אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"חוקי פשע": המקרה החמור של ג'וני דפ

הוא אחד הסרטים המדוברים של השנה, זכה לחיבוק מקהילת הקולנוע הבינלאומית ויש לו את כל המרכיבים: קאסט שחקנים מרהיב, מותחן פשע עם עלילה מסקרנת ובמאי שמסומן כדבר הבא – אז מה לעזאזל קרה בדרך?

תגובות

בזמן שטום הארדי עדיין משתולל על המסכים בתפקיד גנגסטרי כפול בסרט "אגדת האחים קריי", מגיעה למחוזותינו סאגת פשע נוספת המבוססת על סיפור אמיתי. הסרט, שנקרא בפשטות "חוקי הפשע", מבוסס על ספר שעובד על ידי התסריטאים מארק מאלוק וג׳ז באטרוורת׳ ("קצה המחר"). הבמאי הוא סקוט קופר, שגם בסרטו השלישי אחרי "לב לא שפוי" ו"אחים בדם", מסומן מעבר לים כהבטחה. האמת? לא ברור למה. במאי גדול באמת היה מרים את הסרט לגבהים שהחומרים מהם הוא עשוי מאפשרים, ולא מתחיל אותו רק כמעט מעניין ומדרדר אותו לתהומות בינוניות וסתמיות בהמשך.» חוקי הפשע – לכל הפרטים ומעדי הקרנה» מה חשבנו על "משחק באש" – לביקורת המלאה» הסרטים שמוצגים בבתי הקולנוע - לכל הפרטים» לכל ביקורות הקולנוע

הסרט מתרחש בדרום בוסטון לאורך שנות ה-70, אז עלה לגדולה שם חדש בעולם הפשע המקומי - ג'ימי "ווייטי" בולג'ר (ג'וני דפ, מאופר קשות). בזמן שהוא מנסה להתקדם ולחלוש על עוד שטחים בעזרת בריונים המבקשים דמי חסות מאזרחי המקום, לצד עיסוקים בלתי חוקיים נוספים, שינויים מתחוללים גם בצד הנכון של החוק. סוכן ה-FBI וחבר ילדותו של בולג'ר, ג'ון קונולי (ג'ואל אדג'רטון) שב אל עיר הולדתו. השניים גדלו יחד, אך פנו לכיוונים מאוד שונים. קונולי מנסה להגיע אל ג'ימי דרך אחיו, הסנטור בילי בולג'ר (בנדיקט קמברבאץ'), שטוען שאדם כמותו לא מתערב בענייניו של אחיו הפושע. למעשה קונולי לא מעוניין להפיל את הפושע בדרכו למעלה, אלא להשתמש בו כמודיע ולהיעזר בו כדי להפיל את המאפיה האיטלקית השולטת בבוסטון. בזמן שבולג'ר הופך למודיע בכיר של ה-FBI הוא ממשיך לפלס את דרכו אל צמרת הפשע המאורגן, ואת הגופות שהוא מותיר אחריו נדרש להסביר קונולי, המפעיל וחבר הילדות שלו. גם את החליפות והשעונים היוקרתיים שמתחיל לענוד הסוכן קונולי דורשים הסבר, אבל נדמה שאין מי שיעצור אף אחד מהם בשלב הזה.סרט נטול שיאים ומוסר שמדרדר. ג'וני דפ וג'ואל אדג'רטון ב"חוקי הפשע"ייתכן שהאופן בו מעשי האלימות נחשפים בסרט, בהתחלה בהיסוס ולבסוף באדישות, אמורים להוביל את הקהל באותו המדרון של גיבוריו, שנעשו קהים מרוב חשיפה לזוועות. גם אם כן, מדובר בהחלטה מאוד לא חכמה, משתי סיבות. ראשית, מפני שלגרום לאדישות אצל הקהל שלך, בכוונה או לא, זה פשוט ההיפך ממה שסרטי קולנוע אמורים לעשות. שנית, ולא פחות מהותי, לסרטים ישנה אחריות כלשהי שאי אפשר להתעלם ממנה, בנוגע לערכים המצויים שנשתלים במוחות הצופים בהם. ברגע שסרט נבנה ומסתיים באופן שבו "חוקי הפשע" עושה זאת, קשה לומר שאפשר להמליץ עליו גם מבחינה מוסרית. זה לא שהוא מטיף לכאן או לכאן ומקומם במסרים שלו, אלא שתמונת המציאות שהוא מציג לכאורה היא חסרת הבנה בסיסית של יוצריו.חוסר השליטה של האוחזים בהגה על יצירתם מתבטא בתחושה שזהו סרט ששום דבר בו לא מפוצח - בעיקר מערכות היחסים שבליבו, אלה שאמורות להעניק לו תוקף. סיפור המשנה על צמד האחים שאחד מהם הוא פוליטיקאי עולה, והשני מעפיל בסולם הפשע המאורגן היה יכול לתדלק סרט שלם לבדו או לפחות לספק אמירה מעניינת מעצם ההקבלה שבין המסלולים. אך לשווא מלוהק לתפקיד הסנטור בנדיקט קמברבאץ', שמתבזבז כאן כמו יתר הקאסט, ויותר נאמר על היחסים בין האחים מאשר נראה על המסך. גם מה שנאמר הוא שקר מוחלט, שכן כל הזמן נטען שבילי לא מעורב בעסקיו של ג'ימי. בהנחה שיוצריו של סרט פשע אינם יכולים להיות תמימים כנזירות, ההחלטה שלהם לדבוק במשפט הבודד הזה, וגם לא להראות לנו את ההיפך, היא בחירה אמנותית שכביכול נותנת קרדיט לקהל שיבין לבד, אך בפועל מפוגגת את המתח הטבעי שנוצר.

לא כל ספר הוא מתכון טוב לסרט. "חוקי הפשע"הסיטואציה הכושלת מכולן היא מערכת היחסים בין שני הגיבורים המצויים בשני צידי החוק, שהחלו את חייהם כילדים בדרום בוסטון. הצידוק העלילתי להתנהגות של כל אחד מהם במהלך הסרט, במיוחד ברגעי מפתח בהם כל בר דעת היה נוהג אחרת, הוא קלוש להדהים. הרי מדובר בסיפור אמיתי, כך שאי אפשר להאשים את הדמויות בחוסר אמינות, רק את אופן הצגת הפעולות והתגובות שלהן בסרט עצמו כחסר הסבר שמניח את הדעת.בין הצטיינות לזיוף

הסרט אינו רק חסר מושג, אלא גם נטול שיאים בהיותו בעל מבנה של החלקה חסרת שליטה במדרון. חמור מכך, הוא חסר אחידות בכל הקשור לתצוגות המשחק בו, החל מהמבטא הבוסטוני. היזכרו ב"גנב עירוני", של בן אפלק כדי להיזכר בניב המשונה הזה, ועכשיו דמיינו את כל השמות המפוצצים מנסים להישמע כך, אבל מבלי להישמע מגוחכים. חלקם מצליחים יותר והאחרים פחות, אך מכיוון שזה נעשה לסירוגין קשה לקבוע מי באמת הצטיין לאורך כל הדרך ומי זייף בכל פעם. את השחקנים הראשיים מגבים קווין בייקון, דקוטה ג'ונסון, פיטר סארסגארד, ג'ונו טמפל, ג'ס פלמונס, רורי קוצ'ריין, אדם סקוט, ג'וליאן ניקולסון, קורי סטול ועוד. כל אחד מהם כאילו משחק בסרט אחר מחברו, או פשוט עושה את החיקוי הכי טוב שלו לסרט המאפיה האהוב עליו.בהחלט קשה לזהות. ג'וני דפ ב"חוקי הפשע"המקרה של ג'ואל אדג'רטון הוא החמור מכולם, שכן הוא מוכיח שתפוח רקוב אחד יכול לזהם את כל הסל. אדג'רטון, שחקן משובח בדרך כלל, עוטה פרצוף ויציבה של תרנגול נפוח לכל אורך הסרט, ומקפיד להישאר כך עד שחששתי כי הוא עלול להתפוצץ בשלב מסוים. כל ההופעה שלו זועקת "אני משחק עכשיו בסאגת פשע!", וזה מחריש אוזניים במיוחד נוכח השקט הכפול של עמיתיו - גם בטון המינורי של גילום הדמויות וגם בווליום הדיבור הנמוך שאימצו. גנגסטרים גדולים באמת הרי לא צועקים, אז אולי ההופעה והדמות שלו צעקניים מדי? לא בכזאת קלות הוא ייצא מזה. הרי פיטר סארסגארד נותן בסרט הופעה נוירוטית להפליא של חמום מוח אמיתי, והוא משתלב היטב במארג, ולמעשה אף מוכיח שקצת אנרגיה חסרה בסצנות בהן הוא לא נמצא. כך שבהחלט יש מקום לסוג הזה של הופעה בסרט, פשוט לא כמו שאדג'רטון עושה זאת.

התייחסות מיוחדת שמורה כמובן לג׳וני דפ, האיש שכנראה כבר לא יוצא מהבית בלי איפור פנים מלא ואיזה עדשות צבעוניות לעיניים. כהרגלו, הוא מצליח לאמץ לעצמו מראה ואפילו הליכה ייחודיות לדמות, שלי קצת הזכירה את ריי ליוטה, כוכב סרטי פשע בזכות עצמו. אבל האם ליצירת הדמות הזו יש משמעות מעבר להפיכת השחקן לכמעט בלתי מזוהה? לאורך הסרט מנסים דפ והצוות לגרום לבולג'ר להיות הפושע הזה שקל לחבב, או לפחות אפשר להבין. גנגסטר שהוא גם איש משפחה בדרכו וגם פסיכופט קר דם בעת ובעונה אחת. כאמור, התהליך שהוא אמור לעבור הוא התדרדרות מוסרית ואנושית ככל שהוא מטפס מעלה אל הצמרת, אבל הכל נשאר על הנייר, ואולי מוטב לו גם הסרט עצמו היה עושה זאת ולא יוצא מבין דפי הספר עליו הוא מבוסס. או לפחות לא ככה.» חוקי הפשע – לכל הפרטים ומעדי הקרנה» מה חשבנו על "משחק באש" – לביקורת המלאה

כתבות שאולי פספסתם

*#