אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"רובוטריקים 4": גודל ההרס כגודל האגו

סרט הרובוטריקים החדש רועש וצורם, אפילו ביחס לקודמיו. אורון שמיר מציע משחקי שתיה ועוד פתרונות מקוריים לליווי הצפייה ב"רובוטריקים 4: עידן ההכחדה"

תגובות

בשנות האלפיים, המותג ששמו ״רובוטריקים״ שינה צורה לחלוטין. מסדרת צעצועים וסדרת טלוויזיה מונפשת בשנות ה-80 הרחוקות, קמה לה מסחטת כסף קולנועית משוכללת מהזן הנתעב ביותר. מיליארד דולר הכניסו שלושת הסרטים הקודמים בסדרת הרובוטריקים של הבמאי מייקל ביי במולדתם האמריקאית בלבד, וההכנסות העולמיות מרקיעות שחקים - מעל לסכום אסטרונומי של שניים וחצי מיליארד דולר. נתון מרתק אף יותר הוא שככל שהסרט מחורבן יותר, כך הוא הכניס יותר. ״רובוטריקים״ הראשון, משנת 2007, היה רע עד כאב אך בכל זאת ניתן גם לצפייה, ואמנם היה שובר קופות רציני, אך לא היסטרי. ״רובוטריקים: הנקמה״ שהגיע שנתיים לאחר מכן אפילו לא ראוי להיקרא סרט קולנוע, אבל זה לא מה שחשבו רבבות הצופים ששילמו עליו. ״רובוטריקים 3״ מלפני שלושה קיצים, שנקרא באנגלית ״אפלת הירח״, נחשב לגרוע מבין השלושה וגם לבלוקבאסטר הגדול מביניהם.

רובוטריקים 4: עידן ההכחדה – כל הפרטים 

על פי נתונים אלה, אין שום סיבה שפס הייצור של אשפה קולנועית עם שם המותג המצליח, המוטבע עליה כמו חותמת כשרות על ערימת שרצים שמתו בעינויים, יפסיק לעבוד אי פעם. למעשה, סרטי הרובוטריקים של מייקל ביי הם כמו פוליטיקאים – מבזבזים כספים כדי לייצר המון רעש שכולו לתועלתם האישית, בעוד הציבור המשלם ממשיך להאמין והולך אחריהם לא משנה כמה יתעללו בו ויעשקו אותו, וכמה מעט יתנו לו בתמורה. ״רובוטריקים 4״, או בשמו הרשמי "רובוטריקים: עידן ההכחדה", לוקח 165 דקות מהחיים שלכם, ונותן בתמורה מיגרנה בגודל האגו של הבמאי. לא הדיל הכי משתלם שיש כרגע בבתי הקולנוע.

כל כך רע שזה כמעט טוב. "רובוטריקים 4" - טריילר:

אני ואתה נהרוס את העולם

כדי להבדיל אותה מהטרילוגיה הקודמת, על אף שכולנו יודעים שמדובר במחזור מכעיס של כל אלמנט שניתן להעלות על הדעת, הוחלפו הפעם השחקנים הראשיים האנושיים שמשמשים הפוגה מענקי המתכת משני הצורה. שאיה לה-בף פינה את מקומו למארק וולברג, ואת תפקיד הבחורה היפה שהבמאי מצלם הרבה יותר מדי ובלי קשר לאם היא בסצנה או לא מגלמת הפעם ניקולה פלץ. השניים הם אב ובת החיים להם בעוני בארצות הברית של אמריקה, בה כל שקיעה נמשכת כמה ימים והרוח תמיד מנפנפת את דגל הפסים והכוכבים שתלוי בכל מרפסת.

האב הוא ממציאן שחולם לשנות את העולם, הפנטזיות של הבת הן לסיים את לימודיה בכבוד ואולי לגעת אי פעם בבחור, כשתשתחרר מעולו של אביה הנוקשה. אחת הגרוטאות שמוצאות את דרכן למחסן של המשפחה הוא לא אחר מאשר אופטימוס פריים (עדיין בקולו של המדבב מהסדרה המקורית, פיטר קאלן), מה שמערב בעלילה את הגורמים הבאים: מלא אנשים סודיים מממשלת ארה״ב, ביליונר ממציאן (סטנלי טוצ׳י) שחולם לבנות צבא רובוטריקים משלו, וצייד ראשים בין-גלקטי בשם לוקדאון (מארק ריאן).

אל דאגה, גם השקרניקים בעסק, או לפחות וריאציה שלהם, כדי שיהיו לצבא הרובוטים החייזריים במי להילחם כתירוץ להרס ערים שלמות והרג לא הכרחי של אוכלוסיה אזרחית. הפעם אופטימוס מחוזק במדבבים מהשורה הראשונה כמו ג׳ון גודמן, ג׳ון דימג׳יו וקן וואטנבה. סליחה, וואטנבה הוא לא מדבב, אלא שחקן ממוצא יפני עם אנגלית בלתי מובנת בתור רובוט סמוראי ענק שהופך למסוק. ללא ספק החלטת הליהוק הכי מטופשת בנוגע לדיבוב מאז ג׳קי צ׳אן ב״קונג פו פנדה״. אבל זוהי בהחלט לא התלונה היחידה ברשימה הבלתי נגמרת של פשעים נגד הקולנוע והקהל שמבצע ״רובוטריקים 4״. הנה כמה נוספות.

ונעבור לפרסומות

הסרט מתחיל עם אמירה כאילו אירונית ומודעת לעצמה, על כך שהיום סרטים הם בעיקר המשכונים חסרי נשמה וחיקויים של הצלחות קודמות. מה שמותר לסרטים דוגמת ״רחוב ג׳אמפ 22״ לגמרי לא מקובל במקרה של סרט חסר מודעות ונשמה כמו ״רובוטריקים 4״, שפשוט אין לו את הפריבילגיה לטעון שהוא משהו מלבד מכונה קרה ושמנונית. שום סצנה לא מתחברת לבאה אחריה, הדמויות מדברות לעצמן ומתקשרות עוד פחות טוב זו עם זו, ואין אפילו שוט אחד מעניין או סצנת אקשן אחת שאינה משעממת. בסרטים מסוג זה באמת שאין צורך להתלונן על דלות או חוסר תחכום עלילתי, אבל לא מצאתי בסרט אפילו מיליגרם של כיף. האפקטים בסדרת הסרטים הזו רק הולכים והופכים לבלתי נסבלים ככל שהזמן עובר, ואם חשבתם שעיצוב הרובוטריקים עד עכשיו הוא ערימות פיקסלים שלא ניתן להבחין בינן – חכו עד שתראו את הרעים החדשים. בנוסף, הסרט מייצר כל-כך הרבה רעשים לא נעימים בכל רגע נתון, עד שבשלב מסוים ההתלבטות אם לעקור את העיניים או האוזניים הופכת לדבר היחיד שיכול לשמור על ערנות.

איפה הכיף? רובוטריקים 4 (צילום: יח"צ)

מה עוד אפשר לעשות כדי לא להשתעמם במהלך הצפייה? הנה הצעה לשני משחקי שתיה. ראשית, תנו שלוק מהקולה כל פעם שדגל ארצות הברית מופיע בפריים. אמנם יכול להיות שהסרט מכוון לביקורת על ההתנהלות הכוחנית של אמריקה מול אזרחיה תחת התירוץ של ביטחון המולדת, אבל ממש כמו עם הבדיחה המטא-קולנועית, "רובוטריקים 4" פשוט לא הרוויח את הזכות להטיף לאחרים על שימוש מוגזם באלימות לא נחוצה – בעיקר כי הוא מספק שלוש שעות של הרס קקפוני שאפילו זאק סניידר יעקם מולו את האף. עוד משחק שתיה מומלץ הוא לגימה בכל הפסקת פרסומות. והנוסח הפסקת פרסומות מתאים כאן יותר מאשר תוכן שיווקי או השתלת מוצרים, משום ש״רובוטריקים 4״ פשוט עוצר שוב ושוב כדי שאיזה מותג יזכה לחשיפה שלא על חשבון שום דבר אחר, ורק אז הסרט ממשיך. שום עידון או חס וחלילה בושה מפני הצופים, שפשוט ממשיכים לבלוע את המוגש להם. אז עם הצלחה אולי אי אפשר להתווכח, אבל בהחלט אפשר לנסות.

רובוטריקים 4: עידן ההכחדה – מועדי הקרנה

*#