אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנסיך הקטן: קסם נוסטלגי תככני

אנימציית הבובות שמקימה לתחייה את הדפים המקוריים של סנט-אכזופרי גרמה לליבו של אורון שמיר לרטוט, אך הפרשנות הקולנועית לרעיון המקורי עלולה לייצר מתח פנים משפחתי שמשאיר את הכוונות הטובות הרחק מאחור

תגובות

מאז פורסם לראשונה ב-1943, זכה ״הנסיך הקטן״, ספרו של אנטואן דה סנט-אכזופרי, להמוני אדפטציות מסוגים שונים: החל מספרי אודיו וקלטות, דרך מופעי בלט ומחזות זמר וכלה בסדרות וסרטים. ארצות רבות ביקשו לנכס לעצמן את ספר הילדים הנודע שזכה לעיבודים מגרמניה ועד יפן, אך מה שבדרך כלל נצרב בתודעה הקולקטיבית היא, כמו תמיד, הפקה הוליוודית גדולה. המפורסמת האחרונה נעשתה לפני למעלה מ-40 שנה, כך שבהחלט הגיע הזמן לרענון עבור הדור הצעיר והוריו כאחד, בהנחה שלא כולם מסתפקים בפשוט לקרוא את הספר. כשם שבכל גיל יש דברים אחרים שקופצים לעין בקריאת ״הנסיך הקטן״, כך ניתן להניח שיש הרבה דרכים לפרש אותו. הפירוש של העיבוד הצרפתי-אמריקאי החדש, לא ממש עושה חסד עם המקור, ואולי דווקא משום שהוא כל-כך מנסה.

» הנסיך הקטן - לכל הפרטים ומועדי הקרנה

הבעיה הקבועה שנתקלים בה יוצרים בבואם לעבד את היצירה האהובה, היא אורכה. יודע כל הורה שתוך משהו כמו 40 דקות כבר סיימתם להקריא את הספר במלואו, ועיבודים קולנועיים שנתקלו באותה בעיה נטו להוסיף עוד ועוד על הכתוב כדי להגיע לזמן הממוצע של סרט באורך מלא. אורכו של העיבוד החדש, עליו חתום במאי האנימציה מארק אוסבורן (״קונג-פו פנדה״), הוא 108 דקות - רוחב יריעה אליו הצליחו להגיע בזכות סיפור מסגרת נרחב העוטף את עלילות הנסיך הקטן המוכרות לכולנו. גיבורת הסיפור הנוכחי היא ילדה שאת שמה אין אנו יודעים, העוברת עם אמה חולת השליטה לדירה חדשה ומנסה להתקבל לבית ספר למצטיינים. חייה מאורגנים באופן מכני לפי שניות ממש, על אף גילה הצעיר, אבל גורם בלתי צפוי בכל זאת נכנס לתמונה ומשנה סדרי עולם.

העננות המשלטת מאפילה על הנאמנות למקור (צילום: יח"צ)

אותה דמות משמעותית, האחראית להנעת העלילה היא שכנם של השתיים, זקן תמהוני הלבוש בגדי טיס, החולם על תיקון מטוסו שהופל ומפנטז על בריחה מהעולם שהפך ל״מבוגר״ מדי בשבילו. בזכות ילדותיותו הנעימה וההמצאות הרבות שבביתו, הילדה והזקן מתיידדים מאחורי גבה של האם, ועושים זאת באמצעות סיפור שמספר לה השכן המוזר - הסיפור על הנסיך הקטן.

הסרט יוצג בישראל בשתי גרסאות - בדיבוב לצרפתית, עם קולותיהם של וינסאן קאסל ומריון קוטיאר בין היתר, ובדיבוב עברי, עם שלמה ארצי בתפקיד הטייס ומיכל טרבס בתור הילדה. אני צפיתי בכלל בגרסה המדובבת לאנגלית, שכצפוי, גם היא עתירת מפורסמים: ג׳ף ברידג׳ס בתפקיד הטייס הקשיש, רייצ׳ל מקאדמס כאם הקפדנית ומקנזי פוי (״בין-כוכבים״) כילדה גיבורת הסרט, לצד ג׳יימס פרנקו, ריקי ג׳רבייס, פול ראד ופול ג׳יאמטי  - אם למנות כמה תורמי קולות בולטים נוספים. יש להניח שכל אחת מהגרסאות משנה מעט את חווית הצפייה בסרט, אבל כל עוד מתנגן באוזניכם המארג המוזיקלי שטוו האנס זימר ושותפו ריצ׳רד הארווי (״בין כוכבים״) - לא ממש משנה באיזו שפה מדובבים הטקסטים האיקוניים של ״הנסיך״ או החדשים וממועטי ההשראה של סיפור המעטפת.

רגעים נוסטלגיים עוצרי נשימה (צילום: יח"צ)

בכלל, את הסרט יש לחלק לשניים: הנאמן למקור והמוסיף עליו. ראשית, עיבוד אנימציית הבובות שמקים לתחייה את הדפים המקוריים של סנט-אכזופרי הוא קסם של ממש. ברגעים בהם נזנח הסיפור הלא ממש מרתק על הילדה והזקן ומי שמקבל את הבמה הם הנסיך וחבריו למסע, נעצרת הנשימה באופן המילולי ביותר שקיים. כבר מן ההיכרות בין הטייס המופל לנסיך הקטן, דרך המפגשים עם השועל והשושנה וכלה בטיסת הנסיך בעזרת הבלונים - הנשימה באמת נתעקת ובמערכת הדם מתחילה לזרום נוסטלגיה מהסוג היפה ביותר שקיים. הבחירה בהנפשה של חומרים אמיתיים, בעיקר גזרי נייר למיניהם, מעניקה לסרט שבתוך הסרט חיוּת קינטית שביכולתה לתפוס בנשמה ולהמריא עימה אל-על. אז איפה הבעיה? שבכל פעם שזה קורה, אנו תמיד חוזרים לסיפור המסגרת המכביד כמשקולת על חווית הרחיפה הזו.

מצדיע לתום הילדותי בדרכו הסכסכנית (צילום: יח"צ)

לנסות ולהוסיף לסיפור המקורי בכל דרך או צורה שהיא, הוא מתכון לכישלון. התוספת הרי תחוויר לעומת המקור, ממש כשם שאנימציית המחשב הסטנדרטית של סיפור המסגרת נראית חסרת חיים ורגש בהשוואה לאופן בו הונפשו עלילות הנסיך הקטן וחבריו. במקביל להצדעה ולהכרת התודה שבהחלט מגיעות לחטיבת האנימציה שאחראית לרגעים בכיכובו של הנסיך, כך מצדיעה היד המבקשת לכסות את הפנים במבוכה קלה, ברגעים בהם הוא נעדר, במיוחד במערכה הנועלת והיומרנית בניסיון שלה להתעלות על המקור תוך הענקת פרשנות חדשה ועמוסת מתח ואקשן עתידני. בכלל, אפשר לומר שהחטא הגדול ביותר של ״הנסיך הקטן״ מודל 2015 הוא הפיכת הסיפור ל"ילדים נגד מבוגרים", משל היה זה עיבוד ל״התפסן בשדה השיפון״ של סלינג׳ר או ל״מומו״ של מיכאל אנדה. בעוד ספרו של דה סנט-אכזופרי אכן לועג לטקסים של המבוגרים ומצדיע לתום הילדותי, הוא אינו מחרחר מלחמה בין שתי הגישות כפי שמנסה לעשות הסרט החדש. זהו שק חול נוסף המונע מהסרט כולו להתרומם לגבהים אליהם שאף, מה שמשאיר את היצירה כולה בגובה ביניים כסרט חביב, שלרגעים נדמה שהיה יכול להתעלות על כך. אפשר להודות על העיבוד המושלם לספר, המוסתר בין ענני הסיפור על הילדה והזקן, או להתבאס מהעננות הזו - הבחירה בידיכם.

כתבות שאולי פספסתם

*#