"שם קוד מלאך": הנרי קאביל בהופעת חייו

הסרטים שהציפו את בתי הקולנוע בקיץ היו קשים מנשוא. מזל שהגיע סרט אקשן שמצליח להציל את השיממון בזכות הומור משובח, תלבושות מרהיבות, במאי מוכשר והנרי קאביל אחד

אורון שמיר, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורון שמיר, עכבר העיר

אלמלא היה מקדים הסרט "שם קוד מ.ל.א.ך" את תאריך יציאתו לסוף השבוע האחרון של אוגוסט, אפשר היה לסכם את החודש האחרון כאחד היבשים שבחודשי הקיץ מזה שנים ארוכות. כשכל סרטי הקיץ הראויים יותר הצטופפו ביולי או הוקרנו בחודש מאי, אוגוסט הפך לגארבג׳ טיים של העונה החמה, שתפקידו הוא כאילו לבשר את בואו של ספטמבר בו שוב יהיה מה לראות בבתי הקולנוע. אבל בזכות הבמאי הבריטי ("לוק סטוק", "סנאצ׳" וגם "שרלוק הולמס"), אוגוסט לא יישאר מיותם מהצלחות.  בהמשך לשנה שבה שוחררו לא מעט סרטי מרגלים ("קינגסמן: השירות החשאי", "", "" מסדרת ג׳יימס בונד בעוד כמה חודשים), "" משכיל לעשות את מה שעשה לפניו "מרגלת", רק מהכיוון ההפוך. כלומר, בעוד הסרט בכיכובה של מליסה מקארת׳י היה קומדיה שלא ויתרה על הצטיינות בתחום הפעולה ועלילות הסוכנים החשאיים, כך סרטו של ריצ׳י הוא סרט ריגול מהאסכולה הישנה, וינטג׳ ממש וקורע מצחוק לפרקים. מתי עוד נצפה הקיץ בסרט שמצליח להצחיק כשהוא מנסה להתבדח, באמת למתוח כשהוא מבקש להלחיץ ולגמרי להלהיב בקטעי האקשן שלו?» – לכל הפרטים ומועדי הקרנה» - מה צפוי לנו בספטמבר?הסרט מבוסס על סדרה בשם ״The Man From U.N.C.L.E״ משנות ה-60 המוקדמות, ומתחיל את עלילתו בתקופה ההיא. אי שם בברלין החצויה, שם סוכן אמריקאי בעל השם המופרך נפוליאון סולו (), מתבקש על ידי מעסיקיו לעבור את הגבול לצד הרוסי של העיר הגרמנית, ולאתר שם מכונאית רכב בשם גבי (אליסיה ויקנדר), שהיא לא במקרה גם הבת של מדען טילים נעדר. בימי מלחמת העולם השנייה עבד האב בשביל הנאצים, וכעת ארצות הברית מאמינה שהסיבה שעקבותיו נעלמו היא שהוא בונה פצצה אטומית עבור גורם נוסף. לפני שסולו מספיק לתחקר את גבי, מצטרפת אליהם הצלע השלישית במה שיהיה המשולש המרכזי והנפלא של הסרט - סוכן הק.ג.ב. איליה קוריאקין (, במבטא לא רע בכלל). לאחר שסיימו הגברים להתכתש ופנו כל אחד אל המפעיל שלו בבקשה להוראות נוספות לגבי המשימה, הם מגלים כי עליהם לעבוד בשיתוף פעולה, לסייע לאישה שהצילו במטרה לגלות את עקבותיו של אביה, ולמצוא את הפצצה המתקתקת. היעד שלהם הוא רומא, שבסביבתה ועל רקע נופיה יתרחש חלקו העיקרי של הסרט.

מכסחים בסטייל. הנרי קאביל וארמי האמר ב"שם קוד מלאך" (צילום: יח"צ)כמו בכל סרט של , גם הפחות טובים שבהם, התוצר הסופי מלוטש ומסוגנן לעילא (יש שיגידו יתר על המידה), גם מרהיב עין ומלהיב אוזן באופן שעושה חשק לחרוש על הפסקול ברגע שחוזרים הביתה. התסריט של ריצ׳י ושותפו ליונל וויגראם הינו שנון ומושחז. העולם בו מתרחש הסרט הוא אמנם לואו-טק מבחינת ציוד הריגול, אבל מעוצב בסטייל שמעורר געגוע לימים בהם ג׳יימס בונד היה נלחם בנבלים שאינם מתחבאים מאחורי מסכי מחשב המחוברים לאיזה לוויין, או משהו משעמם מעין זה. את ההתרשמות מהטכנולוגיה של פעם מזיזה הצידה חטיבת התלבושות והעיצוב של הסרט, שמעניקה אקסטרה כבוד ללבוש התקופה. התלבושות בסרט הן רצף הברקות בלתי נגמר, בליגה של ״קינגסמן״ אבל עם הרבה יותר ביטחון עצמי, שכן לא בכל רגע מעירה דמות אחת לחברתה על מלבושיה המחויטים. כשזה כן קורה, נמזג פנימה הרבה הומור שמצליח להתגנב גם באמצע סצנות אקשן עצומות או רגעים קטנים ומותחים.

תענוג בידורי משובח

דוגמה נוספת לתמהיל שרקח הסרט היא הדינמיקה בין הדמויות, כזו שבה הגברים לא מפסיקים להקניט זה את זה, בין אם בענייני שיטות פעולה ובין אם בנושאים כמו אופנה, נשית וגברית כאחד. שלושת השחקנים הראשיים מתנהלים בעולם שנברא עבור דמויותיהם בנינוחות וחלקלקות, מתאימים כמו חליפה בהזמנה אישית לדרישות הליהוק שלהם. קאביל נותן את אחד המעולים שבתפקידיו, סוכן העל שהכל הולך לו ומסתדר לטובתו, ולכן נדמה שאינו מזיע אף פעם ואף מרשה לעצמו להתנשא על שותפיו למסע. מולו, האמר מצטייר כנגטיב הגמור, מרגל מהסוג שעובד מאוד קשה כדי להשיג את מטרותיו. לא פעם העבודה שלו היא פנימית ונועדה להשקיט את רצונו לפרק במכות כל מה שזז, מה שמוביל לרוב הרגעים המשעשעים בסרט וגם לכמה מהמותחים שבהם. ויקנדר מזגזגת היטב בין רוך לקשיחות, בהתאם למה שדורשת הסיטואציה מול הגברים שמולה, ולעיתים אף גונבת להם את ההצגה מבלי משים, כמו למשוך מפת שולחן מתחת לערימת כלים מבלי להפילה אל הארץ ברעש גדול.שלישייה מנצחת. הנרי קאביל, ארמי האמר ואליסיה ויקנדר (צילום: יח"צ)

״שם קוד מ.ל.א.ך״ הוא סרט שיורד בגרון כמו משקה משובח, בעל טעם עשיר ומלא. אולי ״מלא״ היא מילת מפתח לגביו, לטוב לרע. שכן הוא מלא בתענוגות בידוריים וסגנוניים, אבל גם קצת מלא בעצמו וגם מלא עד כדי נזילה מהספל בכל הקשור לגודש עלילתי שנושק לשעתיים. כמו במקרה של ״משימה בלתי אפשרית 5״, לא לגמרי ברור האם באמת יש צורך בכל כך הרבה עלילות משנה או פיתולים חדים לעלילה הראשית. התחושה בסיום מזכירה צפיית בינג׳ בעונה שלמה של סדרת טלוויזיה, כשכל תת משימה של הצוות היא כמו פרק שכמעט ויכול לעמוד בפני עצמו. בתום הצפייה גם מתקבל הרושם שהסרט יכול להתניע מותג סרטי ריגול חדש, אבל הפרויקט הבא של ריצ׳י הוא בכלל עיבוד מחודש לעלילות המלך ארתור ואבירי השולחן העגול, שמצטלם בימים אלה. זה נותן תקווה לכך שהבמאי הכישרוני לא יכבול את עצמו שוב לסדרת סרטים כפי שהיה עם צמד סרטי ״שרלוק הולמס״, שלא ממש הלכו לשום מקום וגם משרה אופטימיות לגבי הקיץ הבא, היות והנוכחי מתקרב לסיומו (תודה לאל).» – לכל הפרטים ומועדי הקרנה» - מה צפוי לנו בספטמבר?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ