אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"סטיב ג'ובס": תסריט חדש, קלישאות ישנות

שילוב של שני אשפי הקולנוע אהרן סורקין ודני בויל יצר סרט שנותן פול גז בניוטרל. חבל שהדרמה שהתרחשה מאחורי הקלעים לא מצליחה להגיע למסך הגדול

תגובות

לפני שנתיים בלבד זכינו לביוגרפיה קולנועית על סטיב ג'ובס, מייסד חברת "אפל", ואחד מהאנשים שקשה לדמיין את העולם של ימינו בלי ההמצאות שהיה שותף להן. אלא שהסרט נחשב בעיני רבים לבדיחה, ונועד בעיקר להקדים את ג'ובס הקולנועי בגרסת התותחים הכבדים יותר, שמגיעה רק השנה. כבר בשלב השם מוכיח "סטיב ג'ובס" החדש כי הוא גדול מהישן, שנקרא רק "ג'ובס". בתפקיד הראשי של האיש והחזון, מייקל פאסבנדר הלוהט החליף את אשטון קוצ'ר המתקרר. ג'וש גאד, שגילם את סטיב ווזניאק, יד ימינו הנבגד של ג'ובס, מגולם על ידי הלוזר השמנמן האולטימטיבי של הוליווד – סת' רוגן

» סטיב ג'ובס – לכל הפרטים ומועדי הקרנה» הסרטים שמוצגים בבתי הקולנוע - לכל הפרטים» לכל ביקורות הקולנוע

השדרוגים המשמעותיים יותר התרחשו מאחורי הקלעים. את הצוות האלמוני בהחלט של הסרט ההוא מחליפים שמות מהשורה הראשונה. הבמאי הקצבי דני בויל ("נער החידות ממומבאי", "127 שעות") מביים את התסריט של אהרן סורקין ("הרשת החברתית", הסדרה "ניוזרום"), שהתבסס על הביוגרפיה של ג'ובס שכתב וולטר אייזקסון. בתחילה מי שהוביל את השקת המוצר, סליחה, הסרט הוא דיוויד פינצ'ר, ששיתף פעולה עם סורקין בסרט על מייסד הפייסבוק. אבל פינצ'ר פרש ועימו השחקן הראשי המיועד, כריסטיאן בייל. בהמשך התגבש הצוות הנוכחי, שאינו ניחן בדעתנות המספקת לריסון הכתיבה של סורקין.השילוש הקדוש התסריטאי בחר במבנה בין שלוש מערכות דומות עד זהות, כל אחת מהן מתחוללת רגע לפני השקת מוצר שסטיב ג'ובס (פאסבנדר) מאמין כי ישנה את העולם. בין אם ב-1984, 1988 או 1998, הוא מוצג כהוגה ומנהיג שנאלץ לכבות שריפות ולטפל בבעיות רגע לפני שהוא עולה על הבמה עם בשורה. לצידו נמצאת יד ימינו ג'ואנה הופמן (קייט וינסלט במבטא שבא והולך ללא התראה מוקדמת), ומולו פחות או יותר כל העולם, כולל מי שאמורים להיות בצד שלו. שותפו סטיב ווזניאק (רוגן) דורש כי יזכיר את צוות "אפל 2" הפחות זוהר דווקא בהשקת מוצר חדש, והמנכ"ל שלו ג'ון סקאלי (ג׳ף דניאלס) מוצא זמן לשחק אותה דמות אב קשוחה. מתכנת בכיר (מייקל סטולברג) מגלה בעיות טכניות קריטיות, ואקסית מעוצבנת (קתרין ווטרסטון) מגיעה עם ילדה בת חמש וטוענת כי היא בתו. ג'ובס יזגזג בין בעיות תוכנה וחומרה לבין גליצ'ים בפרסונה הקרירה שלו, המוכיחים כי יש לו לב.המופע של אהרן סורקין. "סטיב ג'ובס" - טריילר:

אהרן סורקין הוא כנראה אחד התסריטאים הבודדים בעולם שצופי קולנוע יודעים את שמו, מעמד השמור לגאונים כצ'רלי קאופמן. נהוג לומר עליו שהוא אשף דיאלוגים, למרות שהדמויות שלו דווקא מקפידות על מונולוגים. עוד מחמאה קבועה לגביו היא שזריזות המחשבה של דמויותיו יוצרת שצף מילולי שהופך אותן למתאימות לזמננו. אך למעשה סורקין היה משתלב היטב דווקא בהוליווד הקלאסית של שנות ה-40 - גם אז השורות היו נורות בקצב רצחני, המילים היו חדות כתער, אך נגועות בשמרנות ולעיתים אף באו על חשבון בניית קשת דמויות ייחודית לטובת טון אחיד לסרט. מפתה להקביל את סורקין לג'ובס, שכן שניהם אמנים בהפיכת הבנאלי לנחשק וטובים בלגרום להמון לדבר עליהם, בין אם יש כיסוי לדברים או לא.

התסריט בעל המבנה המשולש, לדוגמה, אינו הברקה כלל, אלא דווקא הפתרון הקל. מדובר בלא יותר משילוש של גישה פופולרית וידועה לכתיבת ביוגרפיה קולנועית – התמקדות בנקודת מפתח בחייו של מושא הסרט במקום ניסיון לדחוס את מלוא הרזומה שלו לשעתיים. סורקין מייצר כאן סיטואציה מתפתחת אחת, ופשוט מכפיל אותה בשלוש. אין שום הבדל בין המערכה הראשונה של הסרט לזו שאחריה, והשלישית שאמורה להיות שונה מקודמותיה די מחריבה את כל מה שנבנה בעמל רב בהתעקשותה לנסות לרגש.

טריק קולנועי בו משתמש הבמאי כדי להבדיל בין המערכות הדומות מדי, הוא צילום באמצעות חומרי גלם שונים המייצרים סגנון ומראה שונה לכל מערכה. שנות ה-80 מצולמות דרך שני סוגים של פילם, בעוד ש-1988 מביאה את העידן הדיגיטלי (שהגיע לקולנוע מאוחר יותר). אלא שהפריים במערכה הראשונה מקשה מאוד להתחבר לנעשה על המסך, וגם כך לא קל לחבב את ג׳ובס כפי שבורא אותו סורקין – כסוציופת מנותק רגשית הסובל מתסביך אלוהות. אלא שזו כנראה הייתה מטרתו, לגרום לקהל להירתע ממנו בהתחלה רק בשביל להריע לו בסיום. כאן ההקבלה בין הסרט למושאו לא תופסת, משום שזה ההיפך הגמור מהדרך בה "אפל" עשתה את הונה וחדרה לליבם של משתמשיה. אבל ככה זה כשיוצרים לא מבינים עד הסוף את החומרים בהם הם עוסקים, ממש כמו שקרה ב"הרשת החברתית".סוציופת הסובל מתסביך אלוהות. מייקל פאסבנדר ב"סטיב ג'ובס" (צילום: יח"צ)"סטיב ג'ובס" הוא לא סתם סרט סטנדרטי להפליא על גאון פורץ דרך, אלא כזה שיש בו סכנה. ייתכן שהוא יהיה תירוץ נוסף לדור שלם של דושבאגים להמשיך ולהתנהג באופן מתועב. הסרט מצטרף לטרנד הגיבורים הנאלחים, כמו "משחק באש" שמוקרן בבתי הקולנוע, המקבע שני מיתוסים בתודעה הקולקטיבית – כדי להיות הכי טוב צריך להקריב הכל, ומשום מה גם מותר להיות חרא של בנאדם בדרך. כתוצאה מכך, אמנים ומובילי דעה בעיני עצמם עלולים לפרש לא נכון את הסרט ולהצדיק בעזרתו את היותם בני אדם נוראים, שלכאורה יצעידו את החברה קדימה בבוא העת. אלא שבניגוד לג'ובס, כנראה שתרומתם לאנושות תסתכם באפסיותם בלבד, ומי שיפסיד מכך הוא בעיקר החברה הסובבת אותם, כלומר כולנו.» סטיב ג'ובס – לכל הפרטים ומועדי הקרנה

כתבות שאולי פספסתם

*#