אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מפוצלים": שיהיה כמו משחקי הרעב, סבבה?

להיט הנעורים התורן מתהדר בשיילין וודלי הנהדרת ובתיאו ג'יימס המסוקס, וכאן די נגמרות מעלותיו. כמו כן, יש סיכוי שהוא שובר שיא בהרג דמויות ללא סיבה

תגובות

אם פעם כולם רצו להיות "דמדומים", עכשיו כולם רוצים להיות "משחקי הרעב". סרטי הערפדים לבני ובנות הנעורים מפנים את מקומם לטובת יצירות המציגות עולם דיסטופי בו האנושות מחולקות לקבוצות, ורק מרד אלים יביא להתמוטטות השיטה. הדבר מעניין במיוחד כיוון שמדובר בהסלמה – בעוד סרטי הערפדים הבטיחו ריגוש וכמהו לדם, יורשיהם כבר הגשימו את שתי הפנטזיות האלה וצריכים ללכת רחוק וקיצוני יותר. בלי לחכות שסדרת "משחקי הרעב" תסתיים, כולם מנסים לרשת את המלך בזמן כהונתו, טורפים ונטרפים כמו הדמויות בסרטים עצמם. זאת הזירה אליה נכנס "מפוצלים", גם הוא מבוסס על טרילוגיה ספרותית, והוא נראה חמוש ומוכן לקרב.

» מפוצלים - כל הפרטים ומועדי הקרנות

את שלושת ספרי הסדרה (שנקראים בעברית "מפוצלים", "מורדים" ו"נאמנים"), כתבה ורוניקה רות׳ בין 2011 ל-2013, כך הם מגיעים בזמן אפס מדפי הנייר אל בד האקרן. העלילה מתרחשת בעולם בו האנושות מפוצלת לחמישה פלגים - אוריינות (האינטלקואלים והמדענים), ידידות (הידיים העובדות), כנות (המחוקקים והדיינים), אומץ לב (הצבא והשיטור), והקרבה עצמית (המטפלים ודואגים לאחרים). לצידם יש את חסרי הפלג שלא שייכים לשום מקום, והעולם מוקף גדר מאיימת שאין לחצות כי סכנה מסתורית נמצאת בצד השני.

גיבורת הסיפור היא ביאטריס "טריס" פריור (שיילין וודלי), בת למשפחה בפלג ההקרבה העצמית. אנו פוגשים אותה סמוך ליום הבחירה, בו צעירים וצעירות מתבקשים לבחור האם להישאר עם משפחתם בפלג אליו נולדו, או להצטרף לקהילה חדשה. אלא שבמבחני ההתאמה התוצאות שלה לא היו חד משמעיות, מה שעלול להוות בעיה מבחינת המודל השלטוני, המכנה אנשים כאלה "מפוצלים" וצד אותם בשם הסדר החברתי.

סדר חדש ישן. "מפוצלים" - טריילר:

הפוצים, הסתומים והשמוקים

הרעיון הכללי של חברה המחולקת לפי תכונות אופי ולא גזעים ועדות דווקא נשמע מרתק, אבל הטיפול של הסרט הוא שטחי ונוטה להחצין את הרע שבאדם. אם להשאיר את ההתייפייפות בצד, הפלגים בסרט היו צריכים להיקרא הפוצים, הסתומים, השמוקים, הבריונים והפרייארים. נדמה שאיש לא מנצל את מהות הפלג שלו להצגת יתרונותיו - כנראה כי מבחינת דרמה וקונפליקטים זה פחות מעניין - והרי לכם מודל חברתי.

הסרט עצמו כל כך משעמם, שהוא זקוק לריגושים הזולים ביותר כדי לשמור את הקהל באיזושהי רמה של עניין. למשימה גויסו תעלולי קרקס שאולי היו מבדרים לפני כמה מאות, אבל מקובל לחשוב שהקולנוע ירש את מקומם. טיפוס לגובה? קפיצה אל רשת ביטחון? הטלת סכינים סביב מטרה אנושית? משחק הדגל? הכל נע בין המגוחך למטופש בעוגנים העלילתיים שבחרו התסריטאים ונסה טיילור ("הופ ספרינגס") ואוון דוהרטי ("שלגייה והצייד"). והתחושה הכללית היא של ריצה במטרה להספיק הכל ומהר.

בשלב בו סיימנו עם ההכנות והאקשן אמור להתחיל, הסרט נכנס לפאניקה אמיתית וכאילו יורה ללא הבחנה, מחסל דמויות שלא בטוח אם אכפת לנו מהן, לצד כאלה שלחסלן יהיה טרגי מדי ולכן קשה יהיה לקחת את המאורע ברצינות. כל זה נעשה כמובן בלי שום דבר בנוי או הדרגתי, אלא עם תחושה חזקה של שליפה מהשרוול. הבימוי חסר המקוריות של ניל ברגר ("אמן האשליות", "ללא גבולות"), רק מעצים את ההרגשה כאילו ההוראה היחידה שקיבל הייתה: "שיהיה כמו משחקי הרעב, סבבה?". סצנת האפילוג ממחישה זאת טוב במיוחד.

יורים ללא הבחנה. שיילין וודלי ותיאו ג'יימס (צילום: יח"צ)

ההצלה של בת השכן

מי שכן מגיעות לו מחיאות כפיים הם האחראים לגזרת הליהוק, שמאפשר לצלוח את הצפייה דווקא בזכות מקסימום הסחות דעת. על החן והכישרון של שיילין וודלי כבר נכתב מספיק מאז "היורשים", שם הפכה לבת של השכן שאתה מייחל שתעבור לגור מולך. הבחירה בה התגלתה כקריטית לסרט עם תסריט כל כך לא מאוזן, משום שוודלי משכללת כאן את היכולת שלה להיראות שונה בכל זווית ובכל תמונה, ובכך להפוך את הטרנספורציות שדמותה עוברת לאמינות למרות הכל. 

מולה הציב הסרט את תיאו ג'יימס, בחור כל כך חתיך שזה בכלל לא משנה מה הדמות שלו אומרת כי ממילא תשמעו רק "היי, אני חלומי". ג'יימס, שזכור מ"מלחמת האופל: התעוררות" ואולי גם מ"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי", יכול לסמן חזרה משמחת של הוליווד אל מודל גבריות קשוח ומסוקס, במקום הכוכבים עם הבייבי פייס ועיניי הכלבלב. "מפוצלים" מתהדר גם בכמה יציאות נחמדות בתחום הליהוק בקטגוריית שחקני ושחקניות המשנה: זואי קרביץ בתפקיד חברתה החדשה של הגיבורה מעניקה אינסטנט אפיון דמות ברגע שהיא מופיעה על המסך, וקייט ווינסלייט בתפקיד המרשעת הראשית מוכיחה את היותה שחקנית על בכל פעם בה מבט קטן שלה מספיק כדי להרים את כל הסצנה. אגב, ההקנטות שמשגר מיילס טלר - המגלם כאן מישהו שעבר מכנות לאומץ לב – לכיוונה של שיילין וודלי לגמרי ישעשעו את מי שכבר צפו ב"The Spectacular Now", להיט האינדי שפסח על מסכי ישראל. אולי זה כי אין בו מספיק מיליטריזם, מה שמוביל לנקודה האחרונה והקשה מכל.

"מפוצלים" הוא סרט אלים ואכזרי מעבר לכל צורך. אף אחד אמנם לא מדמם, כי אסור להראות דם בסרטים אמריקאים המיועדים לבני נוער בהוראת הצנזורה, אבל כמויות ההרג לא היו מביישות סרט בכיכובם של שוורצנגר או סטאלון. כנראה שזה נובע מהורדה כללית של סף הגירוי בחברה הצעירה, אבל בתור מי שממילא מרגיש זקן מדי לסרטים והספרים האלה - קורה כאן משהו מדאיג באמת.

מפוצלים - מועדי הקרנות

*#