזו. התסריט גם מדגיש אלמנטים נוספים שרלוונטיים היום, כמו החוק. "את יודעת שאת עוברת על החוק?", שואל החוקר (ברנדן גליסון, "קצה המחר", "הארי פוטר") את אחת הנשים. "החוק לא תקף לגביי, היא עונה, "לא שאלו אותי כשכתבו אותו, לא היה לי חלק בהצבעה עליו, הוא לא שואל אותי ואני לא אותו". זה נראה לא קשור לחיינו אבל שוב, זה מאוד רלוונטי – במיוחד לגבי חוקים העוסקים בעבירות מין. במקרה של ישראל ובייחוד על רקע האירועים בשבועות האחרונים עם התנהלותם של ינון מגל וסילבן שלום, ההתעסקות בנושא היא קריטית יותר מתמיד. "סופרג'יסטיות" הוא סרט חשוב, אבל זה לא הופך אותו למצוין. הצילום קצת מקרטע והסרט ארוך מדי. כשמגיעים לסופו ולכתוביות שמספרות על השנים בהן קיבלו נשים את זכותן בחלק מהמדינות ברחבי העולם, אז מבינים את גודל המאורע הקולנועי. כשרואים שבשוויץ נשים קיבלו את זכות הבחירה ב-1971, ובערב הסעודית רק עכשיו, מגיע כוחו האמיתי של הסרט – בהבנה שהמאבק עדיין מתרחש והוא כנראה רחוק מאד מסיום. » סופרג'יסטיות – מתי ואיפה אפשר לראות?

כתבות שאולי פספסתם

*#