אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"עומאר": דרושים פתרונות, ולא רק לסכסוך

הסרט שמכונה "בית לחם הפלסטיני" סובל מעודף בגידות, רמאויות וקונפליקטים בין תמות ובין דמויות. התוצאה עובדת פחות טוב מהמצופה מסרט שעשוי להגיע לאוסקר, וזה למרות ההתגברות על מכשולים שבהתחלה נראים בלתי אפשריים

תגובות

עוד כשהוצג בפסטיבל קאן, קראו לו "בית לחם הפלסטיני". עכשיו, כש"בית לחם" של יובל אדלר הפך לאחד הסרטים הבולטים של השנה אבל כשל מלהעפיל לחצי-הגמר של קטגוריית הסרט הזר באוסקר 2014, ההשוואה בינו ובין "עומאר" רק תלך ותחריף. זאת משום שנציג פלסטין דווקא כן עלה שלב, והפך לאחד מתשעה שיתמודדו על הזכות להיכלל בחמישיה הסופית, זו שמעניקה את החותמת "מועמד לאוסקר". עם זאת, מדובר בהקבלה שהיא במקרה הטוב לא מעניינת, ולכן עדיף לזנוח אותה ולהתייחס אל סרטו החדש של האני אבו אסעד ("גן עדן עכשיו") כאל סרט העומד בפני עצמו. ככזה, הוא אכזבה די כוללת.

» עומאר - כל הפרטים ומועדי הקרנות» סודות שבמאים לומדים לבד

עומאר (אדם בכרי), שעל שמו קרוי הסרט, הוא צעיר המתגורר בצד הלא נכון של גדר ההפרדה. הוא כבר למד כיצד לטפס עליה במיומנות ולעבור צד, כדי שיוכל לפגוש את חבריו טארק (עיאד חוראני) ואמג'ד (סאמר בישאראת) ולא פחות חשוב – את נאדיה, אחותו של טארק (לים לובאני). עומאר ונאדיה מתראים רומנטית מאחורי גבו של אחיה, ואף מחליפים ביניהם מכתבי אהבה, וכעת עומאר החליט שהגיע הזמן לבקש את ידה ולהוציא לאור את הרומן ביניהם. אלא שטארק בדיוק מתכנן להוציא לפועל פיגוע טרור שיהפוך את השלושה למבוקשים על ידי ישראל, וספציפית יהפוך את עומאר לקלף משחק בידיו של השב"כ.

אם להשוות בכל זאת, מעניין יהיה דווקא לבחון את "עומאר" בראי סרטו המפורסם הקודם של הבמאי, "גן עדן עכשיו". אבו עסאד השיק מאז קריירה בינלאומית, עם סרטים אמריקאיים דוגמת "The Courier" מלפני כשנתיים, אבל כולם זוכרים אותו בזכות יצירתו משנת 2005, שהייתה מועמדת לאוסקר, אותו הישג ש"עומאר" ינסה לשחזר. שני הסרטים מזכירים אחד השני לא מעט מבחינת קווי עלילה (התחלה של משולש רומנטי, פיגוע שמשתבש), ברמת הסצנות ממש, וכמובן בנושא ההתעסקות המרכזי - החיים הבלתי אפשריים תחת הכיבוש. אבל בעוד "גן עדן עכשיו" נהנה מהרעננות היחסית של החומרים והמלודרמטיות של העלילה (נניח, אני לא הבנתי את ההמולה סביבו בזמן אמת), עבור "עומאר" זה לא תמיד עובד.

עומד בפני עצמו. "עומאר" - טריילר:

ראשית, הסרט מתקשה לעמוד בסטנדרטים המצופים ממנו. עבודת המצלמה מתאמצת מדי שלא לצורך, המשחק של רוב המשתתפים לא ממש משכנע והסיטואציות הדרמטיות מרגישות תלושות אם מנסים לחבר אותן זו לזו. הדבר בולט במיוחד בסצנות של עומאר ונאדיה, שכתובות כמו סיפור אהבה גדול מהחיים אבל משוחקות שלא במכוון כהמחזה על חוסר תקשורת בינאישית, כך שהסאבטקסט הפוליטי שלא באמת עובר כשהטקסט עצמו נשמע קצת מאולץ. ברגעים ההם גם נחשפת ועולה שוב ושוב בעיה אקוטית יותר של הסרט – הניסיון שלו לעניין לא נובע מרצף ההתרחשויות, אלא מתאפס ומתחיל מחדש בכל כמה דקות. במהלך הצפייה אפשר לחשוב על דרכים רבות להפוך את הכל למעניין יותר, אבל הסרט בוחר בפתרונות שמרגישים מודבקים.

אהבה בסיר לחץ במקביל, העלילה הפוליטית של הסרט הולכת וכורכת את עצמה סביבו כחבל המתהדק על צווארו של הגיבור. כרעיון זה אולי נשמע יפה ואמור להוסיף לקונפליקט שמניע את הדמות הראשית, אלא שבפועל קשה לקבל או להבין חלק מהבחירות שלה, ולכן גם את הנחיצות של מספר השתלשלויות עלילתיות. בזמן שאירוע רודף אירוע והסרט הולך ונפרם דווקא ככל שהוא מנסה להתרקם מחדש, עולה המחשבה למה בעצם צריך את כל זה. עוד ועוד רמאויות, בגידות, בגידות בעצמך, בגידות באמינות התסריטאית של כל מה שקרה עד כה, פשוט מכבידות על סרט שמנסה להיות גם סיפור על אהבה גדולה וחוצת גבולות, גם משל על סיר הלחץ שהם החיים מעבר לגדר ההפרדה, וגם חתך של קונפליקט פנימי ההורס על חייו של מי שיכול להיות סוכן כפול בסכסוך הישראלי פלסטיני. מקרה קלאסי של תפסת מרובה לא תפסת.

בכלל, ברמת הרעיונות ובמישור המטאפורי, "עומאר" מצליח הרבה יותר מאשר בפרקטיקה. השוט הראשון של הסרט, בו הגיבור מדלג מצד אחד לצד השני של גדר ההפרדה, מסמל הן את הקלות שבה הוא מסוגל לעבור צד, תרתי משמע, וגם את ההתגברות על מכשול שנראה בהתחלה בלתי אפשרי, מוטיב שישוב ויחזור בעלילה. הצרה היא שבין כמה וכמה רגעים חזקים כאלה ודומים להם, שבהחלט לא חסרים בסרט, יש יותר מדי תפרים שמרחיקים במקום לחבר ולקרב. כך שבלי שום קשר לעמדתכם הפוליטית, צריך חתיכת כוח שכנוע עצמי כדי לצלוח את הצפייה בו בלי שהמחשבות ינדדו. ולא לכיוון של חיפוש פתרונות לסכסוך, אלא דווקא פתרונות לעלילה.

עומאר - מועדי הקרנות

*#