אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יומיים בניו יורק: שחרור מיני בכבלי הקלישאות

ז'ולי דלפי שוב מפגישה צרפתים ואמריקאים, וזורמת עם כל הסטיגמות האפשריות. כך המזוודה של האבא מסריחה מגבינות, ומברשת השיניים זוכה לשימושים מקוריים במיוחד. לא תמצאו כאן עומק או שאר רוח, אבל הבידור הקל זורם כמו יין

תגובות

הבמאית, התסריטאית והשחקנית הצרפתייה ז'ולי דלפי מזכירה במשהו את וודי אלן. לא רק בהיותה גיבורת הסרטים שהיא מביימת, אלא גם בהומור ובהתנהגות. כן, עד כמה שזה נשמע מוזר, דלפי מדברת ומתנועעת כמו וודי אלן. זה חינני, לפרקים משעשע, אבל בטח לא מוצלח כמו המקור. ביומיים בניו יורק (סרט ההמשך ליומיים בפריז, סרטה הראשון כבמאית מ־2004) דלפי מגלמת את אותה מריון, אמנית, צלמת סטילס, שחיה בניו יורק. הפעם יש לה בן זוג אפרו־אמריקאי, מינגוס (הקומיקאי כריס רוק), וכמו בסרט הקודם, הכל טוב ויפה עד שמתרחש המפגש הבלתי נסבל בין התרבות האמריקאית והצרפתית. בסרט הקודם ביקרו היא ובן זוגה האמריקאי (אדם גולדברג) דאז בפריז, ואילו עתה מגיעים בני משפחתה הצרפתים לביקור בניו יורק. ואין חדש תחת השמש. האמריקאים השמרנים לא מסוגלים לעכל את המתירנית הצרפתית והאדמה רועדת.» יומיים בניו יורק - כל הפרטים ומועדי הקרנהאביה של דלפי (אלברט דלפי, שחקן תיאטרון וקולנוע ותיק) מגלם את אביה גם בסרט, ודמותו היא קריקטורה של צרפתי שתיין. כבר בשדה התעופה הוא נתפס כשמזוודתו מלאה גבינות מסריחות ונקניקים, ומיד בהגיעו לדירת בתו, שם מתעתדת להתגורר הפמליה הצרפתית במהלך הביקור, הוא מוטרד היכן ימצא פינה שקטה לאונן בה. כל בני משפחתה של מריון הם מתירנים מבחינה מינית. אחותה רוז מסתובבת עירומה בנוכחות בן זוגה של מריון, ובלילה היא והחבר הצרפתי שאיתה (שהיה פעם, למגינת לבו של מינגוס, בן זוגה של מריון) עושים סקס בסלון ומשתמשים במברשת השיניים החשמלית של מינגוס כדי לענג את רוז. מברשת שיניים בתפקיד ויברטור. יומיים בניו יורק - טריילר:קלישאות של גראס ואקסים לא לגמרי ברור לי הקשר בין המציאות ובין הסטיגמה על הצרפתים כמשוחררים מינית. למשל, בכל פעם שיוצא סרט חדש של הבמאית הצרפתייה קתרין ברייה, שעוסקת בדרך כלל במיניות האישה, התגובות הנסערות והנזעמות של בני עמה לסרטיה מעוררות את השאלה על מה מתבסס המיתוס. אבל דלפי זורמת עם כל הקלישאות האפשריות על הצרפתים – וזו בעצם בעייתו המרכזית של הסרט הרדוד והשטוח הזה. וכמו כל הצרפתים ה"קוּלים", גם מנו, בן זוגה של האחות, מתלהב מכושים ומכל דבר שקשור בהם אפילו באופן אסוציאטיבי עקיף, ולכן הוא מניח שהחבר האפרו־אמריקאי של מריון ישיג לו גראס, קרוב לוודאי מהזן הטוב ביותר. לרוע מזלו, מכל האפרו־אמריקאים החיים בניו יורק, מריון בחרה את  המשתכנז הכי חנון שיכול להיות, שכמובן מתנגד לשימוש בסמים קלים. הסתייגותו של האקס, השבוי בקסמי "הקטע השחור", מהשחור הכי מעצבן שנראה על המסך היא קרקע לבדיחות היותר מוצלחות בסרט. השחקן שמגלם את מנו, אלכסנדר נהון, הוא גם שותף לכתיבת התסריט (יחד עם דלפי ועם מי שמגלמת את אחותה, אלקסיה לנדאו), ולטובתו של הסרט אציין שהכתיבה המשותפת עם שאר השחקנים, כמו גם שילובו של אביה בקאסט, מעבירים הרגשה של עשייה אישית ומשפחתית.סוג של עשייה משפחתית. יומיים בניו יורק (צילום: יח"צ)אם בבידור לשמו חפצתם, תקבלו סרט קליל וקופצני, מצחיק לפרקים, אבל ללא שאר רוח אמנותי. לרגעים הוא מזכיר סיטקום המתרחש באולפן טלוויזיה, שצולם בשלוש מצלמות שנערכו "לייב", לפי קריאותיו של טכנאי היושב בחדר הקונטרול. זה די מאכזב עבור מי שזוכר את דלפי משני הסרטים המקסימים "לפני השקיעה" ו"לפני הזריחה", שבהם שיחקה והיתה שותפה בכתיבת התסריט. נראה ששני הסרטים שלה כבמאית, "יומיים בפריז" ו"יומיים בניו יורק", מתאמצים מדי לשחזר את אותו הטריק.יומיים בניו יורק - מועדי הקרנה

יומיים בניו יורק. בימוי: ז'ולי דלפי. צרפת 2011, 96 דקות.

*#