אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העולם מצחיק: ההריון המסתורי של שמי זרחין

שמי זרחין היה יכול לנסות להעז יותר ולהתפזר פחות, אבל זה לא יפריע ל"העולם מצחיק" להנעים את זמנם של הצופים בו. זהר וגנר מפנטזת על גרסת המחזמר, ובינתיים מסתפקת בהבזקים של פליני וסופיה לורן

תגובות

כמו באביבה אהובתי, גם סרטו החדש של שמי זרחין עוסק בכותבים, במספרי סיפורים ובסדנאות כתיבה. אבל אם בסרט ההוא היחסים בין המורה לתלמידתו היו חלק מהותי בעלילה – המורה גונב את סיפוריה של התלמידה, מקנא בה, חושק בה - בהעולם מצחיק אין לסדנת הכתיבה ולמתרחש בה חלק מהותי והיא מייצרת סוג של מסגרת, קישוט. למעשה, אפשר היה להסתדר נהדר בלעדיה ולהתמקד באחד הסיפורים בלבד, על שלושה אחים, שני גברים ואשה, שמאז שנעלמה אמם ניתקו את הקשר ביניהם ואינם מעוניינים לחדשו. » העולם מצחיק - כל הפרטים ומועדי הקרנהסיפורה של האחות (אסי לוי), בחורה שמגלה יום אחד שהיא בהריון ושככל הנראה נאנסה בשנתה (משום שהיא לא זוכרת קיום יחסי מין בשנים האחרונות), הוא החזק בסרט והוא זה שמושך בעיני את רוב הרגש והעניין. אפשר היה לעשות סרט שלם רק על הסיפור הזה. במקום זאת אנו נחשפים גם לאח (דני שטג) שבנו מתעורר אחרי קומה של כמה שנים, סיפור מרגש אף הוא; ולסיפור החלש מבין השלושה, של האח הצעיר (אלי פיניש) שחברתו חולת סרטן והוא מנסה לגייס את הגשש החיוור שיופיעו עבורה. שלושתם יחד יוצרים את הגרעין הקשה של העלילה. שאר הסיפורים הקטנים שכותבים המשתתפים בסדנה, וששזורים לכל אורכו של הסרט, יוצרים בעיני פיזור וגונבים את הפוקוס הנדרש על שלושת האחים.העולם מצחיק - טריילר:מתברר שכאשר הולכים לראות סרט של שמי זרחין, אין הפתעות. רוב סרטיו היו הצלחות קופתיות מרשימות. הצופה יודע מראש שהוא הולך לראות סרט מרגש ומצחיק לפרקים, שכתוב ומבוים במיומנות, עם הופעות מצוינות של בכירי שחקני ישראל. בילוי מחמם לב, לא מעיק מדי, תמורה נאותה לכספו. זרחין תמיד מצליח למצוא בסרטיו את המכנה הישראלי המשותף הרחב ביותר ומצליח להישאר בקונצנזוס, ולהיות אהוב על כולם. זה כוחו, אבל זו גם חולשתו. למשל בתחילת הסרט, כשצפי, הכותבת המוכשרת של הסדנה, מדלגת ברחובות טבריה בדרך לעבודתה כמנקת בתים וקוראת קריאות "בוקר טוב" לבעלי החנויות ברחוב, יכולתי לדמיין כיצד הופך הסרט למחזמר טברייני, משהו בסגנון "שלאגר" של אסי דיין, ותהיתי אילו שמי זרחין היה בוחר ליצור בז'אנר כזה, אולי היה עושה עם הקולנוע שלו חסד. ובכלל, אילו היה לוקח את הקולנוע שלו למחוז בלתי נודע, ייתכן שהיה מצליח להמריא לגבהים מרשימים. אין בכוונתי להתרחק מטבריה היפה, לוקיישן נפלא ששירת נאמנה את שני סרטיו האחרונים, אלא להתרחק סגנונית מהמיינסטרים המוכר והנוח. הנשים היפות של טבריה כאמור, את הבחירה לצלם את שני סרטיו האחרונים בטבריה אני מאוד אוהבת. טבריה מעניקה לסרטיו מראה ישראלי טיפוסי, וצילומי החוץ מוצלחים במיוחד כשהכנרת מגלה את פניה היפים בינות לשיכונים הכעורים. וכשרוחות בין הערביים של טבריה מעשירות את הפסקול, הן מרשימות ומוסיפות יותר מפריטות פסנתר או גיטרה, מרגשות ככל שיהיו. אני אוהבת גם את גיבורותיו הנשים, הנשים היפות של טבריה, ששמן הולך לפניהן בזכות יופיין, טוב לבן ותמימותן, כאילו הכנרת משתקפת בנפשן. יש לקולנוע של זרחין ולגיבוריו חמימות שאיפיינה קולנוע איטלקי בשנות ה־60 וה־70. בטח אפשר לומר על אסי לוי, למשל, שהיא  לשמי זרחין ג'ולייטה מסינה (הזונה טובת הלב מ"לילות כביריה" של פליני), ורותם אבוהב יכולה להיות אפילו סופיה לורן. שתי הנשים הללו מצליחות באישיותן להעביר היטב את חזונו של הבמאי.אבל זרחין אינו מרבה לקחת סיכונים. למעט אחד, בבחירת הסיפור המטלטל של אסי לוי. אולי אם זרחין לא היה מתפזר מדי בסיפורי הפולקלור של כותבי הסדנה, הוא היה יכול לצלול בסיפור הזה - הן מבחינת תוכן והן מבחינת סגנון - למקומות אפלים יותר, אבל הוא בוחר להישאר בסוגי אסונות נוחים יותר, כמו תאונות דרכים ומחלת הסרטן ולהתפזר בין גיבורים רבים.העולם מצחיק - מועדי הקרנה

העולם מצחיק. בימוי: שמי זרחין. ישראל 2012, 123 דקות.

כתבות שאולי פספסתם

*#