אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"תלמיד מספר 1": מספיק בקושי

כאשר הדרמה מתמקדת בסיפורו האמיתי של קשיש קנייתי החוזר לבית הספר, עליו היא מבוססת, התוצאה מרגשת ונאיבית. אך כאשר הסרט חורג מן הפרופורציות הצנועות הוא הופך למסורבל ומוגזם

תגובות

כתבה שהתפרסמה ב־2003 ב"לוס אנג'לס טיימס" סיפרה על קשיש קנייתי בן 84, קימאני נגאנגה מארוגה, שנרשם לכיתה א' כדי ללמוד קרוא וכתוב. הכתבה שבתה את לבם של שני יוצרים - התסריטאית אן פיקוק והבמאי ג'סטין צ'דוויק - ואלה החליטו להופכה לסרט העלילתי תלמיד מספר 1. יש ברשת לא מעט סרטונים תיעודיים אודות מארוגה האמיתי, קנייתי חייכן עם שיני ארנב בולטות, ובחלקם אפילו מתועד מאבקו להחזיק עיפרון כהלכה. "אני מתכנן ללכת לאוניברסיטה ולסיים תואר ראשון עד גיל 100, ואחר כך להמשיך לחיות עד גיל 300", הוא מסביר לאחד הכתבים. אולם מארוגה נפטר כשמלאו לו 89, לא לפני שהופיע באו"ם, שם הרצה על חשיבותו של חינוך מאוחר לקשישים, בעיקר במדינות לא מפותחות.

» תלמיד מספר 1 - כל הפרטים ומועדי הקרנהבחציו הראשון הסרט נאמן לסיפור האנושי הקטן, אולם החל במחציתו בערך הוא נוקט הסלמה חסרת פרופורציה, וייתכן שהתכתיב המקובל - להערים מכשולים הולכים וגוברים בדרכה של הדמות - גרר את היוצרים לסחרור מוגזם. בתחילה מנהלו היהיר של בית הספר מתנהג ברשעות לזקן הצולע ומגרש אותו מפתח המוסד: "לך תנוח על משכבך", הוא גוער בו, "אבל אני לא מת", מתעקש מארוגה. כשהקשיש (בגילומו של אוליבר ליטונדו) חוזר בתלבושת אחידה מאולתרת שתפר לעצמו, הוא זוכה לתמיכתה של המורה ג'יין (נעמי האריס, השחקנית המקצועית היחידה בסרט), שמתפעלת מנחישותו ופורשת עליו חסותה. עד כאן הסיפור נאמן למקור. אבל ההתנגדות לחלומו התמים של מארוגה גוברת: הורי התלמידים זורקים אבנים על בית הספר, התקשורת צובאת על פתחו ומשבשת את מהלך הלימודים, ההורים מאשימים את המורה ג'יין שהיא תאבת בצע ופרסום, ועבריינים סוחטים אותה על סמך החשד שהתקשורת שילמה לה כסף.

בהשראת סיפור אמיתי. "תלמיד מספר 1" - הטריילר:

ההתנגדות המוגזמת הזו היתה מופרכת לחלוטין, אלמלא פרט ביוגרפי נוסף. מארוגה האמיתי לחם עם מחתרת המאו מאו נגד הבריטים ששלטו בקניה עד שנת 63'. יוצרי הסרט מצדיקים את ההתנגדות לחלומו של מארוגה גם בעזרת הרקע ההיסטורי: רוב לוחמי המאו מאו היו בני שבט הקיקויו, שגייסו ללחימה בני שבטים אחרים בניגוד לרצונם תוך הפעלת כוח ועינויים. גם אם קניה חבה ללוחמי המאו מאו את עצמאותה, קנייתים רבים נוטרים טינה לבני השבט על אכזריותם כלפי עמם. התנגדותו של המנהל ובני הכפר האחרים מוסברת בסרט כשנאה בין שבטית על הרקע הנ"ל. זה לא לגמרי משולל  יסוד, אבל באופן שבו הסרט כתוב מורגש סרבול רב.

מידות של חסד  עברו של מארוגה כלוחם מופיע בפלאשבקים המתמקדים בעינויים שעבר בידי הבריטים. העינויים שעינו לוחמי המאו מאו את האפריקאים האחרים נרמזים בשיחות, אבל לא מתוארים באופן ויזואלי. גם לא לגמרי ברור איך התגייס או גויס מארוגה למחתרת, האם מרצון או מכיוון שבני שבטו הפעילו עליו כוח. ייתכן שהסרט נמנע מפרטים אלו כדי לא "ללכלך" את האפריקאים, אבל כתוצאה מהערפול במקומות הכואבים, וגם מכיוון שהפלאשבקים נערכו פנימה בגסות – חלקים אלו בסרט נראים מיושנים ומביכים.

קשה לעמוד בפני הרגעים האותנטיים. "תלמיד מספר 1" (צילום: יח"צ)

"תלמיד מספר 1", אם כך, מפזר כל מיני רעיונות בלא מעט בלבול, אבל יש בו גם מידות של חסד: אי אפשר להתעלם מהערך המוסף של הצילומים במקומות אמיתיים בקניה, בהשתתפות שחקנים לא מקצועיים. וקשה גם לעמוד בפני הסצנות המתרחשות בבית הספר (שנעשו בשיתוף עם תלמידי בית ספר מקומי). התלמידים יושבים על הרצפה, בני המזל מצטופפים וחולקים את אותו הכיסא, התלבושות האחידות קרועות משום שעברו בין ילדי הכפר כולו, והדיאלוג בין המורה לתלמידים מתקיים בשירה - היא שואלת, וכולם עונים במקהלה. בהפסקה הם רוקדים למקצבים אפריקאיים ומסובבים את האגן בנועזות של בוגרים. ברגעים אלו הסרט נראה כציור נאיבי. חבל שהוא נגרר לניפוח אגרסיבי של סיפור המעשה.

» תלמיד מספר 1 - מועדי הקרנה

*#