אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

״היטמן: סוכן 47״: סרט האקשן הגרוע של הקיץ?

הרימייק החדש מגלם בתוכו את כל מה שרע בסרטי אקשן הוליוודיים בשנים האחרונות: עלילה לא קוהרנטית, סצנות שהופכות למופרכות, דיאלוגים שמעוררים צחוק שלא במתכוון, ובעיקר אקשן שלא מעורר מספיק רגש

תגובות

השיטה העכשווית של הוליווד, המכונה אתחול או ריבוט פשוט לא עובדת. זה לא הגיוני שבכל פעם שמותג חדש או ישן לא עושה מספיק כסף לדעת האולפנים שמאחוריו יתבצע ניתוק וחיבור מחודש כאילו היו אלה אנשי תמיכה טכנית שמדריכים לקוח מתוסכל מול ממיר או מודם שחדלו מלתפקד. סרטים אינם מכשירי חשמל, ומבלבל העידן הדיגיטלי ככל שיהיה, לא כל פתרון שהוא מציע מתאים לכל בעיה. הסיבה המרכזית לכישלון שיטת האתחול, היא שבמקום להחליף "מכשיר", כלומר להתחיל סרט חדש באמת מאפס, הסרטים המחודשים שבים לפעול באופן המקולקל של קודמם. כלומר, בדרך כלל מדובר בגרסה טרייה של אותו המוצר, אבל עם אותם האנשים שטעו בפעם שעברה. היוצרים ששגו הם אלה שמקבלים הזדמנות נוספת, לא הסרט, ולמי יש זמן בהוליווד לשבת וללמוד מהטעויות או להסיק מסקנות כדי לתקן את הכשלים?» היטמן: סוכן 47 – לכל הפרטים ומועדי הקרנה» סרטים חדשים לסופ"ש – לכל הפרטיםניקח לדוגמה את ״היטמן: סוכן 47״ שכנראה לא יציל את הקיץ מבחינת המניין הנמוך של סרטי אקשן מוצלחים. הסרט הוא רימייק מ-2007 המבוסס בכלל על משחק מחשב, שכל תכליתו היא לירות ולחנוק את הרעים כמתנקש מיומן. העובדה שהסרט הגיח מעולם המחשבים רק מעצימה את האבסורד של שיטת האתחול, והחידוש נופל בדיוק באותם המקומות כמו המקור. סביר להניח שזה קשור לעובדה שהתסריטאי סקיפ וודס חתום על שני התסריטים - גם של גרסת 2007, וגם של מודל 2015, הפעם במשותף עם מייקל פינץ׳ (״הטורפים״, ״איש נובמבר״). בהנחה והתסריט של הסרט הראשון לא היה מספיק מוצלח, מדוע לשכור את אותו התסריטאי בשנית? מה גם שמבט מהיר ברזומה של וודס, הכולל סרטים כמו ״מת לחיות 5״ ו״אקס-מן: המקור - וולברין״, מוכיח שלמרות שהוא מתפרנס מכתיבה, כנראה שהיא לא הצד החזק שלו. עכשיו תנו לבמאי שהוא טירון מוחלט כמו אלכסנדר באך לביים, ותבינו למה מראש לא היה לפרויקט הזה שום סיכוי להצליח באמת, אולי רק חלקית.

לא עומד בציפיות. ״היטמן: סוכן 47״ (צילום: יח"צ)

סוכן 47 (רופרט פרנד, הלא הוא פיטר קווין מהסדרה ״הומלנד״) הוא מתנקש שתמיד מבצע את המשימה שלו, מורכבת ככל שתהיה. זאת הודות ליכולות המועצמות שלו כתוצר של ניסוי רחב היקף בהנדסה גנטית, שמטרתו הייתה ליצור אנשים שהם מכונות הרג מושלמות. בעבר הרחוק, כשגיבורנו עוד היה ילד בתוכנית הסודית, המדען הראשי (קיארן הינדס) נס על נפשו מטעמי מצפון. תאגיד עולמי בשם ״הסינדיקט״ (כן, כמו זה ב״ משימה בלתי אפשרית 5״, כי המקוריות מזמן מתה בהוליווד), בראשות לה קלרק (תומאס קרטשמן), עדיין תרים אחר הגנטיקאי גם שנים ארוכות לאחר מכן, על מנת לברוא צבא של אנשי על. הם מאמינים שקטיה ואן דיז (האנה וור), שגם אותה מאוד קשה למצוא, מחפשת את איש המסתורין אך מבלי לדעת למה - לפחות עד הטוויסט שיגלה לה את זהותה. שני מתנקשים יריבים מוצאים את קטיה לאחר שנים של חיפושים, האחד עובד אצל לה קלרק וחמוש ביכולות מפתיעות (זאכרי קווינטו), והשני הוא אותו סוכן 47 יקירנו, העובד בשביל תוכנית הסוכנים הוותיקה שהחלה את הכל.

אפקטים זה לחלשים אם תקציר העלילה לא היה ברור מספיק, אל דאגה - בסרט זה ברור אפילו עוד פחות ולא משנה שום דבר. למעשה, ״היטמן: סוכן 47״ מגלם בתוכו את כל מה שרע בסרטי אקשן הוליוודיים בשנים האחרונות. עלילה בלתי קוהרנטית שמסתבכת שלא לצורך ולא מאפשרת לעקוב אחריה, החלפת התמה המרכזית בכל מערכה, סצנות שהופכות למופרכות, דיאלוגים שמעוררים צחוק שלא במתכוון, ובעיקר אקשן מבוסס מחשב שלא מעורר יותר מדי רגש. לחזות בערימת פיקסלים בצורת בן אנוש מתגלגלת במדרגות, זה פשוט לא אותו הדבר כמו לצפות בפעלולן מומחה מבצע זאת, ואני בספק אם אי פעם תתבצע קפיצת דרך טכנולוגית שתאפשר את זה. ההתבססות הכמעט מוחלטת של העידן הנוכחי על אפקטים ממוחשבים כמקור להנאה של הצופים, גם היא מיועדת לכישלון עוד בשלב התכנון. שכן גם אם העין לא תמיד קולטת מהו פיצוץ אמיתי ומהו תוצר של מחשב, אין ספק שהלב יודע ומרגיש את הסטריליות לעומת החיוּת.

סצנות מופרכות ומבלבלות. ״היטמן: סוכן 47״ (צילום: יח"צ)עוד בענייני ניכור, אפשר להזכיר את עיצוב החללים הנקי מדי של הסרט, שעומד בסתירה לאחת הנקודות החזקות שלו - שימוש נבון בבחירת לוקיישנים לסצנות החוץ, בעיקר ברלין הכל כך עכשווית ולצידה סינגפור הלגמרי עתידנית. ברור כי גם עיצוב הדמות קרת המזג של סוכן 47, לעומת הדמות של קטיה הנאבקת להישאר אנושית למרות חייה הרדופים, היא חלק ממחשבה כוללת של יוצרי הסרט סביב הנושא. זה אמור היה ללכת יד ביד עם העובדה כי בבסיס העלילה עומד ניסוי גנטי המעלה שאלות על מה בין האנושי לאלוהי, אבל בפועל החיבור שנוצר הוא דווקא עם העובדה כי הסרט הזה בכל זאת מבוסס על משחק מחשב, לא בדיוק הקרקע הכי פורייה להצמיח ממנה סרט קולנוע כפי שהוכיחו כישלונות העבר. התוצאה הסופית היא זבלון אקשן לעידן הדיגיטלי, כזה שבקושי עונה על הציפיות של בידור, אבל לגמרי מגשים את הציפיות למידור הקהל מאולמות הקולנוע נוכח הנפל שהוא הקיץ הקולנועי הנוכחי.

כתבות שאולי פספסתם

*#