"השוטר": אלימות משטרתית מעולם לא נראתה טוב כל כך - ביקורת סרטים - הארץ

"השוטר": אלימות משטרתית מעולם לא נראתה טוב כל כך

יותר קשוח מויק מאקי, יותר ישראלי מהשוטר אזולאי - "השוטר" של נדב לפיד מתחיל כחקירה אינטנסיבית של גבריות ישראלית, אבל במהרה משנה צורה למשהו אחר לגמרי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אור סיגולי, עכבר העיר

מפסטיבל ירושלים לפסטיבל לוקרנו, לפרסי אופיר ולספין התקשורתי על הגבלת הצנזורה על הסרט – השוטר, סרטו הראשון של היוצר המבטיח נדב לפיד, הצליח לנכס לעצמו מידה של תשומת לב ששמורה לסרטים של במאים מפורסמים או לפחות לסרטים שכבר יצאו להקרנות מסחריות. העניין שעורר הסרט, גם על רקע מחאת האוהלים שלפיד ניבא בסרטו, עכשיו עומד למבחן עם צאת הסרט לבתי הקולנוע.השוטר - מועדי הקרנה

45 הדקות הראשונות של "השוטר" סובבת סביב שוטר ימ"מ, העוקבות אחרי הגיבור בפעולות יום-יומיות סביב הריונה המתקדם של אשתו וטיוח של פעולה משטרתית שהשתבשה. חלק זה של הסרט הוא אחד המסמכים הכי מעניינים על גבריות שנראו בקולנוע המקומי. הפעולות הפיזיות של השוטר (יפתח קליין המצוין, במה שנראה כמו סאטירה על הטייפקאסט הקבוע שלו) ושל סביבתו הופכות להיות ריטואליות ככל שהסצנות מתקדמות והבימוי מפרק ומקצין את הג'סטות הרגילות של הישראלי וחושפות אותו – באופן שמצליח להתחמק מהגחכה או שיפוטיות – כטקסים של חיבה ואלימות המשולבים באופן בלתי ניתן לניתוק או להבדלה. אילו הרגעים הכי נפלאים של "השוטר" והם אחת הסיבות העיקריות להצלחתו של הסרט.יפתח קליין עושה צחוק מעצמו. בקטע טוב. "השוטר":יש פה כמה סצינות מרהיבות – למשל סצינת הלוויה (שמפאת יופייה וחוזקה עדיף שתראו אותה בעצמכם במקום לקרוא עליה כאן) – אבל לעיתים הסרט קצת ברור וחשוף מדי. צורמת, למשל, סצנת פלרטוט עם מלצרית קטינה, בה ישנה התנהלות פאלית למדי סביב אקדחו של השוטר. זו הייתה צריכה להיות פרודיה על הסימבוליזם השחוק הזה, על הבדיחה על איש הביטחון הישראלי והנשק שלו. במקום זאת היא פשוט נשארת בסיסית וחבוטה. זה חבל, כי סצנה כזו היא בוודאי שלא ברמת הסרט או ברמת הדיון שהוא מעביר.מי פה הגבר? הקולנוע הישראלי – ודאי זה של סוף שנות ה-80 – היה עמוס בחקירת הגבריות הישראלית בוודאי ובוודאי שדרך פריזמת הצבא - "עונת הדובדבנים", "גמר גביע", "מאחורי הסורגים", "לא שם זין" והרשימה עוד ארוכה. "השוטר" מתעלה מעליהם מבחינת החיפוש וההתבוננות קודם כל מכיוון שרמת העשייה שלו גבוהה יותר, ובעיקר מכיוון שהוא מודע לכך ומתוחכם מדי. אבל ממש ברגע שחשבתי שפענחתי את הסרט, לפיד עשה טוויסט. משוט של שמש מדברית חזקה, המצלמה פונה אל קן נמלים ומעבירה אותנו לסיפור הבא (אם כי גם השוט הזה, משמעותי ואינטליגנטי, הוא מעט ישיר מדי).

הציר העלילתי הבא של הסרט – באקט מרשים ולא מודע של הסתנכרנות עם המציאות הישראלית - סובב סביב שלושה נערים ובחורה, כולם מהמעמד הבינוני ומעלה, והם מתכננים הפיכה אלימה כנגד הריקבון החברתי שפשט בישראל. החלק הזה מתנתק מהחלק הראשון של "השוטר" לא רק באחדות הסיפור, אלא גם בסגנון הקולנועי. סיפורו של השוטר עמוס בחירות צילומיות שהולכות נגד האסתטיקה שלמדנו לצפות לה מסרטים. לפיד וצלמו שי גולדמן החליטו ללכת דווקא נגד כל לוקיישן בו הסיפור מתרחש ולהבליט דווקא את הצדדים הקשים שלו. כך בית החולים, בית הקברות ואפילו בית כפר קטן מחוץ לעיר – כולם יכולים בקלות להצטלם בקומפוזיציות אסתטיות ו"יפות" – נראים ב"השוטר" באופן הכי חיוור ותעשייתי שאפשר. מכיוון שהמיזנסצנות עצמן מדויקת ומלאות תכנון ומחשבה, די ברור שהבחירה היא מודעת ומכוונת.כמו להביא מגפון לקרב אקדחים. "השוטר"חלקו השני של הסרט הרבה יותר נעים ויזואלית מארבעים וחמש הדקות שקדמו לו. זוהי תל-אביב מול ירושלים, צעירות מול התיישבות, והבטחה מול שקר. מה שיפה הוא האופן בו שני חלקי הסיפור מתייחסים זה לזה מתנהגים כמו בבואה מעוותת: יש כמה סצנות שמוצגות שוב – באופן מאוד עדין – דרך הפילטר החדש של הסיפור. למשל סצנת הלוויה ושיר הופכת לסצנת חתונה ושיר; שיחות דרך האינטרקום; שילוב של פיתוי ואקדח; סצנת התנקשות אחת. אפילו אותו השוט של השמש מול הנמלים מקבל ממש אחר כך היפוך מעניין רק במקום הנמלים חבורת הצעירים אנרכיסטית ובתפקיד השמש – ענף עץ שעולה בלהבה. בשלב הזה לפיד מזניח מעט את תימת הגבריות ושוקע בבחינת שורשי האלימות – הפיזית והממוסדת – בחברה, מה שכמובן גם נשזר בחלקו הראשון.השוטר שווה יותר ובכל זאת, החלק הראשון תופס יותר חזק. השילוב הזה בין "המחנכים" (האנס ויינגרטנר, 2004) ו"ילד רע" (לארי קלארק, 2001) נעשה עם פחות התלהבות מהסיפור על השוטר. הסרט לפתע הופך לשיפוטי מאוד ומנכר יותר. וגם הליהוק בעייתי: לפיד ליהק את מיכאל מושונוב ומיכאל אלוני (שהיה מועמד לאופיר שנה עברה על תפקידו ב"התגנבות יחידים") בדיוק בטייפקאסט הטבעי שלהם (הרשע הכריזמטי והנגרר הרגיש), מה שמייצר חווית שיחזור של סרטים אחרים בהשתתפותם – מה שמטשטש את הטריות ואת המיוחדות של הסרט. גם יש איזה חוסר אמינות בסיטואציה שעומדת במרכז החלק השני והקאמריות והעדינות המרגשות של תחילת הסרט הולכות לאיבוד. 

ועדיין, "השוטר" הוא בפירוש מהבולטים והמצוינים שנעשו לאחרונה בישראל. זוהי יצירה שמצריכה דיון ומעידה על כישרון חדש שהצטרף לשורותינו. אפשר לפתור אותו כסרט יותר אקדמי ופחות רגשי, אבל זה לא מוריד ממנו אפילו במעט. מדובר בסרט אינטליגנטי במיוחד שמאחוריו עומדים יוצרים אינטליגנטיים, נעדר מהתחנפות, ומרתק מבחינה קולנועית. הוא מזמין פרשנות ומחשבה ולכן מעורר עניין לכל אורכו. ועל אף חולשותיו כסרט ראשון הוא ראוי ביותר. לפי הבנתי תסריטו הבא של לפיד כבר מוכן להפקה, ויש רק לקוות שלא יעבור יותר מדי זמן עד שסרטו השני יושלם.השוטר - מועדי הקרנה

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ