אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"רחוב ג'אמפ 22": עזבו הכל ולכו לקולנוע

לפני שנתיים וחצי, "רחוב ג'אמפ 21" הצליח בעיקר בזכות אלמנט ההפתעה. אור סיגולי הגיע לסיקוול סקפטי ומוכן לגלגל עיניים, ויצא עם בטן כואבת מרוב צחוק

תגובות

עד שנת 2012, "21 ג'אמפ סטריט" הייתה לא יותר מסדרת אקשן משנות ה-80, שזוהתה בעיקר עם מעילי ג'ינס, נוסטלגיה לחותלות והפיכתו של ג'וני דפ לאחד היצורים הלוהטים בתרבות הפופולרית. בתחילת העשור האחרון כל זה השתנה, כשעיבוד קולנועי לסדרה יצא לבתי הקולנוע. הסרט "רחוב ג'אמפ 21" זכור כאחת הקומדיות המוצלחות והמצחיקות שנצפו במחוזותינו, ובעיקר כהפתעה אותה איש לא ראה מגיעה. לפני צאתו, הציפיות מהגרסה הקולנועית לסדרה היו מתחת לרצפה. הסיבה לכך היא שעל פניו, העניין נראה כמו סחיטה לא מאוד נחוצה של מותג ידוע, ועוד ניסיון הוליוודי להימנע מהתמודדות עם חומר מקורי. השחקנים הראשיים היו ג'ונה היל, שעל אף מועמדות לאוסקר ("מאניבול") לא היה מזוהה עם סרטים אנינים במיוחד, וצ'אנינג טאטום – שעד אז זוהה כפרצוף יפה עם שרירי בטן והיסטוריה של חשפנות למחייתו. פיל לורד וכריס מילר, שאחזו במושכות הבימוי, נתפסו כבמאים להשכרה שאמנם יצרו סרט אנימציה מוצלח ("גשם של פלאפל"), אבל לא משהו שיאיים על קלינט איסטווד בדרך אל האוסקר הבא.

» רחוב ג'אמפ 22 - כל הפרטים ומועדי הקרנה

כל עיקומי האף והסקפטיות המובנת התפוגגו ביום בו יצא "רחוב ג'אמפ 21" לקולנוע. הסרט התגלה כרצף לא הגיוני של בדיחות קורעות, רגעים קולנועיים בלתי נשכחים, קורטוב של מודעות עצמית, פוטנציאל קאלט כמעט מיידי והפגנת כוח של שני כוכבים הוליוודיים - בהם אסור יותר לזלזל. הבמאים לורד ומילר הפכו למטילי ביצי זהב, ובשנת 2014 שבו והוכיחו שהם בדיוק האנשים שיכולים לקחת פרויקט שמצחין ממסחריות, ולהפוך אותו לחוויה קולנועית שאיש לא ציפה לה. כמה מאתנו חשבו שזה רעיון נורא לעשות סרט על פי משחק הלגו? ובכן, לורד ומילר, שביימו וכתבו גם את "סרט לגו", הוכיחו שלפעמים אנחנו לא יודעים כלום.

על אף שסרט המשך ל"רחוב ג'אמפ 21" היה הדבר הכי מובן מאליו, עיקומי האף והסקפטיות חזרו, ובגדול. הרי אחד הדברים שעבדו הכי טוב לקומדיית הקיץ של 2012 היה אלמנט ההפתעה והציפיות הנמוכות. האם להחזיר את שני השוטרים השלומיאלים מהסרט הראשון להרפתקה חדשה יעבוד טוב כמו בפעם הקודמת? האם היל וטאטום ישדרגו את הכימיה המפוארת שהייתה להם כשנפגשו לראשונה? בקצרה, התשובה היא כן. באריכות: תעזבו הכל ולכו לראות את הסרט הזה.

צמד השוטרים שאסור לפספס. "רחוב ג'אמפ 22" - טריילר:

ב"רחוב ג'אמפ 22" נשלח השוטר החנון והשמנמן שמדיט (היל), יחד עם הפרטנר החתיך ואיטי המחשבה שלו ג'נקו (טאטום), אל הקולג', במטרה לתפוס סוחר סמים. או כמו שאומר להם המפקד בתדריך היציאה: תעשו בדיוק אותו דבר כמו בפעם הקודמת, רק עם הרבה יותר תקציב. אז כן, "רחוב ג'אמפ 22" יודע שהוא סרט המשך, ועושה הכל גם כדי שאנחנו נזכור את זה בכל סצנה וסצנה. מסתבר שהביקורת הכבדה של צופי הקולנוע כנגד השיעבוד של הוליווד לסיקוולים היא לא דבר שנסתר מעיניהם של האולפנים.

» מאחורי הקלעים: ג'ונה היל וצ'אנינג טאטום מנסים להתבגר

לפני כמה חודשים, "החבובות מבוקשות!" התחיל בקטע מוזיקלי שנקרא "אנחנו עושים סרט המשך", וכעת גם קומדיית האקשן המשטרתית שלשמה התכנסנו לא מפסיקה להזכיר לנו שהיא כזאת – ולכן עלינו להנמיך ציפיות. כולם יודעים שהסרט פה למטרה אחת ויחידה: לעשות בוכטה של כסף. מודעות עצמית בפני עצמה אמנם אינה פותרת מעונש, ואחד הדברים המעט מעיקים בסרט החדש הוא הרפלקטיביות המוגזמת שלו, שכמעט ועוברת את גבול הטעם הטוב, אבל כשזה מגיע לממלכה האפלה של המשכונים וסחיטת מותגים - "רחוב ג'אמפ 22" הוא אולי הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לקבל.

הסרט מתחיל עם סצנת פתיחה שהיא כנראה הדבר הכי קרוב לקומדיית סלאפסטיק מושלמת מאז ימי "האקדח מת מצחוק" הראשון. בהמשך, טאטום מתעלה על כל דבר שעשה עד כה ומוכיח שהוא אחד השחקנים עם התזמון הקומי הטוב ביותר שפועלים היום. הסצנה בה הוא מתחיל להתפרע בתחנת המשטרה, לאחר שנחשף לפרט אינפורמציה משעשע למדי, היא אחת הכי מצחיקות שנצפו בקולנוע. ג'ונה היל, שמאז "רחוב ג'אמפ 21" הצליח לסדר לעצמו מועמדות נוספת לאוסקר על תפקידו ב"הזאב מוול סטריט", ממשיך לנוע באופן מעורר השתאות בין הקומדיה לדרמה. אם הצליח להגיע לפתחי האוסקר עם סרטו של סקורסזה, הוא אמור לחזור על ההישג בקלות גם עם התפקיד הנוכחי. מצד שני הפעם מדובר בקומדיית קיץ, והסיכוי של האקדמיה האמריקאית להכיר בכמויות ההשקעה והכישרון שהושקעו בסרט הזה גבוה כמו הסיכוי שאולפני מארבל ייקחו הפסקה של עשור משחזור סרטי קומיקס לעוסים לעייפה.

לקחתם משחת שיניים? "רחוב ג'אמפ 22" (צילום: יח"צ)

"רחוב ג'אמפ 22" אמנם הולך רחוק, אבל לפעמים גם נע במעגלים. במהלך 110 הדקות של הסרט יש יותר מדי בדיחות שחוזרות על עצמן, והדינמיקה בין הדמויות אינה הדבר הכי חדשני או מעמיק על המסך. העלילה צפויה למדי, וחלק מהפאנץ'-ליינים אפשר לחזות כמה שניות מראש. לא מדובר בסרט מושלם, עם הומור שפונה לקבוצת אוכלוסייה מתוחכמת למדי (לפחות בעיני עצמה), ולא למיינסטרים של צופי הקולנוע. ועדיין, האדרנלין בשמים, כל השחקנים נותנים את כל מה שיש להם, והבדיחות מגיעות בקצב של 500 קמ"ש כך שאם הייתה איזו נפילה – מיד יגיעו עשר בדיחות חדשות כדי להרים את המומנטום. אם כל זה לא מספיק, כאן תמצאו את סיקוונס כתוביות הסיום הטוב של השנה.

יחד עם "שכנים", שעדיין רץ על מסכינו, "רחוב ג'אמפ 22" הופך את קיץ 2014 למצחיק ביותר שהיה לנו מזה זמן רב. צוות "רחוב ג'אמפ" עשה את זה שוב, ולנו נותר רק לחכות בכיליון עיניים מהול בספקטיות ועיקומי אף לסרט ההמשך הבא.

רחוב ג'אמפ 22 - מועדי הקרנה

*#