אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"ילדות פרא": מצחיק וטראגי עד כאב

לא נופל לקלישאות, נמנע ממניפולציות רגשיות זולות ושומר על דריכות ומתיחות - הסרט שכבש את פסטיבל קאן הוא מפגן חזותי מענג. אורון שמיר צפה והזדעק כאחרון הגברים הפמיניסטים לנוכח הדיכוי הנשי בטורקיה

תגובות

סרט גדול מגיע אל בתי הקולנוע - "ילדות פרא" של הבמאית הטורקיה דניז גמזה ארגובן. זהו סרטה הראשון באורך מלא, ובעבר גם שיחקה בסרט "אוגוסטין". הבמאית של אותו "אוגוסטין", אליס וינוקור הצרפתייה, כתבה עם ארגובן במשותף את "ילדות פרא", המתרחש כולו במולדתה של ארגובן ודובר טורקית. זוהי אינה טורקיה שהורגלנו לראות בבתי הקולנוע בישראל, שכן העלילה מתרחשת בטרבזון. מדובר באזור בצפון-צפון-מזרח המדינה, המשתרע לחופי הים השחור ובקרבה גיאוגרפית ותרבותית לאסיה יותר מאשר לאירופה. המיקום הגיאוגרפי של העלילה משחק תפקיד מרכזי בנושא, הסרט שמציג התבגרות כמרידה במסורת ובמוסכמות העולם הישן. גם עיסוק זה מקבל ייצוג גיאוגרפי, שכן גיבורת הסרט שואפת כל העת אל איסטנבול, שנמצאת בקצה השני של המדינה מכל בחינה אפשרית.» ילדות פרא - לכל הפרטים ומועדי הקרנה

אותה גיבורה היא לאלה (גונש שנסוי), הצעירה מבין חמשת אחיות המושכות את מירב תשומת הלב בכפר בו הן מתגוררות עם סבתן (ניהאל קולדס) ודודן (אייברג פקאן). החזות שלהן, בדגש על שיער ארוך ושופע, יחד עם העובדה שהן מסתובבות תמיד יחדיו ושומרות זו על גבה של האחרת, הופכות אותן לכח שאי אפשר להתעלם ממנו. אלא שלזכות במבטים פעורי עיניים בחברה הדתית הקשוחה בה הן גדלות ממש לא נחשב לתכונה טובה, ובמהרה מגלים האפוטרופוסים של הבנות שאין להם סיכוי נגד החזית הנשית המאוחדת הזו. לאלה הקטנה ממרידה את אחיותיה המתבגרות שכבר חולמות או מממשות פנטזיות על מחזרים. סונאי (איליידה אקדואן) הבכורה מתגנבת מדי פעם במורד המרזב כדי להשתובב עם בחור החושק בה, בעוד סלמה (טוגבן סונגורוגלו) נדמית כצופנת סוד בכל הקשור לבנים. הבאות בתור, אצ׳ה (אלית אישקאן) ונור (דואה זיינפ דואלו), נמצאות עדיין בין ילדות לנעורים ויעברו את התהליכים המרתקים ביותר בסרט. לכל אחת מההאחיות אופי משלה, אך כולן נחושות להתנגד לדיכוי הנשי המושתת עמוק כל כך בחברה שלהן - בגללו בונים סביבן חומות וכולאים אותן בבית, אליו נכנסים רק מחזרים שמוכנים לבקש את ידן, גם בגיל צעיר מכדי להתחתן לכל הדעות.

טוויסט נשי בועט. "ילדות פרא" (צילום: יח"צ)לא רק בגיאוגרפיה נבדל הסרט ממה שהתרגלנו לקבל מהקולנוע הטורקי בשנים האחרונות. הגישה האסתטית של ארגובן לקולנוע שונה בתכלית משל עמיתיה נורי בילגה ג׳יילן ("שלושה קופים", "היו זמנים באנטוליה") או סמיח קפלנוגלו ("דבש"). המצלמה שלה חופשית ומתנועעת במרחב, כמעט חסרת מנוחה. בחירה זו יוצרת דיסוננס ככל שהחיים הולכים וסוגרים על הגיבורות הצעירות הכלואות בביתן. שכן יש בה ייצוג לנפשה המרדנית של הגיבורה, המסרבת לשקוט נוכח העוולות שמנחיתים עליה החיים, והיא מתרוצצת בבית יחד עם המצלמה כמו ציפור שהתעופפה פנימה אל בין הכתלים ומבקשת לצאת לחופשי. הסרט גם שטוף אור שמש רך הנופל בעדינות על פני הגיבורות ומזדחל אל חדרי הבית הנעול, כאילו קורא להן החוצה. כל אלה ועוד הופכים את "ילדות פרא" לסרט שהוא קודם כל תענוג חזותי.בועט בקלישאות

הסרט נפתח בהתחלה כובשת לב שהופכת את הבנות לגיבורות מידיות. נקודת פתיחה זו יחד עם אלמנטים עלילתיים נוספים, מזכירים סרט אחר – "חמש ילדות יפות" של סופיה קופולה. סרטה של ארגובן לא מסתיר את מקור ההשראה שלו ויש לו אפילו סיבה טובה לכך, שכן במקומות מסוימים מתעלה התלמידה על מורתה. "חמש טורקיות יפות" אם אפשר לכנותו כך, משכיל להביא את הקהל לפסגות רגש מגוונות. כאלה שלכאורה נחשבות מרוחקות אחת מהשנייה, אבל היוצרת מדלגת ביניהן כמעט ללא מאמץ. יש לא מעט הומור בסרט, כולל סיקוונס אחד שעשוי להצחיק עד כדי כאב בטן, ולתוכו נמזג המימד הטרגי שהולך ותופס תאוצה בחייהן של הצעירות. ישנם גם רגעים מותחים עד כדי מריטת עצבים, הנובעים מדאגה כנה לגורלן של הדמויות כתוצאה מבנייה נרטיבית נכונה. באלכימיה בלתי מוסברת ארגובן מצליחה לגרום לצחוק להוביל לבכי ולפרק רגשית את הקהל באופן שיאפשר לה למתוח אותו. באופן כללי מדגים הסרט כיצד כל הרגשות המעורבים בו, של הדמויות או הקהל, נובעים האחד מהאחר ומובילים זה אל זה.אסתטיקה קולנועית מענגת. "ילדות פרא" (צילום: יח"צ)

עוד חשוב לציין כי הסרט נמנע ככל שניתן ממניפולציות רגשיות זולות, כמו למשל העמדת ילדות צעירות בסיטואציה מסוכנת, או מנצל את הגיבורות שלו בכל דרך שהיא. למרות זאת אפשר להתווכח על הצגתן של שחקניות צעירות בעיקר בתחתונים, על אף שמדובר בסיטואציות המראות בעיקר קירבה בין אחיות. המקום היחיד בו הסרט כן חוטא במניפולציה מיותרת ופחותה ברמתה מהמקוריות והבגרות שהופגנה בו, הוא אפיון הדמות של הדוד. לא רק שהכניסה שלו לסרט מנקזת המון שליליות והופכת אותו לנציג הרוע, אלא שמעשיו בהמשך יוכיחו שאין מקום לספק באשר לשטניות שלו. אבל כשהדמויות הנשיות כה שלמות ועגולות קשה לבוא בטענות לאפיון הדמויות הגבריות.

"ילדות פרא" הוא סרט שמערב רגשית ומצליח לטשטש את ההפרדה (המלאכותית ממילא) בין צופים וצופות. למרות היותי גבר הזדעקתי והתקוממתי באופן פנימי ועמוק נוכח הדיכוי הנשי שהשתקף מולי על המסך, הוכחה לכוחה של האמנות לעורר מחאה. בין השורות ומתחת למעטה היפהפה של הסרט מסתתר דיון מכוער על מעמד האישה בחברה הטורקית ואולי בכל חברה שהיא. הבנות מוכיחות בתחילה כי כוחן הוא באחדותן וכי שום חומה אינה יכולה למנוע מנפשן לשווע לחופש ואף להשיג אותו. אפילו הכדורגל, ספורט שנחשב גברי בדרך כלל, מקבל כאן טוויסט נשי בועט ומאחד סביבו את האחיות ונשות הכפר כאחד. אך כשהן מופרדות עוצמתן מתערערת ומתפוררות עד כדי אובדן תקווה רגעי. אך בסופו של דבר התחושה היא שגם מהפכה של אישה אחת בחיים שלה עצמה, היא בהחלט מהפכה, כזו שאפשר וכדאי להצטרף אליה לפחות כצופה.

» ילדות פרא – לכל הפרטים ומועדי הקרנה

כתבות שאולי פספסתם

*#