אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הנוקמים: עידן אולטרון": חגיגה של אקשן משובח

סרט ההמשך של נבחרת גיבורי העל אמנם לא חף מבעיות כמו עומס סצנות האקשן וההתעקשות על גיוון ללא צידוק, אך הוא עדיין כיפי, שנון, מלא אקשן מצוין ובהחלט מספק את הסחורה

תגובות

כבר מהדקות הראשונות של הסרט החדש מבית אולפני מארוול, עומדת בפנינו אמת אחת פשוטה: הנוקמים יודעים לעשות את העבודה. אני לא מדבר רק על קפטן אמריקה וחבריו, אני מדבר בעיקר על המפיק קווין פייגי והבמאי ג'וס ווידון. הראשון הוא זה שהרים את המותג הקולנועי החזק והאהוב ביותר שקיים כיום, והשני הוכיח מעבר לכל ספק שמעבר להיותו דמות נערצת על גדודי גיקים ברחבי העולם, הוא גם במאי אקשן מוכשר ממש כשם שהוא כותב שנון.

» הצצה לקטעים מתוך "הנוקמים" החדש» הנוקמים: עידן אולטרון - לכל הפרטיםבעולם הקולנועי של מארוול, זה שהחל עם "איירון מן 3" ויסתיים בקיץ הקרוב עם "אנט-מן", "הנוקמים: עידן אולטרון" מיועד להיות השיא של שלב ב', כשאחריו יתחיל שלב ג' עם הסרט הבא של "קפטן אמריקה". האירוע הנוכחי שצפוי לשבור קופות בכל העולם, מקבץ בפעם השנייה את כל חבורת הנוקמים שמלווים אותנו ביחד ולחוד מאז 2008. הפעם הם עומדים בפני משימה ענקית שמטרתה להזכיר לנו את החיים עצמם ולהציל אותנו מהאיום של אולטרון, בינה מלאכותית אכזרית, שהיא למעשה יצירתו של טוני סטארק הלא הוא איירון מן עצמו.

גיבורי על שולטים. "הנוקמים: עידן אולטרון":

זהירות: עומס יתר

סרט "הנוקמים" הראשון, שיצא ב-2012, הפך במהרה לסרט השלישי הרווחי ביותר בכל הזמנים, וככזה כל יום שעבר מאז רק הגביר את הציפייה לאיחוד עתיר האדרנלין הבא, שיכלול את כל הגיבורים האהובים. עכשיו הגענו סוף סוף ליציאת הסרט השני והשמחה גדולה, אך לצד החגיגות כדאי לזכור שלעיתים צריך להיזהר במה שמבקשים. למותג המצליח יש באופן טבעי נקודות שיא ("איירון מן 3" ו"שומרי הגלקסיה"), ונקודות שפל ("איירון מן 2" ו"תור: העולם האפל"), אך עם זאת הוא מצליח לשמור על גבולות גזרה די מצומצמים. ההצלחות הגדולות של עולם הנוקמים לא מאיימות להפוך לצפיות חובה בבתי ספר לקולנוע, ואילו הסרטים המאכזבים רחוקים מלהיות מביכים או זולים. לכל אחד מהם נוצקים כשרון לא מבוטל והבנה מדהימה של הקהל, וסרט ההמשך ל"הנוקמים" בהחלט לא מאכזב את צופיו.

היתרון של סרטי הנוקמים הוא כמובן העובדה שיש בהם יותר גיבורי על מבסרטים אחרים. מלבד הדמויות המוכרות והאהובות של איירון מן, ת'ור, קפטן אמריקה, הענק הירוק, האלמנה השחורה והוקאיי, הסרט חושף גם כמה גיבורים חדשים שלא נראו עדיין. כל הדמויות האחרות של שלב ב' (השחקנים שהיו פנויים לצילומים, כמובן. שחקנית חשובה אחת הייתה עסוקה כנראה בלביים סרט על פי ספרו על עמוס עוז, ולכן נעדרה מהסרט הזה) יוצרות גודש צבעוני ומסחרר, שזה כמובן דבר שכיף לראות על המסך,  במיוחד בהתחשב בעובדה שהכימיה בין השחקנים עובדת נפלא, ויש הרבה מה לעשות איתם. עם זאת, לעומס יש תמיד את החסרונות שלו, ורובם מאוד נוכחים בסרט החדש.

יש לנו גיבורה שחורה ואפרו אמריקאי. "הנוקמים: עידן אולטרון" (צילום: יח"צ)"הנוקמים: עידן אולטרון" דחוס באקשן עד להתפקע, בלא מעט מוטיבציות רגשיות ודרמטיות, ובנוסף נדמה שעשו פה מאמץ עילאי להוסיף גיוון - כנראה בעקבות הביקורות (המוצדקות) אותן קיבלו הסרטים הקודמים. לסרט החדש מתווספות עוד שלוש דמויות נשיות משמעותיות, שני גיבורים אפרו-אמריקנים שבאים לעזור לפרקים, דמות חדשה ממוצא אסייתי, ושתי דמויות חיוביות עם מבטא רוסי כבד. עם כל כך הרבה ייצוג קשה לבוא בטענות, למרות שגם זה יוצר בעיה משמעותית, כאשר גם היא קשורה לעומס. חלק נרחב מהדמויות קיבלו זמן מסך בכוח, ובכך הן מכבידות על הסרט ומעניקות לו כמה רגעים חלשים במיוחד של דרמה מקרטעת. ג'רמי רנר, בתפקיד הוקאיי, נחשב עד כה לנוקם הזניח ביותר, בעוד שבסרט הנוכחי הוא סוחב על כתפיו עלילה דרמתית רבת משמעות ונורא לא מעניינת שמעניקה לסרט את הרגעים החלשים ביותר. מזל שהוא שחקן מספיק טוב כך שהוא גורם לזה לעבוד איכשהו.

עוד חולשה מוכרת היא התסריט, מאחר ואם נניח את השנינות הנהדרת של הגיבורים בצד, העלילה שגרתית ומוכרת, ומטרתה העיקרית היא להעביר לסצנת האקשן העצומה הבאה. הבעיה היא שבחגיגת ההרס השלישית במהלך הסרט כבר אפשר להרגיש סימני עייפות, כשגם החלקים בין סצנת אקשן אחת לאחרת לא מספיק חזקים ומתקבל סרט שהוא ארוך הרבה יותר ממה שהוא אמור להיות. הסרט הזה מביא כיף עצום למסך, לפחות 50 גוונים שונים של כיף, אך הוא גם זה שמתחיל להראות סימני מיאוס מהמותג. שעתיים ועשרים שמורכבות ממחזורים זהים של כ-25 עד 30 דקות שמתחילות בבעיה מהותית לגיבורינו, שלאחר מכן מובילה לחיכוך בין הנוקמים, ולבסוף נפתרת בסיקוונס פעולה מרהיב וחוזר חלילה. על פניו זה לא דבר רע ולמעשה ככה סרט אקשן אמור להיראות, אבל במחזור הרביעי שלאחריו נותרות עוד דקות ארוכות, יש תחושה שכבר ראינו את זה ואפשר לקפוץ לחלק בו מתחבקים והולכים הביתה.פרנקנשטיין שלי למרות העומס מצד האקשן, הסרט דווקא כן מנסה להעלות נושאים חשובים לדיון, ביניהם האחריות של האדם על יצירתו, תסביך האלוהות שגורם לנו ליצור דמויות בצלמינו והמחיר שנאלץ לשלם בשל כך. התהיות הללו מופיעות אצל מספר דמויות במהלך הסרט, על אף שבאופן מפתיע כל התימה הזו נגועה בטכנופוביה די רצינית, השאובה יתר על המידה מסיפור פרנקנשטיין. מצד שני, בהשוואה לשני הסרטים הבולטים האחרים שלקחו את סיפורה של מרי שלי ועשו לו אדפטציה מודרנית ("מכסח הדשא" ו"התעלות"), הנוקמים עושה עבודה טובה יותר בתחום הזה.כמו בסרט הקודם, גם במקרה הזה שוב יש אנטגוניסט עם שאיפה כללית להחריב את העולם ללא כל סיבה הגיונית, גיבורי על שרבים זה עם זה למרות שהם כבר היו צריכים ללמוד שלא, ממבו-ג'מבו סמי-מדעי שלא אומר כלום וכמובן רתימת מונחים בג'יבריש טכנולוגי כדי להציל את העולם ברגע האחרון. היינו שם, ועוד נהיה שם שוב בעתיד, כך שיכולנו לשאוף ליותר. האם זה באמת משנה? כנראה שלא. הסרט מרהיב וקבוצת השחקנים הנפלאה של הסרט הופכת כמעט כל רגע לשווה צפייה. החל מדמויות הרע החדש – אולטרון, אותו מדובב בצורה נהדרת השחקן ג'יימס ספיידר ("הרשימה השחורה"), ועד לדמויות המשנה ולהופעות האורח. למרות הקאסט הנהדר, נדמה שיש הגזמה קלה בשחקנים המפורסמים שמגיחים לרגע ואז נעלמים, כמו למשל ז'ולי דלפי ("לפני הזריחה") שאם תמצמצו כנראה תפסידו אותה. סקרלט ג'והנסון גם בולטת במיוחד, ורוברט דאוני ג'וניור נותן בדיוק מה שמצופה ממנו. בתחום ההפתעות, אפשר לציין לרעה את כריס אוונס, שנראה עייף מתמיד הפעם, כאשר לעומתו כריס המסוורת' לראשונה (בזאת אפשר גם להכליל את סרטי ת'ור בכיכובו) גונב את הסצנות בכיכובו ומוסיף להן הרבה הומור וברק.

גונב את ההצגה. כריס המסוורת' (צילום: יח"צ)צפייה ב"הנוקמים: עידן אולטרון" מרגישה קצת כמו לקפוץ לים הכי צונן ביום הכי חם בשנה, רק בשביל לגלות שעל מנת להגיע ליבשה צריך לשחות במשך שעות. ההנאה ההתחלתית מהר מאוד מתחלפת בתחושת עייפות, והכיף חסר הגבולות שמגביר את זרימת הדם מחליף עצמו באיזשהו שלב ברצון שמישהו כבר יעשה טובה ויבוא עם איזה חסקה לקחת אותך לחוף. ואם אפשר, בבקשה שזה יהיה כריס המסוורת', עדיף.

כתבות שאולי פספסתם

*#