אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"סרק סרק": האסונות של בוזגלו

סרטו החדש של מאיר בוזגלו הוא הפקה עמוסת כוכבים שנראית כמו מהדורת חדשות ישנה. למזלו, גם שאר הסרטים הישראלים שמוקרנים עכשיו לא להיט

תגובות

בסוף החודש ינסה הערת שוליים לזכות בפרס האוסקר הראשון של מדינת ישראל, בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה. באופן אירוני למדי, מבט  בלוח ההקרנות של הסרטים הישראלים המציגים בימים אלה בבתי הקולנוע חושף כי מדובר בתקופה שחונה במיוחד עבור הקולנוע המקומי. הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן ו-נמס בגשם עדיין מוקרנים, רסיסי אהבה ו-אמא של ולנטינה עלו בשבוע שעבר, אבל אף לא אחד מהם זכה לשבחי הביקורות. בתקופה המקבילה דאשתקד, הגיש הבמאי חיים בוזגלו את הסרט הראשון בכיכובה של בר רפאלי, “סשן", שהיה נורא מספיק כדי להדחיק אותו כליל. כעת, בוזגלו שב אל המסכים עם סרק סרק, שלמעשה הופק כבר ב-2010. שניים מכוכבי הסרט, עמוס לביא ושמואל שילה, הלכו בינתיים לעולמם. זהו סרט הקולנוע האחרון בהחלט של השניים - שללא ספק ייזכרו בזכות הקריירה הענפה שלהם, ולא בגלל אקורד הסיום.

» סרק סרק - כל הפרטים ומועדי ההקרנה 

אז כיצד מצא הסרט את דרכו אל האקרנים דווקא עכשיו? אולי כמו במקרה של "אמא של ולנטינה" - סרט שנעשה עוד ב-2008, היעדר ההתלהבות של הקהל מסרטים ישראלים לאחרונה, הוביל לתעדוף של כמות במקום איכות. אם אין סרטים ישראלים טובים באמת להציע לצופים - לפחות ניתן להם את האופציה להתלבט על רקע סרטים טובים עוד פחות. אבל אם מתחשק לכם סרט רע באמת, “סרק סרק" הוא הבחירה הנכונה עבורכם.

לוק זול להפקה ראוותנית השנה היא 2005, הימים ימי התנתקות. איומים חוזרים ונשנים על חייו של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, מרחפים באוויר ומלחיצים את השב"כ, ברשותו של עמוס שניר (עמוס לביא ז”ל). שניר מקים צוות מיוחד שמטרתו לשים יד על הרוצח הפוטנציאלי הבא לפני שזה ישיג את מטרתו – להתנקש בראש הממשלה במהלך טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה. במקביל לחקירת השב"כ, נערכת לצופים היכרות עם רשימת החשודים המיידים - כל אחד ומניעיו ואמצעיו. בשיא הלחץ, נאלץ שניר להתמודד גם עם בעיות בחיי הנישואין ועם אביו המזדקן (שמואל שילה ז”ל), שמצפה ממנו לקחת אותו לטקס יום השואה כאורח.

מלבד שני הנפילים שאינם עוד, קאסט השחקנים עמוס לעייפה. את חוד השב"כ מרכיבים לירון לבו, אריה צ'רנר, אייל שכטר (פלוס כיפה) ושרון זליקובסקי, הפתעה הפתעה, לוהקה לתפקיד האשה המפתה. ברשימת החשודים ניתן למצוא את ריימונד אמסלם כמשת"פית, אייל אהרונוביץ' כמתנחל קיצוני ו ג'ורג' סקנדר כערבי שבור לב.

הצוות הישראלי אף מתוגבר בשחקני חיזוק זרים. ג'ולי פברגאס הספרדי (“REC 2”) - בתפקיד רופא שעלה ארצה אחרי ששכל את אשתו ובתו בפיגוע טרור במדריד  - ממחיש את חוזקה של ההפקה, קו-פרודוקציה ישראלית-ספרדית. אך נדמה כי התקציב הושקע במקומות הלא נכונים. מה שווה שיירת ניידות משטרה ורעש של מסוקים ברקע, אם העלילה הבסיסית לא אמינה או לפחות מעניינת? במה מועיל שוט מצולם היטב אם הוא אינו משרת שום התפתחות בסיפור, או לפחות תימה קולנועית? ואיך הצליח בוזגלו להעניק לוק כל-כך זול להפקה כה ראוותנית?

לפעמים עדיף לא לגעת בוזגלו מתמחה בייצור סרטים מחוספסים על המציאות הישראלית, שנפיצה מספיק כדי לתדלק סדרות כמו "זינזאנה" או סרטים כמו "עונת הדובדבנים". אבל סרטו הנוכחי נטול אמירה או הבחנות, מה שמשאיר אותנו עם ספק ביקורת כלפיי האלימות ושנאת האחר בישראל, וספק השלמה עם זה שהכל פה חרא. אם נוסיף לכך את הרישול הכללי בו עשוי הסרט, נישאר עם משהו שדומה לשידור חוזר ומרוכז של מהדורת חדשות שפג תוקפה.

יותר מדי חביות נפץ. אייל שכטר ואייל אהרונוביץ' (צילום: יח"צ)

באמת שרציתי להיות בעד הסרט. להתעלם מהדיאלוגים הדלוחים אך מרוצים מעצמם, מדרך הפעולה הלא סבירה של הדמויות, מבניית הדמויות הקלישאתית, מהיעדר ההומור - שהיה נחוץ דווקא לשבירת התחושה כי אנו צופים בפארודיה -  ומחוסר האיזון המוחלט בין שלל קווי העלילה. אבל אז הגיע הסיום. לא אספיילר אותו לטובת מי שכן יבחר להימתח, אבל הקליימקס של הסרט לא מותיר הרבה סיכוי לקחת ברצינות את כל מה שנראה על המסך ב-100 הדקות שקדמו לו. בוזגלו והתסריטאי דוד אקרמן, שכתב גם את פלייאוף האיום, כאילו באים ואומרים לצופה: “המדינה שלנו מוקמת על כל-כך הרבה חביות חומר נפץ ש...”. זהו.

למפגן חוסר היכולת הזה מתווספת העובדה שהסרט פשוט מקומם, בקלות שבה הוא מערבב בין רצח רבין, ההתנתקות ושואת העם היהודי, באופן שלא מוסיף כבוד לאף אחד מההתרחשויות ההיסטוריות הללו. יש נושאים, שאם לא יודעים איך לגשת אליהם, עדיף פשוט לא לגעת.

סרק סרק - כל מועדי ההקרנה

*#