אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הסוד שבעיניים": ג'וליה רוברטס VS ניקול קידמן

התותחים הכבדים נשלפו ברימייק לסרט זוכה האוסקר הארגנטינאי: שיתוף פעולה ראשון ומפתיע של צמד שחקניות הוליוודיות, עלילה שמנסה לטפל בטראומה הלאומית של אמריקה ושחקן חיזוק שגם היה מועמד לאוסקר – האם התוצאה שווה צפייה?

תגובות

ב-2010 זכה הסרט הארגנטינאי "הסוד שבעיניים" בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר בשפה זרה. הוא גבר על כמה מהסרטים המדוברים בעולם מהשנה שלפני כן, ביניהם "סרט לבן" של מיכאל האנקה, "נביא" של ז'אק אודיאר וגם "עג'מי" הישראלי, של היוצרים ירון שני וסכנדר קובטי. מאז ניצב הסרט הארגנטינאי בין 200 הסרטים האהובים בכל הזמנים באתר IMDB עם ציון ממוצע של 8.2. בזמן אמת הסרט זכה להצלחה, על אף שאינו דובר אנגלית והציג פרשייה משפטית סבוכה בפוליטיקה פנים-ארגנטינאית, המתובלת ברומנטיקה חמצמצה. לכן, עוד כשנודע על רימייק אמריקאי הורמו לא מעט גבות ונשמעו לא מעט צקצוקים, שאפילו ליהוקים מעניינים לא הצליחו להשקיט. הרי הדבר הכי מרשים בסרט המקורי היה העשייה שלו, לאו דווקא הסיפור, כך שלצלם מחדש ובאנגלית נראה מיותר. לאחר צפייה בגרסה המחודשת של "הסוד שבעיניים" קשה לומר שהוא מחדש משהו או מתעלה על המקור, אבל מי שמעדיף את הסרטים שלו אמריקאים עשוי להפיק ממנו הנאה לא מבוטלת.» הסוד שבעיניים - לכל הפרטים ומועדי הקרנה» נפרדים ממשחקי הרעב: 7 הרגעים שהכי אהבנו» בשביל איזה סרט שווה לצאת מהבית?» הסרטים שמוצגים בבתי הקולנוע - לכל הפרטים» לכל ביקורות הקולנוע» מה חדש בקולנוע?אל נעליו של הצ'ארמר ריקרדו דארין נכנס צ'ואטל אג'יופור, שזכה למועמדות לאוסקר על "12 שנים של עבדות" שהקנה לו את תהילתו. הוא מגלם סוכן FBI ניו יורקי המגויס אל מטה מיוחד ללוחמה בטרור בלוס אנג'לס, באמריקה מוכת היגון והפאניקה של אחרי 2001. בהגיעו, הוא שם עין על תותחית חדשה נוספת המצטרפת לצוות (ניקול קידמן), לקול צחוקם של חבריו לצוות (ביניהם ג'וליה רוברטס) שטוענים כי מישהי מיוחסת ומאורסת כמוה לא תסתכל לכיוון שלו. במהרה מסתבר כי יש גם עבודה לעשות במשרד, בעיקר בהאזנות סתר למסגד הממוקם בלוס אנג'לס בתקווה כי אחד המלשינים יסגיר לבסוף תא טרור רדום השוכן בעיר. הקפצה אל השטח שמסתיימת בטרגדיה שמשנה את מסלול חייהן של הדמויות, ש-13 שנה לאחר מכן ינסו לסגור מעגלים מכל הסוגים.רומנטיקה חמצמצה. "הסוד שבעיניים" - טריילר:הסרט מקפץ בין 2002 ל-2015 לסירוגין ומייצר הבחנה מיידית בין שתי התקופות בעזרת תסרוקות משתנות של הדמויות, או בדרכים מתחוכמות יותר או פחות להודיע לצופים האם הם חוזים בארצות הברית ההיסטרית של אחרי ה-11 בספטמבר, או בימינו אנו. אך רוב הזמן מספיק להביט בצבע השיער והזקן של אג'יופור שמאפיר או משחיר, או באורך שיערן של רוברטס וקידמן, כדי לדעת בשבריר שנייה היכן אנחנו ממוקמים על ציר הזמן רצוף האירועים של הסרט. באלמנט פשוט לכאורה מעין זה יש כדי להעיד על סגנון העבודה כולו של היוצר שנבחר לגרסה המשוחזרת - בילי ריי ("הפירצה", "קפטן פיליפס"). התסריטאי שהפך לבמאי הוא זה שעיבד את תסריטו של חואן חוזה קמפנלה הארגנטינאי, במה שאפשר לכנותו - עבודה מוצקה ויציבה. אין יותר מדי חריקות בסרט, השיאים והתפניות מגיעים בזמן, והדרמה האנושית לא מתעלה לגבהים מרשימים, אך גם לא מביכה בשום שלב בעליבותה.גונבת את ההצגה לניקול קידמן. ג'וליה רוברטס ב"הסוד שבעיניים"נמצאה החוליה החלשה

מפתה להשוות בין שתי הגרסאות מבחינת סיפור או גישות אמנותיות, אבל האמת היא שמדובר פחות או יותר באותו הסרט בדיוק, רק בגרסה המותאמת לקהל אמריקאי. דוגמה טובה לכך היא שאת אחד הרגעים הזכורים מהסרט הארגנטינאי, המרדף באצטדיון הכדורגל שצולם כאילו בשוט רציף ועוצר נשימה, החליף כאן משחק בייסבול. המצלמה מרחפת אל תוך המגרש ומתמקדת באיטיות בגיבורים המסתתרים בתוך הקהל שביציעים, ונדמה שהנה מתחיל שחזור מדויק של הסרט הקודם. אלא שאז מוחלף הסגנון בזריזות לסדרה של קאטים מהירים כפי שהתרגלנו מסצנות מרדף הוליוודיות בשנים האחרונות או בכלל, והסרט בכל זאת מבדיל את עצמו מקודמו, אם כי מודע היטב לעליונותו בכל שלב של הדרך. כך שהסיבה היחידה לראות או לא לראות את הסרט החדש, אם צפיתם בעבר בבן דודו הארגנטינאי, היא השינוי בעמדות השחקנים.אג'יופור הוא החוליה החלשה דווקא משום שרוב דקות המסך מוקדשות לו, וכמו ברוב תפקידים הוא מצליח להקסים, אך גם להיות אגרסיבי ותיאטרלי מדי. שתי הדיוות שלצידו מרכזות אליהן את מלוא תשומת הלב מכל מיני טעמים ובכל פעם שהן מופיעות על המסך, לראשונה במשותף בקריירה של שתיהן. במקרה של קידמן קשה שלא לבכות על החלטתה להחריב בסדרת ניתוחים את כלי העבודה העיקרי שלה - פניה עזות המבע. אבל כל עוד היא מצליחה להיות קריפית להחריד בסצנה אחת ונוגעת ללב באחרת, נדמה שעיקר עבודתה הושלמה. אפילו אם לא ממש מורגש ההמתח המיני בינה ובין השחקן הצעיר ממנה. המקרה של רוברטס מורכב יותר, משום שרוב הכוח של הופעתה נובע מהיותה שחקנית המזוהה עם דמויות חזקות וזוהרות, המגלמת כאן אישה שבורה ומרוסקת נפשית, מה שמתבטא גם באופן חיצוני. זוהי ההופעה הטובה בסרט, אבל לא כזו שהולכים לראות סרט עבורה.אגרסיבי ותיאטרלי מדי. צ'ואטל אג'יופור ב"הסוד שבעיניים"

"הסוד שבעיניים" גרסת אמריקה הוא בעיקר סרט על טראומה ודרכי ההתמודדות או חוסר ההתמודדות עימה. לא לחינם הוסטה העלילה ממקורה הארגנטינאי המתמקד בתסבוכת משפטית, אל מטה ללוחמה בטרור של אחרי אסון התאומים. כל אחת משלוש הדמויות הראשיות ואפילו כמה משניות, הגיבה אחרת לטרגדיה הפרטית שפקדה אותה בתקופה של טרגדיה לאומית - בין אם זו הפרשייה שחוצצת בין הדמות של רוברטס ואג'יופור, או ניצני האהבה הבלתי ממומשת בינו ובין הדמות שמגלמת קידמן. הסרט גורס כי התבוססות בניסיון לחשוב כיצד היה ניתן למנוע את המצב שהוביל לטראומה בהכרח משאיר את הסובל ממנה משותק, ללא היכולת להמשיך הלאה ולהחלים או אפילו לחיות עם הצלקות, כי יש פצעים שפשוט לא מגלידים. למרות שבין שתי העלילות יש פער רב שנים, נדמה שהדמויות חיות בעבר במקום בהווה, וכך עשו במשך כל אותה תקופה המחברת בין שתי נקודות הזמן. בשל כך, המערכה האחרונה של הסרט בהחלט מביאה עימה פורקן רגשי ומזור חלקי לכאב, אבל גם מפוררת את ההיבטים העלילתיים הנוספים של הסיפור ככל שחושבים עליהם לעומק.» הסוד שבעיניים - לכל הפרטים ומועדי הקרנה

כתבות שאולי פספסתם

*#