אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"360": במאי "עיר האלוהים" מתקשה לחבר את הקווים

סרטו החדש של פרננדו מיירלס מתיימר לשזור יחד סיפורים מכל קצוות תבל ולהזכיר שכולנו רקמה אנושית אחת, אבל בפועל מזכיר בעיקר שהבמאי המבטיח של "עיר האלוהים" איבד את הדרך

תגובות

כמו נשיפה אחרונה על גחלים כבויות שמציתה בהם לפתע זיק חדש, כך גם טרנדים קולנועיים מאוסים המאיימים לגווע זוכים לקאמבק רגעי כשמגיע סרט חדש המתגאה להשתייך אליהם. אם חשבתם שנפטרנו סופית מאופנת ריבוי העלילות והסיפורים בסרט אוניברסאלי אחד, לא כך הדבר. אין הכוונה לפסיפסים בנויים לעילא מהסוג בו התמחה רוברט אלטמן ("תמונות קצרות", 1993), וגם לא  לקומדיות רומנטיות חסרות נשמה אך מלאות כוכבים שתוך כ-100 דקות מפונפנות ימצאו את עצמם מסודרים בזוגות. מדובר בסרטים האלה שמנסים לקשור יחד מספר עלילות מכמה קצוות תבל, כדי לומר משהו עמוק על כך שכולנו בני אדם והעולם הוא מקום די קטן. שיא היומרנות היה בבל (2006) של אלחנדרו גונזלס איניאריטו, והיה נדמה שהתרסקותו סימנה את סוף סרטי "חבר את הקווים". אבל כעת מגיע סרט המתיימר לעשות סיבוב שלם מסביב לעולם, כך לפחות על פי שמו – 360. בפועל, הוא מתרחש במעגל מצומצם יותר.» 360 - כל הפרטים ומועדי הקרנה

במהלך 110 דקות נבקר בוינה, בראטיסלבה, פריז ולונדון האירופאיות, ריו דה ז'נרו הדרום אמריקאית וגם בדנבר ופניקס אשר בארצות הברית. נלמד להכיר גלריה של כמה עשרות דמויות, שסיפוריהן מצטלבים ומקבילים לסירוגין. הקשרים בין הדמויות הן ספויילרים, לכן רק אמנה אותן: זה מתחיל עם צמד אחיות סלובקיות שאחת מהן עובדת כזונה (לוסיה סיפוסובה) וממשיך עם איש עסקים בריטי (ג'וד לאו), בוסית שמנהלת רומן עם עובד שלה (רייצ'ל ווייז), קשיש שמחפש את בתו האובדת (אנתוני הופקינס), צעירה ברזילאית נבגדת (מריה פלור) ועבריין מין שמשתחרר לחופשי (בן פוסטר). לקינוח אנו פוגשים גנגסטר רוסי (מארק איווניר) ואת הנהג שלו (ולדימיר ודוביצ'נקוב), שמחזירים אותנו להתחלה. לכל אחד סיפור משלו, שבדרך כלל קשור לאהבה או הגשמה, וגם אוסף של דמויות לווין. העניין מכפיל, לכל הפחות, את מספר הפרצופים בסרט, ויש להוסיף למצבה גם כמה דמויות שהשמטתי מן התקציר פן תיגמר לי מכסת המילים.טלאים של קיטש. 360 - טריילר:

מסרים מאגף הסטיקרים את הלולאה הזו כתב התסריטאי המוערך (יתר על המידה) פיטר מורגן, שחתום בשנים האחרונות על דרמות כגון "המלכה", “המלך האחרון של סקוטלנד" ופרוסט/ניקסון. כנראה שאחרי כל הביוגרפיות הקולנועיות הללו, שמתמקדות בגיבור או גיבורה יחידים, החליט מורגן להגדיל את הקנבס, כמו שכבר עשה בסרט מכאן והלאה שביים קלינט איסטווד. התסריט מבוסס באופן חופשי עד מאוד על הקלאסיקה "המעגל", שחיבר ארתור שניצלר בתחילת המאה הקודמת. למרות כל זאת, סובל הסרט מהתחלואים בהם סבלו סרטי הז'אנר הקודמים – לא כל הסיפורים והדמויות מעניינים באותה מידה, אין איזון אמיתי בין העלילות, ההקשרים מאולצים במקרה הטוב ואין להתעלם מניחוח הגחמתיות שמדיף "360”. כלומר, מה אמור הצופה המתוזז להבין על העולם בו הוא חי בתום הצפייה? שהחיים מורכבים? שהיכן שיש ייאוש יש גם תקווה? שרוע יש בכל מקום, אבל גם טוב? בשביל תובנות שכאלה גשו לאגף הסטיקרים בחנות המתנות הקרובה לביתכם. מה גם שהסרט מבטיח הרבה יותר – בתחילתו נדמה שהוא עלול לזעזע את ליבת כדור הארץ, לא להקיף אותו בחיבוק יענו-מנחם.על הבימוי הופקד פרננדו מיירלס, שמאז שיצר את עיר האלוהים המופתי בשנת 2002 נדמה כמחפש את דרכו הקולנועית. אחרי הסרט ההוא, שהקפיץ אותו לתודעה הרחק מחוץ לגבולות ברזיל, הגיע המעבר הצפוי להפקות ענק עם "הגנן המסור", ואז הגיעה גם נפילה בדמות "על העיוורון". איפה היוצר החד והחריף של "עיר האלוהים" ואיפה הבמאי להשכרה שחתום על "360”, כאשר בין הסרטים מפרידות עשר שנים בלבד.

שלא תבינו לא נכון - בהחלט מורגשת יד של במאי ב-"360". אולי אפילו יד של אחד שקצת מתאמץ להזכיר שיש מי שמנווט את הספינה ולכן בוחר לסטות מן הדרך הראשית ולטלטל מעט את נוסעיו, שלא יירדמו. יש גם לא מעט הברקות בימוי – כמו השימוש הקומי הכי מוצלח ברינגטון בסרט שאינו קומדיה מאז "שלושה קופים" של נורי בילגה ג'יילן הטורקי. או בחירות סגנוניות מעניינות, בעיקר בתחום העריכה, כמצופה מסרט הרוקם יחדיו חוטים של עלילות לכדי מארג אחד. מיירלס, יחד עם העורך דניאל רסנדה (“עץ החיים”), מלחימים על בד האקרן סצנות ופריימים אבל לא חוששים גם לפצל את המסך כשצריך, כולל רגע אחד מרהיב של פיצול אופקי - כלומר לחלק תחתון וחלק עליון - שלא ממש נהוג בקולנוע. הדבר פועל לזכותו של הסרט כשם שהוא מסב לו נזק. מחד, בעודנו צופים בקשרים הנרקמים ממש נגד עינינו, הסיפורים בהחלט מתהדקים ונדמה שהם אכן קשורים זה לזה. מאידך, כל תפר שנראה גס מדי או מטולא, חושף את התסריט במערומיו. ואת המקומות בהם הזרימה הנראטיבית אינה חלקה או טבעית, גם העריכה לא הצליחה להושיע. כך שבסופו של דבר הצפייה בבליל של שפות, שפע של קווי עלילה, ים של פרצופים ושום דבר מרתק באמת מאחורי כל זה - יכולה להיות חוויה די מייגעת.360 - מועדי הקרנה

כתבות שאולי פספסתם

*#