אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מהיר ועצבני 7": חבר אתה חסר

החלק השביעי נותן תחושה חמוצה מתוקה מאחר והוא מאוד מודע לעצמו, אך גם חסר הכיף של ההתחלה. הבמאי החדש לא הצליח להציל את המותג, ובכל זאת נרשם רגע מרגש כשפול ווקר הפציע על המסך בפעם האחרונה

תגובות

לישראלים יש מילואים, כדי לעשות גיבוש עם החבר'ה, בעוד שלוין דיזל ולחברים שלו יש את סדרת סרטי "מהיר ועצבני". בשני המקרים מדובר בהזדמנות להתעדכן מה חדש אצל חברים ותיקים, לקחת קצת חופש מהחיים בתירוץ של מטרה נעלה ובעיקר לעשות דברים שגברים אוהבים, כמו למשל לרייר על בחורות ועל מכוניות גדולות שהובלת נוסעים אינה המטרה העיקרית שלהן. שנתיים עברו מאז "מהיר ועצבני ", הסרט הנצפה ביותר בישראל לשנת 2013, והנה אנחנו נמצאים על קו הזינוק לשבירת קופות פעם נוספת. אנו מתנצלים מראש על משחקי מילים הקשורים לעולם הרכב שוודאי יופיעו לא מעט בהמשך.

» בפרק הקודם של "מהיר ועצבני"» צוואתו של פול ווקר» מהיר ועצבני 7 - לכל הפרטים

הסרט החדש נפתח עם דמות חדשה שהופיעה לרגע, אחרי הקרדיטים בסרט הקודם. מדובר דקרט שו (ג׳ייסון סטתהם) שמבטיח לאחיו (לוק אוונס) שנמצא מחוסר הכרה על מיטת בית החולים, שיטפל באנשים שהביאו אותו למצב הזה. האנשים האלה הם חבורת נהגי מרוצי רחוב, שמאז הסרט הראשון הפכו לעסוקים לפחות כמו אית'ן האנט במשימות הבלתי אפשריות שלו. תחת הנהגתו של דום טורטו (וין דיזל) מתאחדת הכנופיה בניסיון להשכים ולהרוג את המנסה להורגם. חברי הכנופיה כוללים את הדמויות מהסרטים הקודמים (מישל רודריגז, לודקריס, טיירס גיבסון, דוויין ג׳ונסון וכמובן פול ווקר ז"ל, שהספיק לצלם לא מעט מהסרט), מינוס דמויות שקיפחו את חייהן (ליבי עם גל גדות). כדי להגיע אל האח הגדול והעצבני של שו, מציע להם זר מסתורי (קורט ראסל) טכנולוגיית מעקב ואיתור חדשנית, אבל בתנאי שישחררו במבצע נועז את ההאקרית שיודעת לשלוט בה (נטלי עמנואל).

אפשר לומר המון דברים על סדרת "מהיר ועצבני", כמו למשל על כך שהעלילות מתרחשות בעולם שחוקי ניוטון לא חלים עליו, על הדיאלוגים שלא היו נכנסים אפילו לגרועה שבטלנובלות, ובעיקר על כך שכל הסדרה הזו היא מעין פורנו מכוניות לקוראים של מגזיני רכב. הכל כמובן נכון, אבל יש גם סיבה טובה לכך. הזלזול בחוקי הפיזיקה הולך יחד עם סצנות אקשן מופרכות ומושקעות בגודלן וביצירתיותן, ומטרתם של קטעי הדיבור המעט רגשניים היא ליצור הזדהות מידית בכל מחיר. אין ספק כי יוצרי הסרט פשוט מכירים את הקהל שלהם כל כך טוב, עד שאין סיבה לנסות ולהסתיר דבר או להעמיד פנים שמדובר במשהו שהוא לא. כמה רגעים של מודעות עצמית, שלעיתים אף מתכתבת עם עצמה (כמו ברגע בו ג׳ונסון קורץ לקהל מעריציו מימיו כמתאבק בסצנת קרב אדירה), מוכיחים זאת היטב.

למרות זאת ועל אף הידע והמודעות, התחושה היא דווקא של איבוד כיוון או שליטה על המותג. הטרילוגיה המקורית של "מהיר ועצבני" הייתה סרטי מרוצים מהנה וצנועה יחסית, וזו שבאה אחריה כבר הפכה את הדמויות הראשיות לגיבורי על לכל דבר. הסרט השביעי היה יכול לפתוח פרק חדש בסדרה, אבל הוא מעין תותב, או אולי סיכום מנופח כמו שריר מלא סטרואידים, לכל מה שהיה לפניו. הגיבורים כאן שורדים דברים שג'יימס בונד, ג'ון מקליין ובריאן מילס לא היו חולמים לנסות אפילו. למעשה, הסרט הנוכחי כל כך גדוש בפירוטכניקה וניסיונות להעיף את המוח של הצופים, עד שאין שום טעם לעשות עוד סרט. מה כבר יהיה בו שלא ראינו עדיין?

אפילו ג'יימס בונד מתפעל. "מהיר ועצבני 7" (צילום: יח"צ)

השינוי והרענון היו אמורים להגיע בזכות ההתחדשות בעמדת הנהג. ג'יימס וואן, הבמאי של "המסור" המקורי וסרטי אימה מצליחים נוספים ("הרוע שבפנים", "לזמן את הרוע"), החליף את ג'סטין לין כבמאי והוא זה שהיה אמור להזריק אנרגיה חדשה למותג. בעוד שברגעים מסוימים אפשר בהחלט להרגיש יד מכוונת, או יותר נכון עין חדה של במאי, אך התחושה הרווחת בשאר הזמן היא שאת הסרטים האלה מביים כרגע אלגוריתם ולא בן אנוש. מצד אחד ברור שהפרנצ'ייז חזק וגדול יותר מכל במאי, אבל מצד שני קשה שלא להתבאס מחוסר הביטוי האישי של וואן הכישרוני.

התוסף לדלק בגזרת הליהוק הוא ג'ייסון סטתהם, ולא לחינם הסרט נפתח איתו. הפוזה של האיש הרע בעל המניעים הזהים לאלה של הגיבורים ("משפחה לפני הכל") יושבת עליו בול, והוא מצטיין בקרבות אגרופים כשם שהוא משדר קשיחות ונחישות מאחורי ההגה. נטלי עמנואל עסוקה בעיקר בלהיות יפה ובמבטא הבריטי שלה, מאחר ואנחנו עדיין בסרט שהאישה המרכזית בו (רודריגז) מחפיצה ומוחפצת. הסרט הזה כל כך מזלזל בנשים עד שגם הבחורות בדובאי מסתובבות בו בביקיני - ולעיתים אף מצופות בזהב. כשהיחס זהה כלפי השחקניות הראשיות וגם לגבי הסטטיסטיות שמנענעות ברקע, כנראה שיש פה איזו אמירה או אג׳נדה.

מי שגונב את ההצגה הוא כמובן דוויין ג'ונסון, היורש של שוורצנגר, בגאונות קומית עם יותר מדי שרירים. חבל שיש כל כך מעט ממנו. כל השאר קצת מרוטים, ואפשר להבין את השחיקה שלהם. ציון לגנאי יש לתת לרגעים של דיזל ורודריגז כשהם לבד על המסך, מאחר והם כבר ברמת הבלתי נסבלים. היה נחמד אם דיזל היה מוגבל למשפט אחד, כי ב"שומרי הגלקסיה" זה עבד מעולה. מצד שני, זה לא שהוא אומר הרבה יותר מ"אנחנו משפחה" או "אל תתעסק עם המשפחה שלי". צביטה קטנה בלב כן נרשמת בפעם הראשונה והאחרונה שמופיע על המסך פול ווקר, שהלך לעולמו בזמן צילומי הסרט. גם אם ברור שבחלק מהזמן מדובר בכפילים, בין אם בני משפחה או יצירי מחשב, הסרט ידע לחלוק כבוד אחרון לאח.

מלא שרירים והומור. דווין ג'ונסון (צילום: יח"צ)

"מהיר ועצבני 7" הוא סרט שנולד למשפחה שהחלה את דרכה בעסקי השעשועים כבידור קליל ומהנה, והפך לעבודה. כשם שהמהירים והעצבניים באים לתת עבודה, גם הקהל צריך לחווט את חוטי עלילה בכל כמה דקות, להתעלם מחרחורי הגסיסה של המנוע הסיפורי, ולסיים עם ידיים מלוכלכות מגריז שנועד לשמן את צירי האפקטים הרופפים. אין שום דבר קליל בסרט של שעתיים ורבע עם מספר דו-ספרתי של דמויות מפתח, פשוט כי אין דבר כזה. מה לעזאזל קרה לבידור קליל של שעה וחצי? ומתי קברניטי הוליווד החליטו שאיבדנו את היכולת לצרוך אותו?

כתבות שאולי פספסתם

*#