אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"סוף עידן התמימות": שלם שקטן מסך חלקיו

למרות הרבה מעלות בסרטה של וידי בילו, לרבות ביצוע נפלא של ריימונד אמסלם, נדמה שהוא מפספס את ההזדמנות לספר סיפור קטן ונוגע ללב

תגובות

השנה העברית החדשה מביאה עימה גם שנה חדשה של קולנוע ישראלי, אך מדי פעם צריך גם להשלים חובות. "סוף עידן התמימות" שעולה כעת לאקרנים החל את דרכו בקיץ 2013. אז עוד קראו לו "פלסטלינה", כשהוקרן לראשונה בפסטיבל ירושלים ואף זכה שם בפרס המוזיקה הטובה ביותר, אותה הלחין רן בגנו ("אפס ביחסי אנוש"). בסוף אותו הקיץ היה מועמד לארבעה פרסי אופיר, כולל לשחקניות, לצילום ולתלבושות, ואף הוצג בפסטיבל לסרטי נשים שהתקיים בעיר רחובות. כיוון שנסתרות דרכי עולם ההפצה הישראלי, קשה לומר מדוע לא רכב הסרט על המומנטום והגיח לאקרנים בסתיו או בחורף של לפני שנתיים, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. מה שכן, בשל העיכוב יוצא שהסרט מגיע לאקרנים עשר שנים לאחר סרטה הקודם של הבמאית וידי בילו, "קרוב לבית".» סוף עידן התמימות - לכל הפרטים ומועדי ההקרנה» פוליטיקה, אמהות והסרט החדש - ראיון עם ריימונד אמסלם עלילת הסרט מתמקדת בבניין מגורים בירושלים של 1966, ובעיקר במשפחה בת שלוש נפשות. כשאב המשפחה (יחזקאל לזרוב) הולך לעבודה, מנסה מיכל בת ה-11 (יעל בן דור) להעיר את אמה (ריימונד אמסלם), אך זאת לא תמיד מוצאת סיבות לקום ממיטתה. היא מרגישה כלואה בביתה ומבקשת למצוא עבודה, מהלך שלא מקובל על בעלה ומעורר התלחששויות בקרב השכנים על מצבה הכלכלי של המשפחה ועל יכולתו של הבעל לפרנס. הלחשושים מתגברים כשאת החדר הפנוי בדירה מחליטה המשפחה להשכיר לדיירת מן החוץ (אנה דוברוביצקי), שמאוד מוצאת חן בעיני האם. בינתיים הגיבורה הצעירה חווה אהבה ראשונה, ואת הבניין מאיימים השלטונות לפנות מדייריו, מה שמאגד אותם בתחילה למרוד בממסד, אך גם מציף מתחים עתיקים.מוטב מאוחר מאשר אף פעם. "סוף עידן התמימות"כמו ציפור בשבי הכותרת (החדשה) מתייחסת לשלושה סיפורי התבגרות והתפכחות שעומדים בבסיס הסרט. המובן מאליו הוא זה של הילדה, שמהדהד גם את השני, את היציאה לחופשי של אמא מגבולות עצמה. השלישי, שרק מרחף מעל הסרט, הוא נקודת מפנה היסטורית הקשורה לירושלים ולמדינת ישראל, בתקופה בה מתרחשת עלילת הסרט, רגע לפני פרוץ מלחמת ששת הימים ששינתה את פני העיר ירושלים. כיוון שהעלילה מתרחשת ברובה בדירת המשפחה או בבניין המשותף כמעין מיקרוקוסמוס, אסופת הדיירים הנאלצת להתמודד עם השינוי הכפוי והעקירה מביתה אמורה לייצג גם את החברה הישראלית כולה. הסרט בנוי אפיזודיאלית, כמעט כפרגמנטים המשמשים כרסיסי זיכרון לעידן אחר, בו טלוויזיה משותפת ניצבה בגג הבניין ועישון בין כתלי הבית עם כוס משקה ביד היה שיא האופנה. אף דמות בסרט לא יכולה לדעת שעוד רגע תפרוץ מלחמה חורצת גורלות, אבל מהפכות אחרות הקשורות בתקופה בהחלט קיימות בסרט.מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. "סוף עידן התמימות"המהפכה המעניינת מכולן היא זו הקשורה לדמות האם, המבקשת למרוד בתא המשפחתי המסורתי ובתפקידה. ריימונד אמסלם עושה נפלאות כפי שהיא יודעת, בעזרת דמות של אישה שנעה בין מלנכוליה קיומית לזיק שובבות עקב ניצנים של מרד בפטריארכיה, ואולי אפילו בזהות המינית שלה. לזרוב משמש לה בעיקר כקיר אליו היא יכולה להשליך את הטענות שלה רק כדי שהוא ישיב לה באותו המטבע, כך שאין כאן ממש משחק פינג-פונג של יחסי כוחות פנים-משפחתיים. זאת משום שעל אף שהשחקן מוציא את המקסימום מדמות האב שגבריותו מאויימת (תפקיד קלאסי של משה איבגי, למשל), הדמות שלו לוקה בחסר מבחינת האפיון והעומק. בטח יחסית לזאת של אשתו או לשאר הדמויות הנשיות בסרט. זה המקום לציין לטובה גם את שחקניות המשנה. בין אם אלה שהוזכרו כבר או את היתר: חנה לסלאו בתפקיד השכנה שמנהיגה את הבניין, סיון לוי בתפקיד בתה שמעוררת אי-נוחות בסצנות מסוימות, ומאיה גורקין כצעירה העומדת בפני גיוס ומשמשת כחברה מבוגרת של מיכל, שער בינה ובין עולם המבוגרים.מרד מאוחר. "סוף עידן התמימות"סימנים של חוסר אחידות  הסיפור של מיכל הילדה אמור לתפוס נפח משמעותי לפחות כמו של אמא מבחינת החוויה הרגשית, אבל בוחר בגישה שונה ולכן נדמה כחלש ממנו. ההימנעות מדרמה ישירה היא דרך חיים שמאמצת הדמות של האם, מה שמשפיע גם על קו העלילה שלה בסרט. לעומת זאת, אצל הילדה הכל הרבה יותר דרמטי בגלל גילה. כשהיא לומדת לשחות בימקא הסרט מקבל לפתע מימדים אפיים וזונח את הצניעות היחסית שלו, וסצנת שכשוך של המשפחה הירושלמית בים נעטנת באווירת מתח כשהילדים שוחים הרחק מהחוף, מפני שמדובר בילדים. לבסוף ישנו קו עלילה הקשור בפדופיליה, שהוא אמנם מרומז מאוד אבל מעורר את חוסר השקט הגדול ביותר, ונדמה שהיה אפשר להסתדר בלעדיו. לכן, ולמרות הבחירה הנבונה לשנות את הדגש הדרמטי ואפילו הסיפורי בהתאם לאופי הדמויות, התוצאה מייצרת בעיקר חוסר אחידות.בעיקר חוסר אחידות. "סוף עידן התמימות" כך שבסופו של דבר "סוף עידן התמימות" הוא סרט עם הרבה מעלות, אבל גם שלם שקטן מסך חלקיו. העיצוב האמנותי של מיגל מרקין נהדר, וגם התלבושות של קרן רון וירון אריה, שיחד עם הצילום של שי גולדמן בהחלט מייצרים מעין קפסולת זמן לתקופה תמימה יותר אך על סף שינוי. אבל אם ביקש הסרט לספר סיפור קטן אך נוגע ללב על ילדה שרק מחפשת קירבה ותשומת לב, או אישה המבקשת להיחלץ מהמקום בו החברה ובעלה מבקשים שתהיה, ההצלחה שלו היא חלקית בלבד.

» סוף עידן התמימות - לכל הפרטים ומועדי ההקרנה» פוליטיקה, אמהות והסרט החדש - ראיון עם ריימונד אמסלם

כתבות שאולי פספסתם

*#