אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"לפגוע ולברוח": שלושה סרטים בתאונה אחת

"לפגוע ולברוח" הוא כנראה אחד הסרטים הפחות ברורים שהגיעו לאחרונה לבתי הקולנוע. מצד אחד, יש בו מרדפים עם מכוניות מגניבות וזוויות צילום הזויות. מצד שני, שום דבר בו לא ממש עובד

תגובות

התחושה עימה עזבתי את בית הקולנוע לאחר ההקרנה של לפגוע ולברוח הייתה כי חזיתי לפחות בשלושה סרטים שונים המותכים יחדיו ליצירה אחת. שלושה סרטים בכרטיס אחד נשמע, לכאורה, כמו רעיון טוב. אבל הוא לא. מדוע? הנה עוד כמה שילובים של שלושה באחד, הממחישים את עניין: פיצה עם חומוס ושוקולד. ביקור ברכבת הרים אחרי ארוחה כבדה, בזמן דייט. מכונת תספורת שהיא גם מכונת גילוח וגם מסור חשמלי. בעלים של בית קולנוע שהוא גם המפיץ וגם המפיק של סרטים מסוימים. סליחה, האחרון דווקא עובד לא רע בארץ. בקיצור ולעניין, יש דברים שפשוט לא נועדו להיות משולבים יחד. אך בעידן הקולנועי הנוכחי, בו עירוב ז'אנרים הוא כמעט נקודת מוצא ותמהילים שונים ומשונים נרקחים כל העת, לא מפליא במיוחד למצוא סרט שהאישיות שלו מפוצלת לשלוש. הבעיה האמיתית שלו היא שבכלל לא בטוח למה מכל זה כיוונו מראש היוצרים, דקס שפרד (תסריט, בימוי ומשחק) ודייויד פאלמר (בימוי) ומה התרחש לגמרי בטעות עקב מחסור חמור בכישרון.» לפגוע ולברוח - כל הפרטים ומועדי הקרנה

מעשה בזוג מעיירה פרברית, מרחק כמה ימי נסיעה מלוס אנג'לס. צ'רלי (שפרד) מתגורר שם כחלק מתוכנית להגנת עדים בה הוא נמצא, בעוד אנני (קריסטן בל) דרה שם מטעמי אהבה והוראה בבית ספר מקומי. כשהמנהלת (קריסטין צ'נוות') מזמנת אותה לשיחה ומספרת לה על משרת חלומות בעיר הגדולה, אנני נקרעת בין הרצון להתקדם לבין הבחירה בחיים משותפים עם צ'רלי, שלא יכול לעזוב כי אחרת יפר את תנאי התוכנית. לאחר משבר קל, מתנדב צ'רלי להסיע בעצמו את אהובתו לעבר הגשמת החלום שלה, במכונית מיוחדת שבנה בעצמו יחד עם אביו והמושכת המון תשומת לב.

במהלך מסעם אל עבר היעד, מספר דמויות ינסו להשיגם. ראשית ישנו השוטר (טום ארנולד) שאחראי על בטחונו של צ'רלי מטעם התוכנית להגנת עדים, אבל לא מסוגל אפילו להשתלט על האקדח או על הרכב שלו. מן הצד השני של החוק, שומעים העבריינים אותם הפליל גיבורנו (ברשות ברדלי קופר, עם רסטות) על מקום הימצאו של שנוא נפשם. מי שהדליף להם את המידע הוא האקס של אנני, נרקיסיסט בשם גיל (מייקל רוזנבאום) שעדיין לא התגבר על הפרידה ביניהם וחושק להחזירה לזרועותיו. מלבד כל אלה, יצטרפו עוד דמויות למרדף אחר הזוג במהלך הדרך, בתירוצים כאלה ואחרים.לרדוף ולהחטיא. לפגוע ולברוח - טריילר: 

אפילו הטיפשות לא חוגגת מצד אחד, זוהי קומדיה רומנטית מטופשת. אפילו כזו המתכתבת עם חברותיה העכשוויות לז'אנר בכמה בחירות תסריטאיות. כמו למשל העובדה שהאשה היא זו שהקריירה שלה מניעה מעבר למקום חדש, והגבר הוא זה שצריך להקריב את שגרתו כדי להציל את הזוגיות שלהם. ממש כמו ב"עד החתונה זה יעבור" של ג'ייסון סיגל, סרט שמתגלה יותר ויותר כאבטיפוס של הקולנוע האמריקאי לשנה הנוכחית. את הזוג מקיפים טיפוסים מוזרים עד ביזאריים המתפקדים כדמויות משנה, בין אם כוונותיהם טובות אך הצרות רודפות אותם, כמו דמות השוטר, או שמניעיהם זדוניים ולכן הבלאגן סביבם חוגג, כמו הפושעים. אבל הצלחה יתרה, או אפילו חלקית, לא באמת נרשמת לזכות הסרט בשום תחום. ניסיונות ההצחקה שקופים במקרה הטוב ומתמיהים במקרים החמורים יותר. הרומנטיקה מתמוססת עקב יותר מדי פיתולי עלילה וסיבוך היחסים בין הגיבורים. אפילו הטיפשות לא חוגגת, בשל התעקשותם של היוצרים לנסות להגיד משהו חכם או מצטדק ברגעים הכי לא מתאימים.

מצד שני, בשלב מסוים מתבהר כי אנו למעשה צופים בסוג של בי-מובי הנשען על מרדפי מכוניות. כאשר מכונית המירוצים של צ'רלי מגיחה אל הסיפור, מתגנבת המחשבה שאולי נזכה לאיזה מרדפון, אבל היא מבוטלת מיד בידי ההיגיון והשכל הישר. לא שני הדברים שיעצרו את הסרט הזה, כך מסתבר. במהלך 100 הדקות שלו אנו חוזים בהמון מרדפים. חלקם ארוכים למדי, מכילים כלי רכב לא שגרתיים, זוויות צילום מגניבות - או הכל כולל הכל. העניין הוא שהפתעות מאין אלה הן לא תמיד חיוביות, במיוחד בסרט שמראש לא סגור על עצמו ומשוטט באותו איזור של בי-מוביז, בהם תגובות הדמויות למצבים הן לא בהכרח רציונליות או אמינות. מה גם שאף מרדף לא באמת מזניק את רמת האדרנלין לשמיים, או אפילו לתקרת האולם, וההיפוך הז'אנרי הזה מגיע בנקודה בסרט בה כבר רמת חוסר האכפתיות של הצופה מן המתרחש על המסך עלולה להיות קריטית.

מצד שלישי, זהו סרט מאוד תמוה, שכל העת בוחן גבולות – הומוריסטיים, מוסריים וקולנועיים. זה אומר כמה וכמה רגעי WTF?! (אורגיה של קשישים), קפיצות בין סגנונות קולנועיים שונים (צילום רועד-אך-אמנותי לפרקים), העלאת סוגיות כל-אמריקאיות על הפרק (הרבה משמות הגיבורים מרפררים לאייקונים של גבריות קולנועית) ומספר דיאלוגים שיגרמו לכם להגיד בקול רם: "אין שום סיכוי שזה מה שאני שומע עכשיו!" ואז: "וואו, הם אשכרה ממשיכים עם זה!”. הניסיון להצחיק באמצעות השילוב בין חציית הגבול וריקוד סטפס על המקום בו עד לפני דקה עבר אותו קו גבול, בהחלט ניכר. אבל בסרט שקשה מאוד לעכל גם כך, שמסתדר בראש רק בשליש האחרון שלו וגם אז אינו מעניין במיוחד – זוהי טעות פאטאלית.

"לפגוע ולברוח" הוא כנראה אחד הסרטים הפחות ברורים שהגיעו להקרנות מסחריות לאחרונה. אופציה אחרת היא שמדובר בסרט רגיל למדי, פשוט לא מוצלח במיוחד, שבמקרה נפל על מבקר ששופט אותו בכלים לא נכונים או אולי סובל משמרנות יתר שגורמת לו לנסות להכניס סרטים לתבניות ולצפות שהכל יעבוד לפי הנוסחה המקובלת. כך או אחרת, אני לא הבנתי מה לעזאזל זה היה. או מה אני אמור לעשות עם זה. ולא, זו לא מחמאה.לפגוע ולברוח - מועדי הקרנה

כתבות שאולי פספסתם

*#