אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פיראנה 3DD: בין קוטבי הדם והציצים

אורון שמיר חשב שלא יכול להיות יותר מדי טוב אבל אז חזרו לחייו דגי פיראנה, עם דאבל D של חזיות גדושות בדם. מרוב עירום לא רואים את הסרט, ורק דיוויד הסלהוף מנסה להציל את המפרץ

תגובות

אי אז באמצע שנות התשעים, נכתב על האלבום הראשון של שבק ס' שיש בו יותר מדי גיטרות בשביל אלבום היפ-הופ. זכורה לי התחושה כי זהו אחד המשפטים הפרדוקסליים ביותר שקראתי אי פעם בביקורת. מה זה בכלל אומר "יותר מדי גיטרות"? איך אפשר שיהיה יותר מדי טוב, או בכלל להגיד משהו נוראי שכזה? זה פשוט לא הסתדר לי. עד שצפיתי בסרט "פיראנה 3DD”,  שאין ברירה אלא להתחיל את ההתייחסות אליו במשפט - יש בו יותר מדי ציצים בשביל סרט קולנוע. אבל מה זה בכלל אומר "יותר מדי ציצים"? איך אפשר שיהיה יותר מדי טוב, או בכלל להגיד משהו נוראי שכזה? לפני התשובה המתבקשת, יש לסייג ולהבהיר כי פיראנה 3DD סובל מבעיה אקוטית של איזון. כלומר, הכל בו הוא או יותר מדי או פחות מדי, לעולם לא במידה הרצויה.» פיראנה 3DD - כל הפרטים ומועדי הקרנה

הסרט מגיע למחוזותינו שנתיים אחרי שבמאי האימה אלכסנדר אז'ה העיר את המותג העתיק של סרטי ה"פיראנה" מרבצו, כמו להק דגים פרה-היסטוריים רצחניים שניעורו משנת עידנים וכעת רעבים לבשר אדם. הכל התחיל עם הסרט הראשון שעונה לשם "פיראנה", אותו ביים ג'ו דנטה (“הגרמלינס”) בשנת 1978. שלוש שנים לאחר מכן הגיע "פיראנה 2”, עליו חתום לא אחר מאשר ג'יימס קמרון, בבכורתו הקולנועית. ב-1995 נעשה רימייק לא מוצלח במיוחד עם מילה קוניס, ורק ב-2010 הצליח אז'ה להשיב את הכבוד לאימה התת-ימית. אחת האטרקציות המרכזיות של הסרט ההוא הייתה הקרנתו בתלת-מימד, אבל בדיעבד נדמה שהיה זה דווקא הפן החלש בסרט המאוד מפתיע לטובה, שהפך לאחד החביבים על מוקירי האימה בשנים האחרונות. ראתה הוליווד כי טוב והוחלט כי ההמשכון יצולם מראש בטכנולגיית התלת-מימד, להעצמת החוויה. מצביעה על כך הכותרת, שכמובן גם מרמזת על מידת החזייה הרווחת בסרט.יש משהו במים, וזו לא שקית ניילון. פיראנה 3DD - טריילר למבוגרים:

ההצלה של הסלהוף העלילה מתרחשת לאחר אירועי הסרט הראשון, אז דגי פיראנה קטלניים נגסו בכל אשר נקרה בדרכם והפכו את אגם ויקטוריה מאתר תיירות לעיר רפאים. מאז, הדגיגים שחו במעלה הזרם ומצאו קורבן חדש בדמות פארק מים שחציו נודיסטי, שעומד להיפתח בקרוב. מנהל המקום (דייויד קוצ'נר) לא מוכן להקשיב לשמועות על דגים שיאכלו את הלקוחות שלו, זאת למרות הפצרותיה של ביתו החורגת (דניאל פאנאבייקר). הנערה מחליטה לקחת את העניינים לידיים ונעזרת בשני מחזריה (מאט בוש וז'אן-לוק בילודו) כדי לנסות ולמנוע מהדגים להגיע אל מערכת המים של הפארק ולטרוף את הנופשים ואת המצילות/חשפניות.

כיוון שהדמויות הראשיות - המנהל תאב הבצע והמשולש הרומנטי הצעיר - נעדרות עניין של ממש, הסרט מפגיז בהופעות אורח. כאן אנחנו מגיעים לבעיית ה"מעט מדי". סצינה וחצי עם כריסטופר לויד, שוב בתפקיד הפרופסור המשוגע, אינה מנה מספקת. אפילו חזרתו של וינג ריימס, גם הוא מפליטי הסרט הקודם, הסתכמה באכזבה והייתה קצרצרה ולא מהותית. מכאן שהופעת האורח השווה ביותר בסרט היא דיוויד הסלהוף בתפקיד עצמו, שהצטייד בתלבושת "משמר המפרץ" המפורסמת כדי לשמש מציל אורח בפארק המים. במקרה שלו, הסרט מצליח לחלוב את הפוטנציאל הקומי של הסיטואציות עד תום.

מאידך, ישנם רגעים בהם הסרט לוחץ חזק מדי על הכפתורים, וכך נוצרת בעיית ה"יותר מדי". למשל, מלבד משולש האהבה הראשי, הסרט מכיל עוד שתי עלילות של צעירים חרמנים שנאכלים בידי פיראנות. שתיהן מיותרת לחלוטין אך זוכות לפוקוס נרחב ללא הצדקה. גם הצילומים התת-ימיים, שמשובצים סתם בשביל האווירה, שתולים ברגעים מתים שיוצרים את הרושם כי מטרתם היא בעיקר למתוח את אורכו של הסרט ל-83 דקות (שכוללות המון סצינות פספוסים בתוך הקרדיטים). תמונה לא מייצגת עקב היעדר איברי מין מדממים. פיראנה 3DD (צילום: מתוך הסרט)

פשוט תתלבשי האשם העיקרי בחוסר ההרמוניה בסרט הוא בדרך כלל הבמאי. במקרה זה הוחלף אז'ה המצוין בידי ג'ון גולאגר. מצד אחד, הבחירה בו די מתבקשת, כיוון שגולאגר הוא יוצר טרילוגיית סרטי “Feast”, שלקחה את ז'אנר האימה הקומית לאקסטרים. מאידך, התוצאה הסופית טוענת אחרת. אמנם הסרט שלו מתענג על המפגשים בין הדגים הקטלניים לבשר חשוף ועל צילום עיקש של כל מה שלא מאוד מקובל להראות על המסך הגדול, אך קודמו, שכבר ביקר בטריטוריות האלה, הצטיין גם ביתר הפרמטרים שהופכים סרט קולנוע למהנה.

“פיראנה 3DD” הוא סרט קוטבי, שנע ללא הרף בין ההגזמה המנתקת את הצופה מהמתרחש, לבין החוסר, שבהתחלה יוצר עניין ומתח אך מהר מאוד הופך לחוסר סיפוק. ואם סרטי אימה בדרך כלל מואשמים בכמויות לא שפויות של דם וזוועות היוצרות אדישות לא בריאה אצל הקהל, הרי שבסרט הזה הקיתונות (המופרזות) של הדם והבשר הם כאין וכאפס לעומת שימוש היתר בגוף הנשי. כלומר, מעבר לעובדה שהבחורות בסרט הזה סתומות אפילו יותר מממשתתפות "היפה והחנון", מה שבאמת חריג ב"פיראנה 3DD" הוא היעדרן הכמעט מוחלט של נשים לבושות. למעשה, ייתכן ויש בו יותר קלוז-אפים על פות מנשים לבושות ולבטח יש בו עירום נשי מלא ופרונטלי בכמויות שקשה לזכור מתי נראו בסרט אמריקאי מסחרי. העניין מגיע לרמה כזו של אובר חשיפה עד כי ממש כמו בחוף נודיסטים, עירום הוא כבר לא אישיו. וכיוון שגם מינון הדם השפוך בסרט הוא מופרך לא נשאר ממה להתרגש, וחמור מכך: מסתבר שיש דבר כזה יותר מדי ציצים בסרטי קולנוע.פיראנה 3DD - מועדי הקרנה

*#