אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנותנת: הגר בן אשר לא מזייפת אורגזמות

סרט הביכורים שכבש פסטיבלים מציג סקס אחר, בימוי אחר ותעוזה שאולי עוד תכניס את בן אשר לדפי ההיסטוריה הכחולה-לבנה של האמנות השביעית. כששום דבר אינו כפי שהוצג תחילה, רק המין מעולם לא נראה יותר אמין

תגובות

 אחרי שנה של ציפייה, שנבנתה מאז נחשף לראשונה בפסטיבל קאן 2011, מגיע לבתי הקולנוע הנותנת, סרטה הראשון באורך מלא של הגר בן אשר. יצירתה האישית של הבמאית המבטיחה, המוכרת יותר כשחקנית בזכות הסדרה רביעיית רן והסרט "ג'וליה מיה", הספיקה בשנה זו לזכות בפרס הבימוי בפסטיבל ירושלים, ולהמכר להפצה מסחרית בארצות הברית ובכמה ממדינות אירופה. מיד עם תום הצילומים, “הנותנת" צבע בצבעים עזים כותרות ותגובות בשל התוכן המיני הפרובוקטיבי שלו, שיש שראו בו פורנוגרפיה לשמה. ובכל זאת, שמו של "הנותנת" הולם אותו עד מאוד – זהו סרט שעל פניו מתקשר מיד לאסוציאציה הסלנגית-סקסיסטית, עד כדי כך שהוא משכיח את הפירוש האמיתי והמקורי של המילה – המעניקה. מי שיבחר לפספס את כפל המשמעות בשמו של הסרט, ייתכן ויפספס גם את הסרט כולו, המכיל הרבה יותר סאבטקסט מטקסט.» הנותנת - כל הפרטים ומועדי הקרנה» ראיון: ישי גולן הוא המקבל האולטימטיבי» למי יש יותר גדול?

סרט הביכורים של בן אשר תויג מבעוד מועד כהרחבה לסרטה הקצר והמדובר "משעולים". אך למרות שנקודת המוצא העלילתית וגם האמירה הסופית זהות בשני הסרטים, הדרך שעוברים הצופים בין הפתיחה לסיום שונה לחלוטין ולכן מפרידה בין שני הסרטים הללו. סיקוונס הפתיחה של "הנותנת" הוא מהמחרידים והמדהימים בקולנוע הישראלי של השנים האחרונות, ואולי גם בכל תולדותיו. הוא מקפל בתוכו את כל סיפורו של הסרט - אנחנו, בני האדם, כולנו חיות שרק רוצות לדהור חופשי, בעוד הקדמה והקודים התרבותיים שאימצנו מסרסים ואף הורגים אותנו.קיצור תולדות המין (האנושי). הנותנת:

בן אשר, שאף כתבה את התסריט, מגלמת את הדמות הראשית. שמה תמר והיא מושבניקית, רווקה, בשנות השלושים לחייה, עם שתי בנות קטנות בבית. ביום היא עובדת בלול, ובלילה (בעצם, גם ביום) מספקת מינית את שכניה. לפחות שלושה מגברברי הקיבוץ מגיעים אליה להתפרק בקביעות. זוהי שגרתה המתישה, אשר רחוקה מלהיות ברורה בשלב הראשון. אלא שאז מגיע למושב וטרינר מסוקס (ישי גולן), והגיבורה שלנו מוצאת עצמה בפתחה של מערכת יחסים אמיתית ונורמטיבית. האם תוותר על כל הגברים האחרים ותהיה מוכנה להתחייב לאחד? מה יהיו ההשלכות על הננטשים? והאם הסטטוס-קוו החדש יגבר על הישן, או אפילו יחזיק מעמד לאורך זמן, בסרט בו שום דבר אינו כפי שהוא נראה בתחילה?כך תרגיעי את גברי השבט הדבר הבולט ביותר בסרט הוא הפן הויזואלי, עליו חתום הצלם עמית יסעור, העובד עם היוצרת מאז "משעולים". כל שוט שלו הוא שיא ההקפדה האסתטית, והסרט רווי בצילומי נוף וטבע שמענגים את העין אך הולמים בבטן - זאת משום שלעיתים הפאר הסגנוני עומד בסתירה מוחלטת לתכנים הקשים. בדומה לעיבוד העכשווי של אנקת גבהים, אך בהצלחה יתרה. השפה הקולנועית של הסרט שואבת השראה הן מנופי ארץ ישראל והן מן הקולנוע האירופאי המסורתי. "הנותנת" מזכיר את הקולנוע של מיכאל הנקה או לארס פון טרייר, וזה לא רק בגלל הזקפות, למרות שאי אפשר להתעלם מהן.

ההחלטה של בן אשר לשבץ מיד בתחילת סרטה סצינות סקס ארוכות וחושפניות הופכת את כל הצפייה בסרט למינית יותר. פתאום כל צינור השקיה זורם, או אפילו שורת ברושים זקופים, מקבלים משמעות פאלית. הסרט עשיר בסימבולים ותזכורות למה שאני תפסתי כלייט-מוטיב שלו - האדם כחיה. החל מהעבודה בלול, דרך מקצועו של גולן וכלה בכל חיית משק שתוכלו להעלות על הדעת, שזוכות לזמן מסך לא מבוטל. מצאתי בסרט הזה משהו קדום, קמאי, בנוגע להתייחסות אל יצר המין. באנתרופולוגיה מספרים על נשות האדם הקדמון שהיו השליטות של השבט. אף אישה לא הייתה שייכת לאף גבר, וכולן דאגו לספק מינית את כל הגברים. כשהזכרים היו רגועים, מזגם היה נוח לשליטה ושום מלחמה לא פרצה. אם הציפיות כיוונו לסרט המתמקד בדמות נשית חלשה ומנוצלת, מזוכיסטית וקצת קלולסית, בפועל מככבת בו אישה שפועלת פחות או יותר לפי המתכון העתיק – השאירי את הגברים שלך מסופקים והם ידאגו לכל צרכיך ולא יריבו זה עם זה בענייני בעלות ואקסקלוסיביות.מתמסרת, ולא רק לתרנגולים. הגר בן ישי, הנותנת (צילום: יח"צ)

לאהוב את הגר, לשכב עם תמר  עם זאת, התנהגויות אחרות של הדמות אינן עולות בקנה אחד עם הסבר זה, מה שהופך את הסרט כניסיון של הבמאית להעלות נושא לדיון, ולאו דווקא לפתור אותו או להעביר את דעתה האישית. מה שבטוח, מדובר בדמות ראשית שעושה את מה שהיא עושה מבחירה, אך הבחירה נובעת מתפיסה עצמית קלוקלת. לא ניכר שהיא מאמינה שמישהו מסוגל לאהוב אותה והדרך היחידה שלה לתקשר היא באמצעות מין חסר רגש. התכונה הדומיננטית של תמר היא התמסרות והענקה לאחרים, דרכם היא מאשררת את הקיום שלה עצמה. היא הנותנת, לא רק במשמעות הפרוצה של הביטוי. אישית, היה לי קשה גם עם הניכור והיעדר החום האנושי ששרר בסרט, למרות נחיצותם לדיון הקולנועי שמוצע. קשות עוד יותר היו רוב סצינות הסקס, הגרפיות עד מאוד והמסודרות בסדר הולך ומחמיר עד לרגע הארד-קור של ממש, בשוט סטטי ומתמשך. מימיי לא ראיתי סצינה כזו בקולנוע. בן אשר, בסרטה הראשון יש להזכיר, מערערת על אחת המוסכמות הרווחות ביותר של האומנות השביעית – איך מצלמים סצינת סקס. הסקס בסרט שלה לא נראה כמו מין של קולנוע, הוא נראה אמיתי מכדי להיות מזויף. והוא הכי לא סקסי שיש, קצת כמו בסרט אחר שעדיין מוצג בקולנועים – בושה של סטיב מקווין. מי שיבוא להתחרמן, עלול דווקא להיגעל.

בכך לא מסתכמות הבחירות הנועזות בסרט, אך את השאר החלטות של בן אשר הבימאית מסובך יותר להעריך. כך למשל ההחלטה להשאיר את כל השיאים העלילתיים מחוץ למסך, ואז למסור אותם כאינפורמציה המוגשת בדיאלוג. התוצאה היא סרט שהוא מפלג קהל קלאסי. אוהבים, שונאים, אדישים, מזועזעים – כל תגובה תיראה הגיונית לנוכח הפרויקט הכה קיצוני הזה. מצאתי את עצמי בצד המחבק, בלי להבין לגמרי מדוע, אבל ככל שעבר הזמן ושקע הסרט, התבהר המצב לאשורו – יש כאן ניסיון עתיר תעוזה, ולעניות דעתי גם כנות, ליצור יצירת אמנות גדולה באמת. רק ההיסטוריה תשפוט האם הניסיון הזה גם מוצלח, או רק מאוד מעניין.הנותנת - מועדי הקרנה

כתבות שאולי פספסתם

*#