אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

באטלשיפ: אוננות של אקשן, ולא בגלל ריהאנה

סרטו החדש של פיטר ברג יכול היה לספק אקשן קיצי ומבדר, אבל עודף פטריוטיות וחוסר בתחכום מינימלי הופכים אותו לקקפוניה טיפשית. אחרי מלחמה בחייזרים בהשראת משחק הקופסא "צוללות", אורון שמיר מפנטז על "איקס עיגול - הסרט"

תגובות

לא ברור אם זה מעיד יותר על הוליווד או על הצופים שלה, אבל הגיעה העת שבה סרטים החלו להיות מבוססים על משחקי קופסה. נכון, היה כבר תקדים עם הסרט על-פי "הרמז", אבל אז לא היה מדובר בבלוקבאסטר פוטנציאלי, עתיר תקציב ואפקטים ובעל תאריך היציאה הקיצי של ראשית חודש מאי. בעוד רידלי סקוט מפתח כבר שנים גרסה קולנועית ל"מונופול" (לא, זו לא בדיחה), הפור נפל דווקא על סרט ששואב השראה מאחד המשחקים הפחות צפויים בזירה - "צוללות". » באטלשיפ - כל הפרטים ומועדי הקרנה» ראיון:"לא רציתי שריהאנה תתרוצץ בביקיני"הסרט עצמו טוען בפתיחה שהוא מבוסס על גרסת משחק הקופסה של חברת "הסברו", יצרנית הצעצועים שחתומה גם על "רובוטריקים", אבל באטלשיפ - כך נקרא הסרט בעברית צחה - מסתמך על המשחק באופן חופשי למדי. או שמא כל השנים הללו שיחקנו אותו לא נכון - מסתבר שהמטרה אינה להטביע את ספינות האויב על ידי ניחוש של מיקומן על לוח המשחק, אלא להציל את העולם ולהתחתן עם הבלונדינית. וממש כפי שנהוג לומר שהספר (או משחק המחשב) היה טוב יותר מהסרט, כך גם הפעם - אפילו משחק צוללות על דף משבצות פשוט עדיף על הסרט עליו הוא מבוסס.מפלס את הדרך לסרט בהשראת דמקה. באטלשיפ: "באטלשיפ" נפתח בסצינה שלקרוא לה מחווה רומנטית יהיה להעליב את מנהגי החיזור של האדם הקדמון. מבלי לספיילר יותר מדי, בחור צעיר וחסר אחריות בשם אלכס הופר (טיילור קיטש) מנסה לכבוש בלונדה כל-אמריקאית (ברוקלין דקר, דוגמנית בוגרת ספורטס אילוסטרייטד). אחיו הבוגר, סטון (אלכסנדר סקארסגארד), מאוכזב מהתנהגותו הכללית ופוקד עליו להתגייס לצי הימי של ארצות הברית. מכיוון שזה מה שכל בחור שצריך קצת משמעת היה עושה, כעבור זמן מה אנו מוצאים את גיבורנו כקצין ימי המפקד על ספינת קרב במשחקי מלחמה, מעין תרגיל צבאי עתיר משתתפים ומדינות, המתרחש לחופי הוואי. הגברת מהסצינה הראשונה היא עכשיו חברתו של הופר, אשר מתכנן לבקש את ידה מאביה (ליאם ניסן), שהוא במקרה גם מפקד הצי. הכל היה יכול להיות פשוט נהדר אילולא בהוואי היה ממוקם גם מתקן מיוחד של נאס"א, ששלח אות לפלנטה רחוקה בתקווה לגלות בה סימני חיים. האות שקיבלנו בחזרה הגיע בצורת מתקפת חייזרים מטורפת, שנחתה ישר אל תוך משחקי המלחמה הימיים במטרה להשמיד כל מה שנקרה בדרכה.

מצד אחד, מדובר בסרט טיפשי באמת. אין מספיק מקום באינטרנט בשביל למנות את כל חורי העלילה או הרגעים הלא אינטליגנטיים בעליל בתסריט של ג'ון ואריך הובר ("RED"). אין אפילו סצינת אקשן אחת ראויה בכל הסרט, ובסצינות האחרות הכל קורה הפוך – בקטעים המרגשים הקהל פרץ בצחוק, ברגעים קומיים נשמעו קריאות בהלה ובכל פעם שעוד משהו התפוצץ בלי שום קשר לפיזיקה מצאתי את עצמי מפהק. הבמאי פיטר ברג (אורות ליל שישי, “הממלכה”, “הנקוק”) ניסה לעשות שילוב של מייקל ביי וג'יי ג'יי אברהמס, אבל פשוט כשל בכל פרמטר אפשרי. דוגמה אחת מיני רבות למחדל שלו הוא סיקוונס האקשן האנלוגי - הלוחמים נאלצים לוותר על המחשב ולהילחם באמצעים אנלוגיים, מול החייזרים וטכנולוגיית העל שלהם. זה היה יכול להיות שיר הלל לאסכולה הישנה של הלחימה הימית ורוח הקרב האנושית וכמובן גם לקולנוע, שעד לפני כמה שנים צילם אקשן אמיתי ומחוספס, אבל הכל טובע באפקטים דיגיטליים. במקום לייצר סצינת אקשן בטעם של פעם, ברג מתעקש דווקא על ביצועים בלתי אפשריים של פיקסלים.

הסיגריה שאחרי הפרופוגנדה מצד שני, הסרט הוא בעצם פרסומת בת 131 דקות לחיל הים האמריקאי. למעשה, זהו הסרט הכי מילטריסטי, על גבול הפאשיסטי, שראיתי מאז "ניצחון הרצון". אין שום ברירה אלא לרוץ ולהתגייס לצי האמריקאי בסוף ההקרנה, או לצקצק לכל אורכה. אבל הסרט לא מסתפק בכל אלו וגולש מפרופוגנדה לפורנוגרפיה, לאוננות קולנועית מרוגשת שמותירה את הצופה דביק מרוב אמריקנה. סליחה על השדה הסמנטי הבוטה, אבל הסרט הזה פשוט דוחה במובן הכי בסיסי של המילה והודף החוצה ואחורה צופים שעלולים לחשוש מעוד השפרצת קיטש מיליטנטי בפניהם. המצלמה מחליקה ברכות על גופה החטוב של ספינת קרב. מטוס מאיץ וממריא מנושאת מטוסים. גברים מיוזעים מתחככים בפגזים. ואז מגיע השיא  בדמות שיגור אימתני של הפגז המכריע, מלוע התותח האינסופי והישר למטרה. סיגריה, מישהו?

אם זאת הנוסחה, אפשר להתחיל לפנטז על משחקי לוח נוספים שיהפכו לסרטים. מה בדבר "איקס עיגול" - קרב טריטוריה עיקש בין איקס ועיגול, שבסופו אחד מהם זוכה בבלונדה? אולי משהו יותר קלאסי. נגיד, "שח-מט, הסרט" - בממלכה רחוקה בה נלחמו השחורים בלבנים, פרש שחור ואמיץ מתאהב בבתם בהירת השיער של המלך והמלכה הלבנים. הוא לוקח כמה חיילים ויוצא אל מעבר לקווי האויב, מתגייס לצבא ארה"ב, שומע ACDC, נלחם בחייזרים ובסצינת השיא מביס את המלך במשחק שח-מט אפי (הוא יורה בלוח עם תת-מקלע) וזוכה בנסיכה. אוי, אמריקה. מתי כבר תצילי את העולם מעצמך?ולסיכום:

הערה לסיום: הישארו עד אחרי הקרדיטים. לא רק שיש סצינת בונוס - היא גם הסצינה הכי טובה בסרט. כלומר, נראה כאילו מישהו אשכרה כתב וביים אותה.באטלשיפ - מועדי הקרנה

*#