"אשת הברזל": מריל סטריפ מרככת את מרגרט תאצ'ר

בסרט על חייה של תאצ'ר סטריפ בונה חיקוי שעולה באמינותו על הדמות המקורית, אבל עדיין מתקשה לייצר הזדהות עם ראש הממשלה השנויה ביותר בהיסטוריה של הממלכה הבריטית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

בשנת 1982, פרק בקומדיה בריטית בשם "The Comic Strip” השתעשע בהפקתו של סרט הוליוודי על חייה של מרגרט תאצ'ר. לתפקיד ראש הממשלה הכי שנויה במחלוקת בהיסטוריה של ממלכת התה, ליהקו הקומיקאים את מריל סטריפ. כלומר, השחקנית ג'ניפר סונדרס גילמה את סטריפ משחקת את תאצ'ר, כדי להמחיש את הבדיחה סופית.

אשת הברזל - למועדי הקרנה ולכתבות נוספותהמבקרים קוטלים את אשת הברזלהאם מריל סטריפ תקבל אוסקר?

אשת הברזל, שיצא השבוע לאקרנים, משווה נופף רציני יותר לסיפורה של תאצ'ר, אך הקונספט זהה – מריל סטריפ, הפעם זו האמיתית, הוצבה בתפקיד הראשי. "אשת הברזל" נוצר 30 שנה אחרי הבדיחה המוצלחת, אך מקורותיו של הסרט הם הקלישאה בהתגלמותה. אין ספק שאפילו אם תגלם מגהץ או ספר טלפונים, סטריפ תעשה זאת באופן מושלם. אך הליהוק שלה לתפקיד הדמות הנשית החזקה מתבקש עד כדי כך, שחשבו עליו כבר בשנות ה-80. האם הסרט הנוכחי מצליח בכל זאת לספק זווית רעננה, או לפחות מבדרת, על קורותיה של מגי מרחוב דאונינג 10? התשובה היא כן ולא.

פורצת דרך, כצפוי התסריט מלווה את תאצ'ר, בגילומה של סטריפ (את תאצ'ר הצעירה משחקת אלכסנדרה רואץ'), בתחנות החשובות בחייה האישיים והמדיניים. החל ממערכת היחסים עם בעלה, דניס (ג'ים ברודבנט בבגרותו, הרי לויד בשנים המוקדמות יותר) וכלה בקריירה הפוליטית פורצת הדרך. אנו עדים לפילוס דרכה אל בית הנבחרים - בו הייתה האישה היחידה, להתמודדותה עם עולם הפוליטיקה הגברי, ולבחירתה לראשות הממשלה. במהלך העשור בו חיה בבית המפורסם שברחוב דאונינג 10, מ-1979 ועד 1990, נדמה שמשהו השתנה אצל תאצ'ר. תחילה, ככל שהציבור הבריטי שנא אותה ביתר שאת, כך היא הקשתה את עורפה והתכנסה עמוק יותר בעצמה, אך בימיה המאוחרים, תאצ'ר הכתה על חטא וניסתה להתמודד עם מה שקודם לא ייחסה לו חשיבות מספקת.

"אשת הברזל" הוא מסוג הסרטים המתבררים כפחות או יותר מה שציפיתם מהם להיות. דרמה ביוגרפית סטנדרטית לחלוטין, בלי טיפת ברק או ייחוד מחד, אך עם הרבה סגנון ורגעי חן קטנים ופרטיים - שדווקא הם מצליחים למקד את הצופה על רקע המאורעות ההיסטוריים הרי הגורל. קצת "נאום המלך", קצת "המלכה" ולמרבה הפלא - הרבה מאוד "הזקנה מהמסדרון”. התסריטאית אבי מורגן (“בושה”) והבמאית פילידה לויד (“מאמא מיה!”) בחרו לספר את סיפורה של גברת הברזל מבעד לערפל הזמן, בניסיון להפוך את האייקון לאישה בשר ודם . הסרט מתרחש ברובו כשדמותה של תאצ'ר מצויה בערוב ימיה, ומציג אותה כזקנה מבולבלת שברגעי צלילותה האחרונים מהרהרת בעברה הסוער. תחילה היא מעוררת אמפטיה מיידית, אך הדיוקן שנבנה עם התפתחות העלילה הוא חומל ומכוער גם יחד.

התפקיד מציל את הביוגרפיה אם להתייחס לתאצ'ר כאל דמות מתוסרטת ולא כאל ראש הממשלה שמוטטה, לחילופין הצילה, את כלכלת בריטניה - מדובר בגיבורה קשה לפיצוח, שאינה מעוררת הזדהות. תאצ'ר של לויד ומורגן היא אישה מלאת אמביציה שתמיד הרגישה כי חובת ההוכחה עליה, אך בדרך למעלה דרסה כל מי שנקרה בדרכה. בני משפחה, עוזרות הבית, או העם הבריטי כולו – לאף אחד מהם לא היה מקום בליבה של אשת הברזל עתירת האגו. למרות רגעי האנושיות והשבריריות שהיא מפגינה לאורך הסרט, בסופו של דבר נדמה שהיא קיבלה בדיוק את מה שמגיע לה.

וכאן נכנסת לתמונה מריל סטריפ, ששווה לשלם על הסרט רק כדי לקבל שעתיים במחיצתה. ההופעה המוחצת של סטריפ לא מאפשרת להוריד את העיניים מתאצ'ר הבעייתית, והעובדה שהיא מגלמת אותה בכמה וכמה תקופות חיים – מימיה הראשונים בפרלמנט ועד זקנתה המאוחרת – רק מעצימה את גודל ההישג. כמו  ב"ג'ולי וג'וליה" של ג'וליה צ'יילד, גם הפעם סטריפ מצליחה לברוא חיקוי שעולה באמינותו על המקור, ולראייה מועמדותה ה-17 לאוסקר ב-34 השנים האחרונות. האם השנה תהיה השנה שלה באוסקר? בכלל לא בטוח. האם מגיע לה פסלון? בודאי. אך ייתכן ותהיה זו דווקא בת טיפוחיה של סטריפ, ויולה דייויס (“העזרה”), שתגרוף זכייה על חשבונה ותספק חומר משובח לסרט שיופק יום אחד על חייה של סטריפ עצמה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ