"ג'ון קרטר": במאדים הטימטום נעשה יותר נוח

סרט הקיץ הראשון של השנה מספק מפלצות ירוקות והכלאות בין כלבים למטוסי סילון. השחקנים אומנם לא יודעים לשחק והחורים בעלילה רבים מספור, אבל מי צריך היגיון כשיש הרפתקה סוחפת ואת אחת הכאפות המוצדקות בתולדות הקולנוע?

אורון שמיר, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורון שמיר, עכבר העיר

למרות שמזג האוויר עוד לא מיישר קו - הקיץ כבר כאן. איך יודעים? סרט עתיר תקציב מזן בלוקבאסטר הגיע, כסנונית מבשרת, אל בתי הקולנוע. בהוליווד עונות השנה מתחלפות קצת אחרת, ושאר העולם מסתנכרן בהתאם. אם בעבר חודש מאי היה מאותת על בואן של הקומדיות הרומנטיות המטופשות או להיטי האקשן המופרכים, באמצע העשור הקודם הבינו בעיר הסרטים שאפשר להתחיל לעסוק בספורט האתגרי של ניפוץ קופות כבר בחודש מרץ. עונת האוסקרים חלפה לה, ואין שום סיבה אמיתית לייצר עונת מעבר. » ג'ון קרטר - כל הפרטים ומועדי ההקרנה» הסלב הרג את המדובבהמרוויחים הגדולים הם חובבי הקולנוע עתיר התקציב ודל הקלוריות, אשר יבואו על סיפוקם מכאן ועד אוגוסט. או אולי, יחוו מפח נפש אחד אחרי השני. הרבה תלוי בסרט הבכור, שכמו מכריז איזה קיץ הולך להיות. אם לשפוט על פי מקרה המבחן של קיץ 2012 נראה שהעונה החמה תהיה נעימה במיוחד - ג'ון קרטר הוא הבילוי הכיפי ביותר שהקולנוע מספק בימים אלה.רק בשביל ספר בדיחה סיפורנו מתחיל בסוף המאה ה-19, אז חייל-לשעבר בשם ג'ון קרטר (טיילור קיטש) תר אחר מערת זהב אי שם בשטח אינדיאני על אדמת וירג'יניה, ארצות הברית, כדור הארץ. מפגש עם חייזר דמוי אדם משגר אותו למאדים, שם הוא מתעורר ומגלה שלא רק שאין לו בעיה לנשום, אלא שהודות לשנים של גרביטציית כדור הארץ, הוא גם קליל וחזק יותר מהיצורים שמקיפים אותו. עוד הוא מגלה כי ישנם שני גזעים החיים על הכוכב – אנשים אדומי-עור ומפלצות ירוקות ענקיות עם ארבע זרועות וקרניים שבוקעות להן מהלחיים. קרניים בלחיים וחורים בעלילה. "ג'ון קרטר":

גיבורנו ייאלץ להוכיח את עצמו בפני הברברים, ויפתח ידידות עם מנהיג השבט (ווילם דפו) וחייזרית מנודה (סמנתה מורטון). במקביל, הוא ייקח חלק במלחמה הנצחית בין שני הגזעים האנושיים יותר של הכוכב, וינסה למנוע מנסיכת מאדים (לין קולינס) מלהינשא לרודן אכזר (דומיניק ווסט). כל זאת בזמן שיצורים ספק-מלאכיים ספק-שטניים (בהנהגת מארק סטרונג, מצויד באוזניית בלו-טות') מפקחים בחשאי על כל מהלך המתרחש בכוכב הלכת האדום.השתדלתי להימנע מכך עד כמה שניתן בתקציר שלעיל, אבל הסרט מכיל כמות עצומה של מידע ופרטים טכניים הנוגעים לחיים על מאדים, כולל שמות מצחיקים ומיתולוגיה שלמה. בנוסף, על המסכים יחכו לכם לפחות שלושה קווי עלילה נוספים, כמו גם דמויות משנה רבות. אחת מהן הוא וולה - מעין שילוב בין כלב, ארמדיל ומטוס סילון וסיבה בפני עצמה לראות את הסרט. יש בסרט לפחות קטע אחד - סיקוונס שנבנה לכדי שיא הומוריסטי מדהים, שנכנס כבר עכשיו לפנתיאון בתור אחת הכאפות המוצדקות בתולדות הקולנוע. מהלך עלילתי כה מרחיק לכת, רק בשביל בדיחה מטופשת, לא ראיתי בשנים האחרונות בשום סרט שאינו של חברת פיקסאר.טימטום קל, אפקטים מרהיבים  לא במפתיע, במאי הסרט הוא יוצא פיקסאר. האולפנים, שכבר השתלטו סופית ורשמית על מחלקת האנימציה של דיסני, מתחילים לייצא את הכישרונות שלהם גם אל עולם הסרטים הלא-מצויירים. ממש לא מזמן הפציץ בראד בירד, היוצר של "משפחת סופר על" ורטטוי עם משימה בלתי אפשרית: קוד הצללים והוכיח שיש לו מה למכור גם בסרטי אקשן בשר-דם-ושיער-של-טום-קרוז. כעת מגיע תורו של אנדרו סטנטון, אשר את הרזומה שלו מפארים "מוצאים את נמו" ו"וול-אי", שניים מהסרטים האדירים של פיקסאר לדורותיה. סטנטון מחולל קסמים ויזואליים בשטחים מדבריים וכמו שכבר עשה ב"נמו" - הוא יכול להאניש כל יצור, מעוות ככל שיהיה. מעל לכל, הוא משתמש ביכולותיו הניכרות כמספר סיפורים מחונן, בכדי לברוא הרפתקה סוחפת.נקמת הפיקסארים. ג'ון קרטר (צילום: מתוך הסרט)

במלאכת הכתיבה, עיבוד של סיפורי אדגר רייס בורוז, מסייעים לו התסריטאי מארק אנדרוס, גם הוא מפיקסאר, והסופר/תסריטאי מייקל שייבון ("נעלי הפלא"). אגב, הספר הראשון של בורוז אודות ג'ון קרטר איש המאדים התפרסם בדיוק לפני מאה שנים. כבר שמונה עשורים שבמאים ואולפנים מעוניינים לעבד אותו לתסריט, אבל תמיד נוצרו שיבושים כבר בשלבים ראשונים של הפקה. ייתכן שמשהו לא הלך חלק גם בשלביו הראשונים של הסרט הנוכחי - שלצד הבלחות של חוכמה ותחכום מכיל גם לא מעט רגעי טמטום קל עד בינוני. אישית, מצאתי את עצמי צועק לעבר המסך כמה הוראות לדמויות (“תוריד את הנעל!”) או הסברים ("אבל הגעת לפה בספינה ששטה על מים!"). אבל החשוב הוא שצעקתי כי היה לי אכפת, כי נסחפתי פנימה וכי בהחלט נוצרה הזדהות עם אותן הדמויות. אחרת, מלמולים ממורמרים היו מספיקים.

יש לעצור כאן מלמנות את כל נקודות החולשה של הסרט, למרות שלא חסרות כאלה. תלת-המימד לא מוסיף ולא גורע, בעלילה יש יותר חורים מבמגרש גולף תקני, משחק משובח מזה שבסרט תמצאו בהפקת פורים של גן הילדים הקרוב לביתכם ותחושת "בסרט הזה כבר היינו" לגמרי נוכחת. אבל עזבו אתכם מכל השטויות האלה. מי צריך עלילה כשיש מיתולוגיה חייזרית מרתקת והתסריט מכיל מספיק בדיחות וניצוצות כדי לגרום לכם לשכוח מחוסר ההיגיון הקל? כשיש אפקטים מרהיבים, מי צריך שחקנים שיודעים לשחק? ולמי בעצם אכפת שעל המתקן הזה בפארק השעשועים כבר עלינו מיליון פעם, אם גם בפעם המילון ואחת, המתקן הוא עדיין כיף טהור?

ג'ון קרטר - מועדי הקרנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ