אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלון מריגולד האקזוטי: קוויקי לא מספק בהודו

למרות נבחרת מרשימה של כוכבים בריטיים, "מלון מריגולד האקזוטי" מציע מבט מערבי מודרני על הודו, אבל לא הרבה יותר מזה

תגובות

הקלאסי והידוע שבאותם סרטים הוא "המעבר להודו" של דיוויד לין (1984), שעלילתו מתרחשת, כאמור, בתקופה הקולוניאליסטית. הדימויים העוצמתיים של המוני הודים חצי עירומים מתרוצצים סביב הבריטים הוורדרדים בחליפות הלבנות ונשיהן בשמלות ובשמשיות התחרה, היו - לפחות עבורי כילדה - הבטחה לעולם אחר לגמרי מזה שהכרתי, וככל הנראה הרקע להולדתו של החלום להגיע לשם יום אחד. מה שעוד תרם למשיכה שלי להודו הוא  הסרט הביוגרפי "גנדי" (1982), בכיכובו של בן קינגסלי, ובו סצנות רבות משתתפים בארמונות המפוארים, טבע מפעים ומנהיג צנום אחד, שהצליח לגרש את האימפריה הבריטית ממולדתו ללא מעשה אלימות אחד.  גלובליזציה וזה אבל כיום הודו זמינה ונגישה לכל אדם, חברות התעופה מציעות טיסות זולות, הקדמה פשטה בארץ, כבישים נסללו, כספומטים נפתחו בכל קרן רחוב ומספר הטלפונים הסלולריים כמעט משתווה למספר האוכלוסייה. כולם יכולים לטייל בהודו, ולכן ההפקות החדשות שמצטלמות בה "משתמשות" בה יותר בצנעה, באופן ריאליסטי, בלי סצנות המוניות. כך גם במלון מריגולד האקזוטי וכך גם, למשל, בסרטו הנפלא של ווס אנדרסון "רכבת לדארג'ילינג" (2007) שבו שלושה אחים יוצאים למסע רוחני, המצולם בעיקר ברכבת אל מול נוף שמהדהד ברקע. מחפשת צ'אי או משהו? ג'ודי דנץ' ב"מלון מריגולד האקזוטי" (צילום רישמי)אז נכון שיש לי חולשה להודו ולכל הקשור בה - מוזיקה וספרות הודית, למשל - ולכן די לי אפילו בצילומי החוץ שבסרט, בשעת בין ערביים, לצלילי מוזיקת פופ הודית עכשווית. אבל מעבר לכך, "מלון מריגולד" עצמו סובל ממשקל נוצה. הסיפורים קטנים, אולי קטנים מדי ואולי רבים מדי, כל אחת מהדמויות עוברת תהליך פחות או יותר דומה של הסתגלות וקבלה, והסרט לא מותיר חותם. קוויקי קצר, אם להשתמש בשפתם של דיילי אל על, וחזרנו.

מלון מריגולד האקזוטי - בימוי: ג'ון מדן, בריטניה 2011, 124 דקות.

כתבות שאולי פספסתם

*#