אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"סלמה": מרוב חשיבות לא רואים את הסרט

הסרט החדש על מרטין לותר קינג מלמד שלושה שיעורים חשובים: איך להוביל מהפכות, איך לסלף את ההיסטוריה, ושאם תורידו את הזבל יסלחו לכם על הכל

תגובות

האם אפשר בכלל להתייחס לסרט כמו ״סלמה״ פשוט כאל סרט, למרות כל מה שמסביב? האם מותר לא לאהוב סרט העוסק במאבק השחורים בארצות הברית של שנות ה-60, בהנהגת מרטין לותר קינג, מבלי להיחשד בגזענות? התשובה הרווחת לשתי השאלות האלה, שעשויות להישמע רטוריות, היא ״לא״ מפתיע לרעה. מסתבר שקשה להפריד בין איכותו, הסבירה למדי, של הסרט, ובין הנושא הכל כך חשוב שלו. מתברר שדעה בלתי אוהדת על הסרט הופכת באופן אוטומטי ובלתי הוגן את המחזיק בה למתנגד לרעיונות המובעים בו. או לפחות כך מסתמן, אם לשפוט על פי פרובוקציות שונות בארצות הברית סביב הסרט הזה. אז גם אם לכאורה אי אפשר להתייחס ל״סלמה״ כאל סרט שווה בין שווים, הייתי מעוניין לעשות זאת בכל מקרה. להרגשתי, מדובר בפעם נוספת בה הגיע למחוזותינו "סרט חשוב" בלי יותר מדי סרט ועם הרבה יותר מדי חשיבות עצמית.

» סלמה – כל הפרטים ומועדי הקרנה

סלמה מהכותרת היא עיר במדינת אלבמה, ארצות הברית, בשנת 1965 התקיימו בה הפגנות כדי להתיר לשחורים לממש את זכותם הדמוקרטית ולהצביע בבחירות. המפורסמת שבהפגנות הייתה מצעד מהעיר סלמה אל בירת המדינה, מונטגומרי, בהנהגת התנועה שבראשותה עמד ד״ר מרטין לותר קינג הבן (דיוויד אויילואו). בשלב הזה בחייו כאקטיביסט פוליטי, קינג כבר עייף מהמאבקים אבל יודע שעליו להמשיך לצעוד קדימה, להמשיך ולהנהיג את חבריו ותומכיו, וגם להמשיך להיות איש משפחה עבור אשתו קורטה (כרמן אג׳וגו) וילדיו. הוא גם יודע שסלמה היא המקום הנכון לנהל את הקמפיין שלו למען יישום זכות ההצבעה לשחורים, ומי שהולך לעשות לו וליתר המפגינים חיים קשים הם השליטים הלבנים: מושל המחוז (טים רות׳), השריף המקומי (סטן יוסטון), ולבסוף גם נשיא ארצות הברית המכהן, לינדון ג׳ונסון (טום ווילקינסון).

המאבק מוצלח, הסרט פחות. "סלמה" - טריילר:

האחרון קובע

זוהי כמובן לא הפעם הראשונה, ובטח לא האחרונה, שמרטין לותר קינג זוכה לייצוג קולנועי. צפייה משלימה מעניינת ל״סלמה״ יכול לספק סרט הטלוויזיה ״Boycott״ משנת 2001, העוסק בתקופה מקדימה - המאבק של קינג במהלך שנות ה-50, נגד האפליה של שחורים באוטובוסים. את התפקיד הראשי גילם אז ג׳פרי רייט הנפלא, ואת קורטה סקוט קינג שיחקה אותה כרמן אג׳וגו שמגלמת אותה גם ב״סלמה״, ואפילו 15 השנים שחלפו מתאימות לרצף. אבל לקולנוע יש נטייה לזכור רק את החדש ביותר, וכשם שסטיבן הוקינג יהיה מזוהה מעתה עם ״התיאוריה של הכל״, כך ודאי יהיה גורל דמותו של מרטין לותר קינג. מעתה הוא יוזכר בנשימה אחת עם ״סלמה״ של הבמאית אווה דוברניי (״Middle of Nowhere״) והתסריטאי פול ווב, שזהו לו תסריט ראשון. בין המפיקים ניתן למצוא את אופרה ווינפרי, שגם משחקת בסרט בתפקיד קטן, ואת בראד פיט, דרך חברת ההפקות שלו ״Plan B״, שהקנתה לכוכב את האוסקר בשנה שעברה על הפקת ״12 שנים של עבדות״.

בניגוד לשנה שעברה, הפעם לסרט שמציג גזענות לבנה נגד אפרו-אמריקאים הלך קצת פחות טוב באוסקר, עם שתי מועמדויות בלבד - לסרט הטוב ביותר ולשיר הטוב ביותר, כנראה הסיכוי האמיתי היחיד שלו לזכייה. האם הסיבה לכך היא שהמצפון האמריקאי הלבן מורק בשנה שעברה ויש לחשוד בכל חברי האקדמיה בגזענות? ייתכן, אבל חבל על הקונספירציה. כנראה שהעובדה כי האולפנים לא שלחו בזמן עותקים של הסרט לצפייה עבור חברי האקדמיה לפני ההצבעות, כפי שנהוג מזה שנים, שיחקה לרעתו של הסרט. האם זה הפריע למי שרצה בכך להתבכיין ולהתלונן? ודאי שלא, ובאופן קיצוני למדי, אולי כדי לאזן את האופן המופרז לא פחות בה מוצגת הדמות הראשית כקדוש משיחי.

ילדים, היום נלמד איך לנהל מאבק. "סלמה" (צילום: יח"צ)

בגובה העיניים

מרטין לותר קינג של ״סלמה״ הוא לא סתם נואם בחסד עם כריזמה של כוכב קולנוע מהסוג שכבר לא מייצרים - הוא הרבה יותר מזה. כי כשמרטין לותר קינג של ״סלמה״ מדבר, אור אלוהי תמיד זורח מאחוריו. זו לא לשון ציורית, כי אם בחירת צילום מובהקת ולא מבריקה במיוחד. שלא לדבר על צלבי ענק, מוארים אף הם, המופיעים מאחורי קינג, כומר בפטיסטי בהכשרתו, ברגעים מכריעים. הכוונה ברורה, ולמי שלא הבין, אז ישו גם מוזכר בדיאלוג בסצנה מאולצת במיוחד. ואם להיות המשיח זה לא מספיק, מל״ק גם מוריד את הזבל ומשתדל לעזור בבית, מה שמאפשר לאשתו למחול לו על הכל.

דוגמה טובה יותר לבניית הדמות הראשית והקונפליקט המתמשך שלה נוגע למוטיב חוזר בסרט - הפרשי גובה. לינדון ג'ונסון מתעכב בפתיחה על היותו נשיא גבוה, שמרגיש כי הוא מתגמד מול ההישגים וההכרה של קינג. בהמשך יסתכל קינג מלמטה על דמויות סמכותיות בעלות כוח גדול משלו, החל מהשריף והמושל של סלמה וכלה בדיוקנאות של גדולי האומה, התלויים על הקירות ברגעי מפתח. זו אולי טכניקה קצת סטודנטיאלית, אבל כזו שמעבירה נקודה - המאבק של קינג ותומכיו היה לא לאיזון כף המאזניים, אלא לשוויון בגובה העיניים. מאבק סיזיפי של טיפוס ממצב של תתי-אדם לשווים בחוק. גם הירידה על הברכיים, אירוע שחוזר על עצמו בסרט בהפגנה מול בית הממשל ועל הגשר המפורסם, מתקשר לצניעות של קינג כאדם שהתחיל מלמטה ופילס את דרכו לצמרת.

עוזר בבית, בנוסף להכל. דיוויד אויילואו וכרמן אג'וג'ו בסרט (צילום: יח"צ)

להשתמש בכוח

ברגעיו הפחות טובים, "סלמה" מרגיש כמו ערך ויקיפדיה מומחז ומדוקלם. ברגעיו הטובים יותר, הוא מבקש לטעת את התחושה של סרט דוקומנטרי נאמן למציאות. למרות הניסיון לגבות את הנעשה על המסך בחלקיקי פרוטוקולים או יומני מעקב של ה-FBI אחרי קינג ומקורביו, חשוב מאוד לזכור שלא בדיוק כך קרו הדברים. בשלב מסויים מחליט הסרט לשכתב מעט את ההיסטוריה, בכל הקשור למידת ההשפעה של קינג על הנשיא ג'ונסון. כשזה קורה, שום כיתובים המופיעים על המסך ושום ציטוטים לא יעזרו מול כמה סצנות מופרכות למדי בחשיבות שהן מעניקות לכוח ההשפעה הפוליטי של קינג, שאכן היה אדם רב-השפעה אבל גם לכוחו היה גבול.

למרות שההיסטוריה היא נראטיבית ואין אמת מוחלטת, קשה לקחת את הסרט כשיעור היסטוריה כשקינג אומר לנשיא מה לעשות ומשתרבב לתת-המודע שלו, בזמן שידוע כי ג׳ונסון היה תומך נלהב של התנועה שהוביל קינג ולמעשה היה בן בריתו. אבל הקולנוע צריך דרמה, לעיתים יותר מן המציאות, וכך נוצר סילוף אחד מיני רבים שמופיעים בסרט. לכן, עדיף לראותו לא כדיוקן היסטורי אלא כפרשנות על ההיסטוריה וכשיעור בתחום אחר - כיצד לנהל מאבק חברתי שיוביל לתוצאות הרצויות. זה אומר להקיז דם, להקריב קורבנות אדם, להרגיז פוליטיקאים באמת ולהשתמש בכוח המון המוסת נגדך דווקא לטובתך, כמו בקארטה. וכאן השיעור כבר באמת חשוב, לא רק לארצות הברית של ימינו אלא למדינות נוספות בהן שורר אי-שיוויון מכל מיני סוגים.» סלמה – מועדי הקרנה

כתבות שאולי פספסתם

*#