אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תרמית קולנועית ושמה "פן"

הסיפור המוכר "פיטר פן" מתעורר לחיים במסך הגדול, רק חבל שהעלילה הומצאה מחדש ואין כל קשר למקור. להפקה המושקעת גייסו שחקנים מהשורה הראשונה שלא הצליחו להביא את הסחורה - אורון שמיר צפה וחזר עם מניפסט עצבני לחבר'ה מהוליווד

תגובות

הסרט החדש הנושא את השם "פן" אינו גרסה עכשווית לעלילות פיטר פן, הילד המעופף שלא רוצה להתבגר לעולם. היא אמנם הייתה רוצה להיות, אבל היא סתם שילוב כאוטי ונטול חן עם כמה נוסחאות מוכרות לעייפה. הסרט מתחיל כמו "אוליבר טוויסט", ממשיך כמו "שודדי הקאריביים", הופך ל"אווטאר" וכולל את כל הקלישאות - נבואה עתיקה על האחד שיציל את כולם כמנוע עלילתי. מלבד השמות של הדמויות והמקומות אין שום קשר ל"פיטר פן", שכן הוא נטול היגיון פנימי, מצפן או אפילו עקביות. כל זה תמוה במיוחד משום שכבר יש לו תבנית עלילתית כה מוצלחת להסתמך עליה -"פיטר פן", הסיפור עליו הוא כביכול מבוסס. רק לחשוב אילו ניסים ונפלאות אפשר היה לרקוח מהגעתו של פיטר הילדון אל ארץ האפשרויות החלומית ומהמפגש עם וונדי ואחיה. אפשר להיזכר ב"הוק" של סטיבן ספילברג כדי להיווכח שיש דרך לעשות זאת נכון, כלומר לספר סיפור עתיק וידוע לכל באופן מחודש - אבל הפעם זה לא קורה.

» פן (תלת מימד אנגלית) - לכל הפרטים ומועדי הקרנה» פן (דו מימד מדובב) - לכל הפרטים ומועדי הקרנה» פן (תלת מימד מדובב) - לכל הפרטים ומועדי הקרנההסרט מתחיל עם הגעתו של תינוק יתום בשם פיטר, שתכשיט בצורת חליל פן על צווארו, אל פתחו של מוסד רווחה. אמו מניחה אותו שם ומתנצלת בבכי, מבטיחה שיפגשו שנית ונעלמת אל החשכה. פיטר הילדון (בגילומו של לוי מילר) גדל אל תוך חיים של מיטות צפופות ודייסות אפורות לארוחת בוקר, צהריים וערב. אם כל זה לא מספיק, בבית המחסה שולטת נזירה שהיא הרוע בהתגלמותו, בזמן שבריטניה מופצצת מהאוויר במהלך מלחמת העולם השנייה. עוד מהאוויר מגיעים פיראטים מחופשים לליצנים וחוטפים יתומים אל ספינתם המפליגה בשמיים. פיטר גם הוא נחטף ועוגן עם הספינה בארץ לעולם-לא, או הפרשנות הוויזואלית הנוכחית לארץ הדמיון שכולנו גדלנו עליה. הוא הופך לעבד ונשלח למכרה, שם עומלים כולם על מציאת משאב בשם "פיקסום" עבור הפיראט שחור הזקן (יו ג'קמן). פיטר מתיידד עם כורה ערמומי בשם הוק (גארט הדלונד) ומתכנן עימו בריחה. בדרך הם יפגשו את ילידי המקום ואת בתו של ראש השבט, טייגר לילי (רוני מארה, ליהוק חיוור למדי לסוג של אינדיאנית), וינסו להגשים את הנבואה - למרוד בקפטן שחור הזקן המאיים.דמויות לא מסונכרנות עם העולם. הוק ושחור הזקן בגילומם של גארט הדלונד ויו ג'קמןהאחראי הראשון למחדל ששמו "פן" הוא הכותב ג׳ייסון פוקס, אחד מהתסריטאים של "עידן הקרח 4: יבשת בתנועה". כאמור, במקום להסתמך על הסיפור שאשכרה נקרא על שמו של פיטר פן, בחר התסריטאי לספר סיפור חדש, שהמקוריות ממנו והלאה. כדי לנסות ולהפוך את הסרט לאקסטרווגנזה בסגנון סרטי הילדים של פעם, הובא אל הפרויקט הבמאי ג'ו רייט, שנחשב  לאחד השמות העולים בהוליווד. הוא השתתף בהפקות ראוותניות כמו "כפרה" או "אנה קרנינה", ואף הבליח לעולם סרטי האקשן ב"האנה". ההתמקדות שלו בתעתועי מחשב חסרי נשמה וההתעקשות להניע את הדמויות בדיוק בקצב המוזיקה, מצביעים על במאי קליפים בעל כשרון מסוים, ולא על יוצר קולנועי בעל חזון. זו לא הפעם הראשונה שבה רייט מגזים בשימוש באמצעים קולנועיים, אך נדמה שזוהי נפילתו הכואבת ביותר. לפעמים הניסיון להרהיב יתר על המידה עלול לעורר גיחוך, ואפילו דלי שלם של נצנצים או אבקת פיות לא יסתירו את העובדה שהסרט הזה פגום מיסודו.

"פן" מכין לצופיו גם כמה הפתעות לא נעימות בגזרת הפסקול. הרבה זמן לא שמעתי שירים פופולריים נטבחים כך מאז "מולן רוז'", ובמיוחד הלהיט של להקת נירוונה "מריח כמו רוח נעורים". לא מדובר בטבח קצר וקולע אלא בהתענגות כמעט סדיסטית על מילות השיר בסצנה שלא נגמרת, ואין ברירה אלא לכסות את האוזניים המסכנות. בנוסף, וכנראה על משקל "השודד משודד פטור", הנעימה המוזיקלית המרכזית מזכירה יותר מדי את המנגינה המפורסמת של סדרת סרטי הפיראטים המצליחה "שודדי הקאריביים". לפחות זה מסתדר מצוין עם ההופעה של יו ג׳קמן, שפשוט זועקת לשמיים "ג׳וני דפ היה עסוק, אולי תעשה חיקוי מוגזם שלו?". גם שאר השחקנים לא ממש נמצאים בסנכרון זה עם זה או עם העולם. הדיוק היחיד של הסרט בקאסט הוא קארה דלווין בהופעה המתאימה למידותיה כמספר בנות ים משוכפלות דיגיטלית, נטולות דיאלוגים או הבעות.הליהוק היחיד שהצליח. קארה דלווין כבת ים משוכפלתאבל די. מספיק. חלאס. נמאס. הגיעו מים עד נפש – מה צריך לעשות כדי שזה ייפסק? עם מי צריך לדבר ואת מי לשחד? עד מתי נמשיך לחזות בסרטים הוליוודיים שרק תופסים טרמפ על כותרת מפורסמת? מדוע תוכנם קשור רק בקושי למותג בו הם נאחזים כדי להביא צופים? למה לקרוא לסרט "פן" ולגיבור שלו פיטר, להוסיף קצת ארץ לעולם לא ופיראטים בספינות מעופפות, ואז לזרוק מהחלון את כל מה שטוב ויפה באגדת "פיטר פן"? מה הטעם בלברוא סרט שהוא שכפול חיוור של מה שהורגלנו אליו בקולנוע של התקופה הנוכחית? ואיך אמורים הצופים, שהגיעו לראות את פיטר פן, להגיב נוכח הרמייה הזו? הם אמורים לשמוח ולעלוז או להתעצבן עד חורמה?

כתבות שאולי פספסתם

*#