אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"היא": סרט מבריק שיחבר אתכם לעצמכם

החדש של ספייק ג'ונז מציף אלפי מחשבות ורגשות, מעמת עם התמכרויות לאנשים ומכשירים, ומבקש שתשליכו עליו את כל עולמכם הפנימי. כמעט כמו טיפול פסיכולוגי, רק שכרטיס לקולנוע עולה הרבה פחות משעה על הספה

תגובות

ספיק ג'ונז תמיד עבד עם אחרים. בין אם היו אלה שיתופי הפעולה המוערכים עם צ'רלי קאופמן ("להיות ג'ון מלקוביץ'", "אדפטיישן"), או המוערכים בחוגים מצומצמים עם חבורת "ג'קאס". אפילו בעיבוד של ספר ילדים בין כמה עמודים, “ארץ יצורי הפרא" של מוריס סנדק המנוח, נעזר הבמאי בשירותיו של דייב אגרס כתסריטאי. עכשיו מגיע סרט הסולו הארוך הראשון של ג'ונז. קוראים לו "היא", מה שיתחיל כל דיון על הסרט בניסיון לפענח האם כולם מתכוונים לאותה אחת. וכפי שמרמזת הכותרת מדובר ביצירה שמורכבת כמעט כמו יצור אנושי, עניין שמתכתב ישירות עם התמה המרכזית בה.

» היא - כל הפרטים ומועדי הקרנות» מסע אל ראשו האניגמטי של ספייק ג'ונז

הסרט מתרחש בעולם דומה לשלנו, שיכול להיות העתיד הקרוב אבל מרגיש כמו סוג של יקום מקביל. עולם פסטורלי וקצת מלנכולי, בו כולם היפסטרים והטכנולוגיה מתקדמת עד כדי כך שגיבור הסרט, תיאודור טוומבלי (חואקין פיניקס), עובד בחברה המזייפת מכתבים בכתב יד, בקטע נוסטלגי. במהלך היום הוא מכתיב למחשב שלו התפייטויות רגישות בשמם של אחרים, ובערב מנהל עם המחשב האישי אינטרקציה המקיפה את כל תחומי החיים. זה קורה באמצעות פקודות קוליות, ללא צורך במקלדת. תיאודור ממעיט במגע אנושי מאז שהתגרש מקתרין (רוני מארה), למורת רוחה של חברתו הקרובה איימי (איימי אדמס). אבל הזיכרונות מהזוגיות שהייתה לא נותנים לו מנוח והוא מכלה את זמנו בסקס טלפוני ומשחקי וידאו חסרי תכלית. הכל משתנה כתיאודור רוכש מערכת הפעלה בשם "OS1", שמתיימרת להיות יישות בעלת אינטליגנציה מלאכותית מתקדמת מאי פעם. בהתחלה הוא רק מתיידד עם המערכת ומתרשם מהיעילות שלה, אבל בהמשך ממש מתאהב בה והשניים מנסים לנהל זוגיות.

כמו חלום. "היא" - טריילר:

נגיסות קטנות בלב

את קולה של מערכת ההפעלה תורמת סקרלט ג'והנסון, ליהוק מבריק לכל הדעות. ג'והנסון אמנם לא שחקנית מספיק אקספרסיבית בשביל הניואנסים הנכונים של מחשב-אדם, אבל היא לגמרי מסוג השחקניות שיכולות להשתמש בקול שלהן לבדו לפיתוי, ובתדמית הציבורית כרובד נוסף לסרט. בכל פעם שסמנתה, כך מכונה מערכת ההפעלה בסרט, מדברת על כך שאין לה גוף מוחשי, קשה שלא להיזכר במראה הפיזי של ג'והנסון. הדבר פועל לטובת הסרט בניסיון לברוא דמות מבלי להראות אותה על המסך. בנקודה זו ראוי להזכיר שג'והנסון הגיעה ברגע האחרון, כמחליפה לשחקנית סמנתה מורטון שלא רק שהעניקה לדמות את שמה, אלא ממש נכחה על הסט והקליטה את התפקיד במלואו. היא עדיין רשומה כאחת המפיקות של הסרט, אבל בהחלטה משותפת עם הבמאי הדמות כולה הוקלטה מחדש. אגב, גם ג'ונז לא מפספס הזדמנות להופיע בסרטו באמצעות קולו - חפשו אותו בתפקיד דמות עם פה מלוכלך וגישה עצבנית במשחק המחשב אותו משחק הגיבור.

שחקנית נוספת שדמותה כנראה קרויה על שמה היא אדמס, שאם ייצא לכם לצפות בה ב"חלום אמריקאי", המוקרן על המסכים במקביל ל"היא", תיווכחו שאין שחקנית מגוונת כמוה בנמצא. בכלל, המשחק בסרט הזה, כמובן בראשותו של חואקין פיניקס שפניו ממלאות את המסך במשך רובן של השעתיים המרכיבות את "היא", יוצא מגדר הרגיל. טוב לראות את פיניקס המוכשר חזרה בכושר שיא וברצף אחרי "המאסטר" בשנה שעברה, כאן בתפקיד שונה לחלוטין כגבר רגיש כמו מסך מגע, עדין כפרח וסוער כטורנדו. שם אחרון שראוי לשבח הוא הויט ואן הויטמה, ללא ספק המעניין שבצלמי תבל כיום, שכל סרט עליו הוא חתום זוכה למראה ייחודי ושונה מעבודתו הקודמת. אחרי שצילם לתומאס אלפרדסון שני סרטים שזכו להצלחה ("הכניסו את האדם הנכון" וה"החפרפרת". הויט גם צילם את "בין כוכבים" של כריסטופר נולאן, שייצא למסכים בנובמבר 2014), הגיע הויט לליגה של הגדולים באמת והוכיח את עצמו באתגר לא פשוט – איך לצלם סרט שרובו דיאלוג בין דמות ממשית ובת-קול?

למירב הקרדיט על ההישגים האמנותיים של הסרט זכאי כמובן ג'ונז, המתכנת הראשי של הסימפוניה הרגשית הזאת, שבזכות מיזוג נכון בין כל הכלים הקולנועיים העומדים לרשותו של יוצר, מצליח לשפוך על צופיו הרגשה של חמימות ונעימות כבר בדקות הראשונות. משהו במוזיקה של ארקייד פייר יחד עם הגוונים הפסטליים, קצב העריכה והפרצוף של חואקין פיניקס מזמין להיכנס מיד פנימה, אל העולם הקולנועי שברא הבמאי. ובפנים התחושה היא כמו טבילה באגם זהוב, בשעה הכי יפה ביום, לצלילי השיר האהוב עליכם. עד שבאים דגי פיראנה קטנים אך קטלניים - זיכרונות מאהבות קודמות - ונותנים ביסים בנשמה. אבל תחושת הביטחון המוחלטת ביוצר עדיין שם. יש משהו מערסל ב"היא", שבזכות הניקיון היסודי של כל חדרי הלב בתהליך הצפייה בו, מרגיש כמו שיחת נפש מזככת עם האדם הקרוב אליכם ביותר. הסרט לא חף מפגמים, אבל אלה רק מוסיפים לו חן והופכים אותו לאנושי, במקום למושלם כמו מחשב.

גבר רגיש כמו מסך מגע. חואקין פיניקס (צילום: מתוך הסרט)

יש משהו מקביל לחלימה באופן הצפייה בסרט, ואם גם לכם הוא ירגיש כמו חלום - לא תרצו לצבוט את עצמכם. כי במהלך הצפייה ייתכן ויעלו אלפי מחשבות ורגשות, מעורבות בזיכרונות ושבריהם, שבסיומה ירגישו קצת מטופשות מכדי לחלוק אותן. כמו למשל שהסרט ממוטט מחסומים בין התחושה לאינטלקט ובין לחוות ללהיות נוכח, עד כדי כך שקשה להפריד בין רגשות ומחשבות. ובכל זאת, הנה כמה משלי.הטכנולוגיה של היום הגיע לרמת התאמה (או התחנפות) למשתמשים בה, שלחלוטין מתערבבת עם רגשות אנושיים שלא אמורים להיווצר בין אדם למכשירו. חישבו על הטלפון הסלולרי שלכם, שהפך לחבר קרוב – מעיר אתכם בבוקר, זוכר הכל ויודע-כל, מרכז בידור ותעסוקה, מקשר עם החשובים לכם. חישבו עד כמה אתם חרדים כשעומדת להיגמר לו הסוללה באמצע היום ותבינו את התלות והקשר הכמו-רגשי. דרך העובדה שמערכת ההפעלה בסרט מוצהרת כמי שנועדה להתאים את עצמה לכל צרכיו של בעליה ולגדול ולהתפתח יחד איתו, מזכיר לנו ג'ונז עד כמה האהבה היא בעצם משהו נרקיסיסטי. אנחנו נמשכים לדומים לנו ולייצוגים שכבר הופנמו בנו, ומחפשים באחר את עצמנו. ההבטחה למערכת הפעלה שתבין אותך באמת היא הבטחה לקשר זוגי בטוח ומוגן בו לא יכול להיווצר מצב שבני הזוג יצמחו ויגדלו בנפרד, אלא רק ישתרגו זה בזה כשני עצי עד. זו לא סימביוזה אלא הקבלה כמעט מוחלטת, בו האחד מבטל את עצמו עבור האחר. וקשרים כאלה אף פעם לא ייגמרו טוב במציאות.

אבל הסרט הזה מרגיש כל כך חכם כי הוא לא עוסק רק בנושא אחד או מכיל רק דעה אחת. "היא" הוא סרט על אהבה, זוגיות, חברות, קשרים אנושיים, קשרים בין אדם למכונה, וגם נושאים שלא בהכרח עולים מקריאת התקציר. למשל יצירה – תיאודור בורא מכתבים מפוברקים עבור אחרים בעיקר מתוך מחוויותיו האישיות. למעשה הוא כותב מתוך עצמו ואל האנשים שחשובים או היו חשובים לו, את כל מה שרצה להגיד ולא באמת העז, או סתם פספס את התזמון (שימו לב איך הסרט מתחיל ונגמר, ולכפל המשמעות המצטבר בהמשך). מה שמוביל אותנו לנושא הבאמת מרכזי של הסרט: השלכה.

כמו מערכת ההפעלה החדשנית שבבסיס העלילה שלו, גם "היא" הונדס כך שתשליכו עליו כמה שיותר חלקים של עצמכם. אז יכול להיות שבסופו תרצו לרוץ ולחבק חזק את האהובים שלכם, וקיים גם סיכוי שתסלדו ממחשבים וטכנולוגיה כי למרות מה שהם מבטיחים - אי אפשר לבטוח בהם. ייתכן שתזדקקו לזמן לבד עם המחשבות, הפעם מתוך ידיעה שאין שום דבר רע בלהיות לבד, כי יש לכם את החברה של עצמכם. כך או אחרת, כל מה שתגידו על הסרט יהיה נכון בעיקר עליכם.

» היא - מועדי הקרנות

*#