אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנקת גבהים: עקב בפרצופו של היתקליף

יצירתה השלישית של אנדריאה ארנולד הייתה יכולה להיות סרט טבע מעולה. רק חבל שחוץ מצילומי הזריחה והשקיעה, שום דבר ב"אנקת גבהים" לא ממש מסתדר

תגובות

סרט השלישי של אנדריאה ארנולד, במאית בריטית מוערכת, מעורר ציפיות גבוהות אבל למרבה האכזבה לא עומד בהן. אנקת גבהים - המבוסס על הרומן הספרותי המפורסם מ־1847 ושעובד לקולנוע ולטלוויזיה מספר רב של פעמים - אמנם מצולם יפה מאוד (על ידי רובי ריאן, הצלם הקבוע של ארנולד), אבל מעבר להיותו מרשים חזותית הוא לוקה בכל המחלקות האחרות: הבימוי, המשחק והתסריט.» אנקת גבהים - כל הפרטים ומועדי הקרנהגם בשני סרטיה הקודמים של ארנולד בלט הצילום. בסרטה הראשון, "דרך אדומה", שפתו המעניינת נבעה מהעלילה עצמה, שעסקה במאבטחת שיושבת בחדר בקרה מול מסכים של מצלמות אבטחה המפוזרות בשכונה אנגלית טיפוסית. עלילת הסרט התבססה על התחושות שהתעוררו באשה בעקבות הצפייה בדמויות שלהן היא מציצה מדי לילה. כמו "דרך אדומה", גם "אנקת גבהים" צולם באופן שמגביל את ראייתו של הצופה, ולכן גורם לו להיות ערני, דרוך וסקרן. ב"אנקת גבהים" המוגבלות נוצרת עקב החשיכה וב"דרך אדומה" - בגלל הרזולוציה הנמוכה של מצלמות האבטחה, למשל.מחוץ למים, סרטה הארוך השני של ארנולד, היה שונה בשפתו מ"דרך אדומה" האקספרסיבי והשתקני. סרטה השני דיבר בשפתם הריאליסטית של האחים דרדן. הפעם ריאן, במצלמת כתף עצבנית, שיקף להפליא את עולמה של מיה המתבגרת האלימה והמתוסכלת. כך שעם שני סרטים יפהפיים חזותית, שהצליחו לשקף את תסכוליהן של נשים בגילאים שונים (האחת נערה מתבגרת, השנייה אשה בשלה) יש ציפיות גבוהות גם מסרטה השלישי, גם משום שאין במאיות רבות, בעיקר כאלו שמתמחות בעולמן של נשים.צילום במקום בימוי. אנקת גבהים:האדישות שבאכזריות אבל את "אנקת גבהים" לא אהבתי כלל. אפילו הצילום המרהיב הופך במהרה לחולשתו של הסרט, משום שארנולד מרבה להשתמש בצילומי הטבע עד כדי כך שהסרט הופך בשלב מסוים לכרטיס ביקור של צלם. נדמה לי שלא אגזים אם אומר ששליש סרט מוקדש לצילומי טבע ב"שעות הקסם", כלומר בזריחה או בשקיעה. גשם יורד באחו, ירח שט בשמים, גחליליות מנצנצות בחושך, כבשים מלחכות עשב, חיפושית זבל שחורה, עש לילה, פרפר יום, ציפור נדירה, השתקפות השמים בשלוליות הגשם והשמש השוקעת והזורחת. החזרה של השוטים הללו לאורך הסרט מעצימה את התחושה שהוא תקוע במקום ושלבמאית, מלבד להעביר אל הבד את הספר הקלאסי של אמילי ברונטה, אין סיפור לספר. ייתכן גם שארנולד שגתה כשבחרה לסרט גיבור ממין זכר. היתקליף הוא ילד צועני שננטש על ידי הוריו ואומץ על ידי אביה של קאתי, בת כפר אמידה באנגליה של המאה ה־19. גם כשאהבתם מתלקחת היתקליף פוחד לדבר, אולי משום שאינו יודע אנגלית או אולי משום שעבר התעללות קשה. לכן גם פניו תמיד מושפלות לרצפה. אחיה של קאתי מקנא באסופי שהגיע לביתו, ולאחר מות אביהם הופך אותו לפועל שחור ומכה אותו מכות רצח בתדירות גבוהה כל כך עד שהיתקליף נאלץ לעזוב. כמה שנים לאחר מכן, כשקאתי כבר נשואה לבן עשירים מהחווה הסמוכה, הוא חוזר. עיקר הדרמה אמורה היתה להתרחש כעת משחזר, מכיוון שאז הוא הופך לאדם חזק שמחפש נקמה, אבל בשלב זה הצופה, שכבר הותש משתיקותיו של הזוג הצעיר (טרם עזיבתו) ומצילומי הטבע הפרטניים, מייחל לסופו של הסרט. חזרתו של היתקליף מתקבלת באדישות על ידי הצופה, וכשקאתי הנשואה, בהזדמנות הראשונה ששניהם לבד, משכיבה אותו על האדמה ונועצת את עקב הנעל שלה בלחיו, זה נראה אקט תמוה ומוזר. האם זהו ניסיונה של ארנולד לומר שבאהבה יש מידה גבוהה של אכזריות? אם כן, כי אז הניסיון נכשל, משום שלא חשתי במהלך הסרט אהבה, ולכן נשארתי שוות נפש גם להתאכזרות.

אנקת גבהים - מועדי הקרנה

כתבות שאולי פספסתם

*#