אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קוד שמור: אקשן כמעט אינטליגנטי מבמאי כמעט ישראלי

החדש של בועז יכין מספק אסקפיזם צפוי וכימיה מפתיעה בין ג'ייסון סטטהם לילדה בת 10, שעל הדרך גונבת לו את ההצגה. אמנם בסרט הזה כבר היינו ודקה אחרי שנקום מהכסא נשכח ממנו כליל, אבל בימים חמים אלה - העיקר שהפיצוצים מבויימים היטב 

תגובות

גבר קשוח שאין לו מה להפסיד נאלץ לגונן על ילדה תמימה מפני פושעים חסרי מעצורים. השלד העלילתי הזה הצליח לנפק לא מעט סרטים שנכנסו לפנתאון הקולנועי, מ"לאון" (1994) שהזניק את קריירת המשחק של נטלי פורטמן הצעירה ועד לדרייב (2011) שבו ריאן גוסלינג נותן לאגרופיו לדבר במקומו בניסיון לגונן על אם צעירה ובנה. לא מעט סרטים מהשנים האחרונות ניסו לספק פרשנות חדשה למוטיב הזה באמצעות טשטוש הגבולות בין הדמות הפגיעה לדמות המגוננת. בנערה עם קעקוע דרקון הגיבורה הצעירה והשדופה מתגלה מהר מאוד כקשוחה ומיומנת לא פחות מדניאל-ג'יימס-בונד-קרייג שמנסה להגן עליה, ובהאנה נערה תמימה למראה מתגלה כמכונת השמדה של ממש.» קוד שמור - כל הפרטים ומועדי הקרנה

קוד שמור, סרטו החדש של התסריטאי והבמאי בועז יכין ("פרש", "לזכור את הטיטאנים"), עושה גם הוא שימוש בנוסחה ההוליוודית המוכרת: לוק רייט (ג'ייסון סטטהם, "לוק סטוק ושני קנים מעשנים", שני סרטי Crank), שוטר סמוי לשעבר שמאפיונרים רצחו את אשתו ההרה, מוצא את עצמו מגונן על מיי, ילדה סינית בת עשר (קתרין צ'אן) שאותם מאפיונרים מנסים לתפוס מפני שהיא זוכרת בעל פה קוד סודי לכספת מסתורית. למרבה הצער, בניגוד ל"דרייב" המצוין או "האנה" הייחודי, "קוד שמור" מסתמך יתר על המידה על קלישאות הוליוודיות, והתוצאה היא סרט שלמרות מעלותיו מעורר יותר מדי פעמים תחושת דז'ה-וו.

נסיך פרסי, אהבה מזוכיסטית החלק הראשון של הסרט מתאפיין בעריכה תזיזית וקצבית שמזכירה לנו מדוע יכין הפך לבמאי הוליוודי מוכר. אחרי שפרץ לתודעה עם "פרש" (1994), יכין בנה את עצמו כבמאי ותסריטאי של שוברי קופות: מ"לזכור את הטיטאנים" (2000) המצליח בבימויו ועד "הנסיך הפרסי" (2010)  – משחק המחשב שיכין הפך לתסריט בכיכובו של ג'ייק גילנהול. בריאיון ל"מעריב" ב-2008 יכין, אמריקאי שנולד בניו יורק להורים ישראליים, הודה כי הוא מביים וכותב להיטים הוליוודיים רק כדי לחסוך מספיק כסף לפרוייקטים הקולנועיים האישיים שלו, כמו סרט השואה מעורר-המחלוקת "מוות באהבה" (2008) שכלל סצנות קשות של אלימות וסקס סאדו-מזוכיסטי. בכנות שאינה אופיינית לבמאים מצליחים, יכין אמר אז כי "אני עושה את הסרטים המסחריים כדי שיהיה לי כסף ליצור את הסרטים שלי. כדי להרשות לעצמי לחיות בלוס אנג'לס, אני לא יכול להתפרנס מסרטים עצמאיים. התחלתי לעבוד בעולם של הקולנוע הממוסחר, ואחרי כמה שנים פשוט עזבתי את זה. מדי פעם ג'רי ברוקהיימר ואני נפגשים, הוא מציע לי דברים ואני לוקח. אני מתייחס לזה בכל הכבוד המקצועי, ואני לא ארצה להעליב את הקהל שלי, אבל בוא נגיד שאני עושה את זה בעיקר כדי לשלם את החשבונות".

הברקה תסריטאית מפוספסת על הסקאלה בין "פרש" ו"מוות באהבה" ל"נסיך הפרסי" ו"ריקוד מושחת 2" – "קוד שמור" שייך בבירור לסוג הסרטים שמאפשרים ליכין לשלם את החשבונות מבלי להעליב את הצופים. המיומנות של יכין אפשרה לו ליצור התחלה סוחפת ומותחת ששוזרת יחדיו את סיפוריהם של לוק ומיי באמצעות אוסף של סצנות קצרצרות שבהן מיי נחטפת לניו יורק ולוק מתבשר על ידי קבוצה של מאפיונרים רוסיים שאשתו ההרה נרצחה באכזריות בביתם. במקום להרוג גם אותו, הם מחליטים להעניש אותו באופן סדיסטי עוד יותר ומודיעים לו שמעתה והלאה הם עומדים להרוג כל אדם שינסה ליצור איתו קשר, אפילו אם מדובר בקבצן אקראי שבקושי החליף איתו שלושה משפטים. למעשה, הסיטואציה הסיוטית שלוק נתון בה היתה יכולה להפוך למוקד הסרט ולהברקה תסריטאית, והחלק הראשון משאיר את הצופים במתח סביב השאלה האם לוק ייכנע ויתאבד כדי למנוע מאנשים נוספים בסביבתו הקרובה למות בגללו.ילדה מפוחדת, כימיה מפתיעה. סטטהם וצ'אן (צילום: מתוך הסרט) אבל מרגע המפגש בין לוק ומיי נדמה שהאינטנסיביות הרגשית של הסיפור הולכת לאיבוד, ובמקומה אנחנו מוזמנים לצפות בג'ייסון סטטהם עושה את מה שפרסם אותו: רץ על גבי רכבת נוסעת, הורג חמישה מאפיונרים בעשר שניות, מתחמק משלושה אויבים שונים בסצנת מרדף מכוניות מצוינת ושומר על הבעת נחישות קשוחה לאורך כל הדרך. מבחינה זו יש משהו מיושן מאוד בתסריט של "קוד שמור": המאפיונרים הסינים הם קריקטורות של מאפיונרים סינים שלא מהססים לענות ולהרוג כל מי שעלול לפגוע בעסקים, המאפיונרים הרוסיים הם כמו הסינים, רק עם מבטא רוסי, השוטרים הניו יורקים מושחתים לא פחות – ואולי יותר – מהמאפיונרים, ורק הגבר הלבן האמיץ והבודד יכול לגאול את הילדה הסינית המפוחדת (ולהיגאל בעצמו בדרך).

למזלו של יכין, משחק מצוין של כל הקאסט (ובעיקר של צ'אן שמגלמת את הילדה בת העשר) מצליח לנפק כמה סצינות טובות, ופה ושם ישנם דיאלוגים שמזכירים לצופים את התסריט המבריק של "פרש". מי שמחפש סצינות אלימות מבוימות היטב ימצא כאן לא מעט כאלו, למרות שאין בהן שום דבר שלא ראינו כבר בעשרות סרטי אקשן אחרים. הכימיה המפתיעה בין צ'אן לסטטהם מצליחה לגאול את חלקו השני של הסרט, שסובל גם הוא מיותר מדי פתרונות ו"טוויסטים" צפויים (נחשו מה מסתתר בכספת, למשל...). בסופו של דבר, "קוד שמור" מספק שעה וחצי צפויות אך מבדרות למי שחושק בקצת אסקפיזם קולנועי טהור. העובדה שכבר ראיתם עשרות סרטים כמוהו בעבר לא חייבת לפגום בהנאה, מכיוון שמימלא זה מסוג הסרטים שתשכחו חמש דקות אחרי שתקומו מהכסא.קוד שמור - מועדי הקרנה

כתבות שאולי פספסתם

*#