"חתונה מנייר": סרט קטן עם סיפור גדול

אחרי שעשה לא מעט סיבובים בפסטיבלים בארץ ובחו"ל, מגיע למסכים סרט שמקדש את האנשים השקופים בשולי החברה. למרות התקציב הדל וכמה חורים בעלילה מדובר ביצירה נוגעת ללב

אורון שמיר, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורון שמיר, עכבר העיר

חולמים על עולם טוב יותר. "חתונה מנייר" (צילום: גבריאל בהרליה)אם מסתכלים על רשימת ההישגים של "" טרם הגיעו לבתי הקולנוע, אפשר להניח שמדובר בהפקה גדולה ויקרה. מהסוג שנאבק בשווים לו בטקסי פרסים ובפסטיבלים, ובמקרה שלו גם יוצא מנצח. הסרט אכן זכה בשני פרסי אופיר לשחקנית הראשית ולעיצוב התלבושות, ועוד קודם לכן יצא מעוטר גם מהתחרות הישראלית בפסטיבל ירושלים, שם שחקנית המשנה קטפה את הפרס. בנוסף זכה בפרס סרט הביכורים הטוב ביותר ובצל"ש פיפרסקי. לאחר הבכורה העולמית בירושלים חג הסרט בעולם והתארח בלונדון ובטורונטו, כך שלאקרנים הוא מגיע עם פוסטר גדוש שבחים. אך מפתיע לגלות שאף מפיק גדול לא עומד מאחורי הסרט, שהופק בידי מי שגם כתב וביים – ניצן גלעדי, דוקומנטריסט בדרך כלל ("ירושלים גאה להציג", "זמן משפחה"). סרטו העלילתי הראשון באורך מלא אמנם זכה לתמיכתם של גופים רבים, אבל ההגדרה של גלעדי כמפיק בודד מבהירה היטב כי "חתונה מנייר" הוא מאותם סרטים קטנים שמבקשים להיות קטנים-גדולים.» "" - אסי לוי בראיון» – איפה ומתי אפשר לראות?» - לכל הכתבות, הזוכים והמועמדים» » מאיר את האנשים השקופים. "חתונה מנייר" - טריילר:חגית () היא בחורה צעירה המתגוררת עם אמה () בדרום הארץ, ועובדת במפעל לנייר טואלט. יש לה חיבה בלתי ממומשת כלפי בנו של מנהל המפעל, עמרי (), עימו היא מפנטזת להתחתן. אבל יחסי מרות אינו המכשול שעומד בדרכם, אלא הלקות השכלית הקלה ממנה סובלת חגית. מצבה גורם לה לעיוות בדיבור ולכל הסובבים אליה להתייחס אליה כאילו הייתה ילדה קטנה ולא אישה בוגרת.  לדוגמה, אמה מתעקשת להסיע אותה למפעל, מה שגורם לה לאחר לעבודתה כחדרנית בבית מלון מפואר. חגית חולמת לקבל יחס שווה וגם לבטא את עולמה הפנימי באופן יצירתי, כפי שיעידו בובות הכלה המיניאטוריות שהיא מפסלת בשקדנות. הבובות הן גם ביטוי לרצונה של חגית למצוא אהבה ולהינשא לבחיר ליבה, אלא שהודעה על סגירת המפעל משנה את התוכניות של כל הדמויות המעורבות.העלילה ממוקמת בלוקיישן עצום מידות שיכול להוציא את המרב מהסיפור הקטנטן - מצפה רמון. החל מהמכתש שאפילו תופס חלק בעלילה, דרך בית המלון המרהיב ביופיו וכלה בדמויות והניצבים שכמעט נבלעות בתוך הנוף הקדמוני - הכל משרת היטב את העלילה וההפקה כאחד. כל היופי של הטבע לא הופך את סביבת המגורים הזו ליותר מחור, או יותר נכון מכתש, אבל גם מאפשר לצלם רואי רוט ליצור פריימים מענגי עיניים בלי יותר מדי תקציב. ראויה לכל התשבחות. מורן רוזנבלט ב"חתונה מנייר" (צילום: אוריאל סיני)השימוש החוזר בגודל היריעה של הנוף והצבת הדמויות המזעריות בו, מתכתב היטב עם התחביב של הגיבורה. כך מתהדק הקשר בין הבובות לבין ייצוג שאיפותיה הכמוסות, כפי שהיא ואהובה מתהלכים ומתגמדים מול קו האופק של מכתש רמון. זו הסיבה המרכזית שסצנות החוץ עובדות טוב יותר מאשר מה שקורה בחדרי חדרים, ובכל פעם שהסרט מציב את הדמויות תחת כיפת השמיים הוא מרוויח מכך. בין אם זה אומר לחלום חלומות גדולים כמו המדבר, או להחצין לבטים פנימיים ובכך לכבס את הכביסה המלוכלכת לעיני כל.

מורן רוזנבלט כאילו הגשימה את השאיפה של הדמות אותה היא מגלמת, והפכה בעצמה לכלה - כלת פרס אופיר. אחרי הופעות רבות חן ב"אודם" ו"", באמת הגיע הזמן שהשחקנית הצעירה והמוכשרת הזו תתוגמל בפרסים. הפרס מגיעה שנה אחרי שדאנה איבגי זכתה באופיר על גילום דמות הלוקה בשכלה בסרט "". מה שכנראה אומר שחברי האקדמיה הישראלית מיישרים קו עם עמיתיהם האמריקאים ומרבים להלל שחקנים המגלמים דמויות מעין אלה (גם מיכאל מושונוב זכה באופיר על תפקיד דומה ב"מבול"). עם זאת, חשוב להדגיש שרוזנבלט ראויה לכל התשבחות, ויחד עם לוי הוותיקה והאהובה הן משלימות צמד נשי שהוא מרכז העוצמה של הסרט. הסצנה של לוי לבדה במכונית, בה היא מנהלת שיחת טלפון החושפת בפנינו פרטים שיאירו את הסיפור באור אחר, היא בית ספר למשחק. לעומתן, הדמויות הגבריות מפותחות ומפוענחות פחות, ונדמה כי עוד דמויות משנה נוכחות היו יכולות להועיל, כפי שתעיד למשל סצנת ביקור של מחזר צעיר המלווה באביו.מרשימה ומהפנטת. אסי לוי ב"חתונה מנייר" (צילום: אוריאל סיני)יש מספר דברים מהותיים בסרט שלא לגמרי ברורים עד הסוף, לפחות לא לי ובטח שלא בצפייה ראשונה. למשל, עד כמה חגית מבינה או לא מבינה לעומק את מה שקורה סביבה? והאם עמרי מפתח רגשות כלפי חגית ומסתיר זאת מחבריו הבורים? אולי מעצמו? או שאולי הוא בכלל משחק ברגשותיה? אין כאן ממש כשלים ביצירה אלא יותר ערפול המשבש לעיתים את הניסיון לקרוא את כוונותיו של הסרט. ייתכן שהתמימות של הדמות הראשית חלחלה גם אל הסרט כולו, ולכן לא הכל עובד חלק ב"". מה גם שדלות ההפקה, שיכולה בהחלט לקסום לצופה מסוים, עשויה להפריע לאחר ולנפץ את אשליית הסיפור הקולנועי שהסרט מבקש ליצור. לכן, כדאי לשפוט אותו על מה שיש בו ולא על מה שחסר, ולהגיע בציפייה לסרט חביב ולבבי. סיפור על אנשים המבקשים לקבוע את גורלם בעצמם, אבל עדיין להיות שייכים למערך גדול יותר משפחתי או חברתי, השואפים לעשות זאת מבלי להפסיק לחלום שיהיה טוב יותר.» – איפה ומתי אפשר לראות?» "" - אסי לוי בראיון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ