אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"המילים הטובות": מסע בעקבות סודות אבודים

שמי זרחין לוקח את הצופים למסע בלשי מרתק שמשלב סודות משפחתיים, יחסים בין אחים ואת שפת הב'. אורון שמיר התפעל מהיכולת של הבמאי לעשות שימוש בפולקלור הישראלי, אך התאכזב לגלות שאין הרבה מעבר לכך

תגובות

הקולנוע הישראלי מציג היצע מגוון לצופים השונים, עם יוצרים שעשייתם תמיד קורצת לפסטיבלים בחו"ל, כאלה הבוחנים את גבולות המדיום כאמנות, או מי שממשיכים לטפח את המיינסטרים, וטוב שכך. אחד התורמים הגדולים ביותר לז'אנר המיינסטרימי המקומי הוא שמי זרחין, שבורא סרט (או ספר) חדש בכל שנתיים-שלוש בממוצע. זרחין הוא קולנוען של סיפורים משפחתיים ודמויות בחיפוש בעלות קשר הדוק למקום ההתרחשות העלילתית. כך, ב"העולם מצחיק" וב"אביבה אהובתי" הוא היטיב לייצג את טבריה ודמויותיה והצליח לקשר ביניהן באמצעות פולקלור ישראלי. מערכוני "הגשש החיוור" למשל, ריחפו מעל סרטו האחרון, כשם שאופיו המקצועי של זרחין מביט מלמעלה על סרטים ישראליים רבים מהשנים האחרונות.

» המילים הטובות - לכל הפרטים» אית'ן הוק גורם לגעגוע לפעם ב"חיסול ממוקד"

בסרטו החדש, "המילים הטובות", נוטש זרחין את טבריה לטובת ירושלים. במקרה הזה עיר הקודש היא רק נקודת המוצא למסע משפחתי ובלשי חובק עולם, שמשגר לדרך שני אחים ואחות בעקבות סוד אבוד. בעקבות המסע הזה הדמויות של זרחין מוצאות את עצמן בפריז, מרסיי ואפילו אלג'יר של שנות ה-60. גיבורת הסיפור היא דורונה (רותם זיסמן כהן, שוודאי תהיה מועמדת לפרס אופיר על תפקידה), אותה אנו פוגשים בנקודת שבר חמורה. ההפלה הטבעית שעברה, האחרונה בשרשרת, מביאה אותה להתרחק מבעלה ריקי (צחי הלוי), ולהתנחל בבית אמה (לבנה פינקלשטיין). היא מוצאת קרבה אצל שני אחיה, נתנאל הבכור (רועי אסף) שחזר בתשובה בשביל בחירת ליבו, ושי הצעיר (אסף בן שמעון) שיצא מהארון. האחים חוזרים לקשר עם אב המשפחה (ששון גבאי), לאחר שהתנכרו לו בגלל שנטש אותם לטובת אשה צעירה (מגי אזרזר), כשמצבה הבריאותי של האם הוא אחד הגורמים העיקריים שהוביל ליצירת הקשר המחודש. כל הקלפים מתערבבים עם חשיפת קצהו של סוד משפחתי, שהאחים חלוקים בדעתם האם לאחוז בו, שכן משיכה ברמז עלולה לפרום אט אט את כל מארג חייהם, המעורערים ממילא.

מועמדת ודאית לפרס אופיר. רותם זיסמן כהן וצחי הלוי (צילום: יח"צ)

אנו פוגשים כל אחת מן הדמויות בשלב שבו אין בחייהן כמעט דבר שישאיר אותן באיזון. זה נכון בעיקר לגבי דורונה, שמבקשת רוגע ואיזון כשם שהיא חרדה למקומה בחיים, במישורים רבים (משפחה, זוגיות, קריירה). הדבר היחיד שמגן עליה, כמו אצל אחיה, היא המחשבה שהאחרים לא יכולים להסתדר בלעדיה. בכל פעם שמשולש האחים המאוחד פונה לכיוון סיפורי מסוים, קודקוד אחר מוביל אותו. האופן שבו זרחין משתמש באיפיון הקולנועי הזה מאפשר לסרט לנוע בכל מיני כיוונים בכל הנוגע לעלילה הבלשית שלו. למרות זאת, בשלב מסוים השינויים הופכים תכופים פחות, יחסי הכוחות מתקבעים והסרט עובר לשייט רגוע יותר. הדבר נעשה במגמה הפוכה מבחינת הגילויים והסודות שנחשפים, שם הכל דווקא מסעיר ככל שהסרט מתקדם. הרגשה זו נכונה לסרט כולו, שמעניין לראות מה הוא מבקש לעשות כשם שקל לנחש כיצד הוא יעשה זאת.

כפי שמשתמע משמו, "המילים הטובות" עוסק בראש ובראשונה בשפה וכתוצאה מכך גם בתקשורת בין אדם לאדם ובין האדם למקום. בהקשר הזה, קצת מאכזב לגלות שלא נעשה שום שימוש יצירתי אמיתי בירושלים כלוקיישן ממנו נובע הכל, כפי שזרחין היטיב לעשות בסרטיו הקודמים. בעניין הלשון, שלוש שפות מדוברות בסרט:  עברית, צרפתית בניבים שונים, ושפת הב', (זו מהשיר "אבניבי" של אהוד מנור, בביצוע של יזהר כהן). כמובן שהעברית משמשת כשפת התקשורת העיקרית במשפחה, אבל מעניין לראות שכשהאם כועסת על ילדיה היא עוברת לצרפתית, בעוד ששפת הב׳ משמשת אותה לצרכי התנחמדות. "אבניבי" מהווה גם מפתח לשביל המוצפן בו פוסעים גיבורנו לאורך הסרט, ולא לחינם הוא משולב בו במספר דרכים. השיר עוסק בשפת סתרים כביטוי לרגשות כמוסים, ברצון לעשות רושם, במקומן של הנשים בחברה גברית, אבל בעיקר מהלל את האהבה כגורם המתעלה על קשיי החיים. ואכן, בכל פעם שגיבורינו יתקלו במכשול איתן מספיק, אהבה מכל מיני סוגים תנסה לשמש כמוט הקפיצה שיאפשר לדלג מעליו.

העיסוק בשפה היא בחירה מובנית ונבונה לסרט המונע בידי סודות, שמצביע גם על הפער בין הנאמר לבין מה שלא נאמר. כך הוא מציף לתודעה את הרובד הנוסף של הסרט ומכוון את תשומת הלב לפרטים. לא לחינם האם ששמרה סוד בבטן סובלת מגידול סרטני דווקא בבטנה, כשם שאין זה מקרי ששמות שלושת האחים הם מילים נרדפות למילה "מתנה". בהקשר הזה, היחס של הסרט לסוגיית חיפוש הזהות המתמיד לא רק של גיבוריו כאינדיבידואליים, אלא כמייצגים של הישראליות הוא מרתק במיוחד. נתנאל חרד כל העת מערבים, אבל כפי שנאמר לו בשלב מסוים, העובדה כי משפחתו מאלג'יר בהכרח הופכת אותו לבן התרבות הערבית במקור - וזה לא סותר את יהדותו. כך, כבדרך אגב, שוזר זרחין אמירות על עדתיות, שורשים והגדרת האני מול האחר.

אני המנהיג, לא, אני! שלושת האחים ב"המילים הטובות" (צילום: יח"צ)

העיסוק ברובד הנסתר על ידי הסרט עצמו, מעלה עמו גם כמה דברים שמוטב לו היו נשארים חבויים. קל מדי לשים לב שגם המימד הזה לוקה בחסר, שכן החוקיות שקובעות הדקות הראשונות, בין אם בשפה או בדינמיקת המנהיגות בין האחים, משתנה בלי היכר עד להיעלמותה כליל. הבקשה הזו לתשומת הלב מפנה גם אל אילוצים עלילתיים, כמו העובדה שהצרפתית של האחים נחשבת לא מספיק טובה לצרפת (בעיניהם), מה שמוביל אותם להיעזר בריקי כמדריך. לצופה קל לשמוע שאין הרבה הבדל בין הצרפתית שלו לשלהם ולכן נדמה שזהו רק תירוץ נוסף לנחיצותו בעלילה. הרגשה זו נכונה גם לגבי מניעים והחלטות נוספות של יתר הדמויות, למשל הרצון להמשיך בכלל במסע. נתנאל דואג להזכיר בכל הזדמנות שהוא בכלל לא רוצה להמשיך ולחקור, אבל עושה זאת מסיבות שלא נחשפות במלואן – ספק סקרנות שהוא לא מוכן להודות בה, ספק נאמנות לאחיו.

הסיום של הסרט מסכם את הטענה הזאת, שמסיימת את המסע באופן קלאסי - מציאת הדבר אותו חיפשו הדמויות ממש מתחת לאפן, אבל גם מותיר אותו אוורירי למדי. מלודרמה שכזו הייתה יכולה להיגמר בזיקוקים, אותם יודע זרחין לספק, אך הפעם היא מסתיימת רק בהרהורי הלב. הבעייתיות נובעת מכך שאין כאן המון חומר למחשבה ללכת איתו הביתה, שכן הסרט כבר אמר בקול צלול את כל מה שהיה לו להגיד ואנו היינו רק צופים מהצד.המילים הטובות– בימוי: שמי זרחין, החל מה-28 במאי בבתי הקולנוע

כתבות שאולי פספסתם

*#