אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צללים אפלים: מקדונלדס מנצח את מפיסטו

טים ברטון והשותף הקבוע ג'וני דפ חוזרים בעוד סרט מסוגנן אך שטחי. עם פסיכאטרית אלכוהוליסטית הצמאה לחיי נצח ושפנים בדמות אליס קופר שמזמרים מהכובע, רק תלת מימד היה הופך את הסבל לגדול עוד יותר

תגובות

צללים אפלים, סרטו החדש של טים ברטון, הוא ארוך, משעמם ומעגלי. עלילתו בנאלית ופשוטה מדי, הדמויות סובבות סביב הזנב של עצמן, וחוץ מחזותיות מרשימה - שבה מורגשת, כרגיל, טביעת ידו המוכרת של ברטון - אין בסרט טעם. להפך, הוא ירוד כל כך, עד כי נזכרתי במראה מראה - הסיפור האמיתי, העיבוד המחודש לשלגיה שהוקרן לאחרונה; גם הוא מתרחש בטירה מפוארת שעיצובה גזל את רוב מרצה ומשאביה של ההפקה, גם בו הולכת לאיבוד כוכבת גדולה - שם ג'וליה רוברטס, כאן מישל פייפר.» צללים אפלים - כל הפרטים ומועדי הקרנהנדמה כי ברטון עושה בשנים האחרונות שוב ושוב את אותו הסרט, תמיד בכיכובו של ג'וני דפ. והשניים, ברטון ודפ, משולים לשני ילדים שנפגשים אחר הצהריים כדי לשחק. ברטון, האנימטור לשעבר, משחק בעיצוב, והאחר, דפ, נהנה מגילום הדמות האהובה עליו, פריק מוזר שאין לו חברים. כמעט יכולתי לשמוע את אמא קוראת "ילדים, בואו לאכול!". גימיקים מהכובע של ברטון. צללים אפלים - הטריילר: ברנבס קולינס (דפ) הוא פלייבוי עשיר שחי במאה ה־18 בעיירת חוף אמריקאית. לרוע מזלו הוא שובר את לבה של מכשפה מקומית, אנג'ליק (אווה גרין), שהופכת אותו לערפד וקוברת אותו חי. כעבור 200 שנה הוא מצליח לפרוץ את הקבר וחוזר לשנות ה־70 של המאה ה־20, לאחוזתו, שם מתגוררים שאריו, מוזרים, דחויים ודחוקים בכסף. סיקוונס הפתיחה מסתיים בהבטחה "משפחה היא העושר האמיתי בחיים", אבל ההבטחה לא מתממשת, משום שהסרט לא עוסק בחיי משפחה. הוא לא עוסק בדבר, למעשה.אהבה שרוטה מדם במהלכו של "צללים אפלים" נשלפים גימיקים שונים מכובע הקוסם של ברטון: הופעה של אליס קופר (זמר רוק כבד) בטירת המשפחה; שיר אהבה של זמר הFאנק בארי ווייט, המלווה את קולינס ואנג'ליק מתנים אהבים ושורטים בציפורניהם את הקירות והמרצפות; וגם, כמעט כרגיל בסרטיו, אשתו של ברטון, הלנה בונהם קרטר, בתפקיד פסיכיאטרית אלכוהוליסטית שגונבת את דמו של דפ הערפד כדי לזכות בחיי נצח (אגב, התשוקה לחיי נצח או הרצון להישאר ילד עוברים כחוט השני בכל עבודותיו של ברטון); ובסצנת הסיום, כשהמכשפה אנג'ליק נסדקת כבובת חרסינה, היא עוקרת את לבה שמגיח כחיה ורודה זרחנית ופועמת. הגימיקים מלבבים אמנם, אך בין האחד למשנהו נמתחים רגעי שעמום ארוכים.למעשה, אפשר לומר ש"צללים אפלים" הוא סרט ערפדים הפוגש סרט מסע בזמן, כשזה האחרון מייצר את האתנחתאות הקומיות. ברנבס מתעורר, כאמור, בעתיד, ונתקל בשלט ניאון ענק בצורת האות M. הוא בטוח שזה השטן מפיסטו, אבל זה בסך הכל מקדונלדס. כשהוא נתקל במכונית הוא משוכנע שהיא רוח רעה וכשהוא פוגש את בתה של אליזבת (פייפר), ראש משפחת קולינס בהווה, הוא תוהה איך ילדה בת 15 עדיין לא נשואה.קולינס מצטרף לבני משפחתו ומבטיח שהאור יחזור לחייהם. ואיך קולינס יביא את האור? לא בתחכום, חלילה, אלא על ידי הפנוט. הוא מרים את כף ידו ומסובב אותה מול פרצופו של היריב, וכך משיג את מבוקשו. למשל, כשהוא רוצה להחזיר לעצמו את השליטה בשוק הדגים המקומי, הוא מהפנט את ראש איגוד הדייגים. פשוט. על ראש הדייג מהופנט הכובע. צללים אפלים (צילום: מתוך הסרט)הפסקתי לגלות עניין בטים ברטון  מעט אחרי סרטו המעניין "אד ווד" (1994), שבו שירטט פרופיל של במאי מיוסר של סרטים סוג ז'. למעשה, מאז "המספריים של אדוארד" (1990), סרטו הגדול באמת על אדם חריג וחסר כישורים חברתיים שהחברה סביבו מנצלת או מתלכדת בשנאה נגדו, הוא לא הצליח לשחזר את הקסם. את "צ'ארלי בממלכת השוקולד" ו"אליס בארץ הפלאות" מהשנים האחרונות ראיתי מספר פעמים רב רק בזכות בתי. נכון, סרטיו של ברטון מרשימים ויזואלית וקשה להתעלם מהעולם המסוגנן שהוא בורא, אבל כמעט תמיד הסיפור נעדר רגש או משמעות והתוצאה שטחית ומקוממת. מזל לפחות שהסרט לא הוקרן בתלת ממד, כי אז הסבל היה גדול פי כמה.צללים אפלים - מועדי הקרנה

כתבות שאולי פספסתם

*#